בשבוע הראשון של אוקטובר, לפני תחילת הלחימה, עמד מספר מבקשי דמי האבטלה היומי הממוצע על 310 מבקשי דמי אבטלה חדשים ביום, מהם בודדים שביקשו דמי אבטלה על רקע חל"ת כפוי. בשבוע הראשון ללחימה עלה מספרם הממוצע ל-644, ובשבוע שעבר ל-1960 ביום בממוצע. ביום ראשון השבוע נרשמו 2,434 מבקשי דמי אבטלה חדשים, ביום שני 3,475 וביום שלישי 2,561.

בשבוע הראשון ללחימה מספרם היומי הממוצע של מבקשי דמי האבטלה על רקע חל"ת כפוי עמד על 102 ביום, בעוד שלפני כן נרשמו רק עובדים ספורים כאלה מדי יום. בשבוע שעבר קפץ מספרם ל-685 בממוצע ביום, ואילו השבוע נרשמו ביום ראשון 1,649, ביום שני 2,653 וביום שלישי 2,406. מספר מבקשי האבטלה מסיבות אחרות שאינן יציאה לחל"ת עמד בשבוע שעבר על כ-1,002 ביום בממוצע לעומת 785 ביום ראשון השבוע, 825 ביום שני ו-155 בלבד ביום שלישי.

הנתונים מתפרסמים על רקע אזהרות ארגוני המעסיקים, שללא מנגנוני שיפוי ממשלתיים עבור שכר עובדים שנתייתרו על רקע הירידה בעסקים בעקבות המלחמה – יאלצו להוציא עשרות אלפי עובדים לחופשה ללא תשלום. מנגנוני הפיצוי אותם הציגו שר האוצר סמוטריץ' ומשרדו, אינם כוללים מנגנוני שיפוי שכאלו, דבר שהלכה למעשה מעודד הוצאת עובדים לחל"ת. עם זאת, הם אינם כוללים גם הרחבה של רשת הביטחון המוצעת לעובדים אשר יוצאו לחל"ת כפי שנעשה בעבר בתקופת הקורונה.

ההסתדרות הבהירה כי היא קוראת לממשלה לגבש מדיניות שתסייע למעסיקים לשמור על יחסי עובד-מעביד עם עובדים בתקופת הלחימה, תוך שיפוי המעסיקים בגין שכרם של עובדים שהעסקתם הצטמצמה. שר הכלכלה ניר ברקת גיבש מתווה סיוע חלופי למתווה האוצר, בשיתוף עם חלק מארגוני המעסיקים, המתבסס אף הוא על עקרון זה.