מטבעם של מהלכים גדולים, קשה להצביע על רגע אחד מכריע, ודאי בזמן אמת ובכל זאת אעז לומר, שרגע כזה התקיים בכנסת בשבוע שעבר, עם אישורה לקריאה שניה ושלישית של הצעת חוק אגודות אשראי.
בנקים ומוסדות פיננסיים אחרים, בבעלות לקוחותיהם, הוכיחו עצמם בכל העולם, כעמידים וכגורם מאזן. בנקים קואופרטיבים לא נפלו במשברים הפיננסיים, משום שאין הם עוסקים במשחקי הון, אלא באינטרסים של חבריהם, שהם הבעלים, שהם הלקוחות, כלומר, בכלכלה ריאלית ומקומית. בנקים קואופרטיבים אינם מאפשרים לשוק הבנקאות להשתולל ולהעלות מחירים, משום שהם פועלים לטובת לקוחותיהם-בעליהם-חבריהם. בישראל המערכת הבנקאית פועלת מזה למעלה מחצי מאה ללא איזונים כאלה ומתוך תפיסה כלכלית הסומכת על "השוק" ולמעשה על בעלי ההון, והתוצאה ידועה. מבחינה חוקית מאז חקיקת חוק הבנקאות, נמנעה האפשרות להקים מוסד פיננסי בבעלות לקוחותיו. עד עכשיו.
אבל יש לשאול, אם השינוי כל כך דרמטי, מדוע לא ראינו מאבק ממשי של הבנקים נגד הצעת חוק אגודות אשראי? מדוע עשרות הלוביסטים מצאו דרכם לדיונים שהתקיימו במקביל על הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים והותירו את הדיונים בחוק אגודות אשראי כמעט ללא התערבות?
נדמה לי שהתשובה העיקרית היא, שהבנקים לא מאמינים באינטליגנציה של תושבי ישראל. בדיוק כפי שבמשך שנים פעלו הבנקים באופן שיטתי לעשוק את לקוחותיהם, תוך הקפדה על רגולציה שתשרת אותם, והסכמה לשינויים שישמעו טוב בתקשורת, אך לא יפגעו באמת ברווחיהם – הבנקים לא מאמינים שהלקוחות הישראלים יעזבו אותם לטובת מוסד פיננסי (שאפילו אסור לקרוא לו "בנק") גם אם יהיה בבעלותם. צריך להזכיר שבישראל לקוחות לא מחליפים בנקים. כבר נכתב, ששיעור הגירושין בישראל גבוה יותר מאחוז מחליפי הבנקים.
המבחן, בסופו של דבר יהיה של הגופים שיקימו את אגודות האשראי כמו גם של אזרחי ישראל. כל מי שעוקב אחר העיתונות הכלכלית יודע, שבחקיקה הנוכחית הורדו החסמים הכלכליים, שהוצבו בפני אגודות אשראי בשנים שקדמו, ואין עוד צורך בהון עצמי בלתי סביר כדי להקימן, אולם מה שרבים אינם יודעים, הוא שהצלחנו להכניס לחוק סעיפים רבים, שמחייבים התנהלות דמוקרטית, שקופה ופתוחה, בהתאם לעקרונות התנועה הקואופרטיבית. כתוצאה מכך, ניהול אגודת אשראי, יחייב העברת מידע שוטף ומלא לחברי האגודה, אשר יוכלו להשפיע במידה רבה על ההחלטות המתקבלות בה.
אם ניקח את מדיניות ההשקעות, למשל, הרי שמוסדות פיננסיים קואופרטיביים לעולם לא ישקיעו בתעשיות מזהמות, משום שגם אם אלה מניבות רווחים גבוהים, הן פוגעות בבריאותם של החברים-הלקוחות-הבעלים ואין כל תועלת ברווח כספי אם זה פוגע בבריאות. והיד נטויה.
ככל שרבים יצטרפו לאגודות שהוקמו ולאלה שיוקמו בשנים הקרובות, נוכל לשנות לא רק את מחירי העמלות והשירותים הפיננסיים, אלא להשפיע על המשק כולו. חישבו מה היה קורה לו 8.2 מיליארד ש"ח, שהרוויחו הבנקים הגדולים ב-2015 היו נכנסים למערכת כדי לשפר את השירותים הבנקאיים וכדי להשקיע ביזמות, חברתית, בבנייה להשכרה ארוכת טווח ובאנרגיה סולארית. מעכשיו – או יותר נכון, ביולי, כשיתחילו להנפיק רשיונות – זה יהיה רק בידיים שלנו.
