"ב-7 באוקטובר אנשים דיממו למוות ומדינת ישראל לא הייתה שם", אמר עו"ד רועי כהן, נשיא ארגון העצמאים להב, במסיבת עיתונאים שקיימו היום (חמישי) ראשי ארגוני המעסיקים במשק. "עם כל ההבדלים, במישור הכלכלי זה מה שקורה כרגע לעשרות אלפי עצמאים שנמצאים בחזית: בנתיבות, אופקים, אשקלון, קריית שמונה, מטולה. עסקים שלא יכולים לעבוד, ומדינת ישראל מסירה מהם את האחריות, מפקירה אותם לגורלם. במפגן אחדות אנחנו קוראים לך שר האוצר – תתעשת. הזעם ברחובות כבר חזק, והר הגעש הזה יתפוצץ. עברו 20 יום ואין לנו מענה.
"בדרך לכאן למסיבת העיתונאים, התקשר אלי ינון אזולאי עם האנשים של משרד האוצר והתחילו לעשות איתי סחר. כנראה נלחצו ממסיבת העיתונאים. נושא ההעסקה הגמישה לא מקובל עליהם. אנחנו ביקשנו 30% על השתתפות בהוצאות, גיבינו את ההצעה שלנו גם בחוות דעת של פירמת רואי חשבון EY. הם הציעו 18%. הם מוכנים לנהל משא ומתן על פסיק לפה או תזוזה לשם. הבעיה היא הקונבנציה – אנשי האוצר רואים בנו הוצאה ולא השקעה. מסתכלים כל הזמן מהחור של הגרוש".
"במשרד האוצר תמיד היה קיבעון מחשבתי", אמר רמי בז'ה, יו"ר פורום העצמאים מבית ההסתדרות. "הם תופסים את עצמם כשומרי הקופה הציבורית, ושוכחים שאנחנו מייצגים את הציבור שממלא את הקופה, ואת האזרחים שהקופה שייכת להם. אמרתי לשר האוצר: כמו שהמדינה צריכה לשמור על החיילים שלה כדי שישמרו על הגבולות והביטחון, כך תפקיד האוצר לשמור על העסקים והעצמאים כדי שימלאו אחרי המלחמה את הקופה מחדש. למה ולמתי שומרים את הכסף? עד שלא יהיה את מי להציל?
"אנחנו לא בזמן של מחאות, גם ככה אנחנו לא מרגישים בנוח להידחף לסדר היום הלאומי. לכן אני אומר לראשי המדינה: תתעלו לגודל השעה. אנחנו ממש לא רוצים למחות כעת. זו ממש לא העת. אבל אנחנו מצפים שהממשלה תתיישר איתנו ומיד, כי ממילא אנחנו השותפים שלה בשגרה, בימי גאות, והם חייבים להיות שותפים שלנו גם בשפל".
אף שהנתונים הרשמיים של הביטוח הלאומי מדברים בשלב זה על כ-15.5 אלף עובדים שהוצאו לחל"ת שלא מרצון, מנכ"ל חברת בריל ויו"ר פורום חברות המסחר שחר תורג'מן העריך שמספר העובדים שהוצאו כבר לחל"ת גבוה בהרבה. "צריך להבין שיציאה לחל"ת כרוכה בהסכמת העובד, ואחריה העובד נדרש לנצל את כל ימי החופשה הצבורים שלו. רק לאחר מכן הוא יהיה זכאי לדמי אבטלה ויוזן במערכת. אז כשאומרים לנו שיש כרגע רק אלפים בודדים של אנשים שהוצאו לחל"ת, זו מניפולציה של האוצר. ההערכה שלנו היא שכבר בשבוע הבא נראה את הקפיצה במספרים, ושבכל שבוע זה יקפוץ בעשרות אלפים. אני מעריך שבפועל יש כבר כ-200 אלף עובדים שנשלחו לחל"ת".
"אנחנו לא רוצית את החל"ת הזה. זה לא טוב לנו, לא לעובדים ולא למדינת ישראל. אנחנו רוצים מנגנון העסקה גמיש, בדומה לזה שהוצע במתווה שהסכמנו עליו עם שר הכלכלה ניר ברקת, שבו המדינה מסייעת לנו בתשלום השכר איפה שאנחנו לא יכולים להעסיק עובדים על בסיס שבועי, והלוואות בערבות המדינה לכל העסקים – הקטנים, הבינוניים והגדולים".
"אני לא צעיר, וב-30 השנים האחרונות לא היה אירוע מלחמתי אחד שלא היה בו פיצוי למעסיקים ולעובדים באזור שפיקוד העורף הכריז בו על מצב לחימה" אמר רון תומר, יו"ר התאחדות התעשיינים. "כבר שלושה שבועות שאנשים בבית, ואנשים יודעים כמוני את ההיסטוריה, ולא מאמינים שבסוף החודש יעמדו מול שוקת שבורה. יש המוני מעסיקים שבסוף החודש לא יוכלו להתנדב לשלם שכר לעובדים שלא עבדו כי מצבם לא טוב. ממשלת ישראל תשים את המעסיקים והעובדים בקונפליקט גדול מאוד, וזה כשבתי הספר סגורים רוב התקופה, והורים לילדים לא יכולים לבוא לעבוד. אנשים מסייעים להוריהם המבוגרים ועוד סיבות רבות. יש לנו לא מעט מילואמיניקים שיחזרו הביתה מהתופת, והם צריכים לחזור למקומות עבודה משגשגים ופורחים. אני לא רוצה שחיילים יחזרו עוד כמה חודשים ויתחילו להילחם איך הם סוגרים את החודש".
יקיר ליסיצקי, מנהל איגוד המסעדות בישראל, ונועם לוי מאיגוד האולמות וגני האירועים, סיפרו כיצד נרתמו שני הענפים לסיוע במזון והסעדה לכוחות המילואים ולמפונים במהלך השבועות האחרונים. כעת, לדבריהם, לא ברור להם כיצד העסקים שהם מייצגים יצלחו את החודש – והמתווה שהוצג עד כה על ידי האוצר לא נותן לכך מענה. "שר האוצר סמוטריץ', איפה אתה שלושה שבועות אחרי? אדוני ראש הממשלה, איפה האחריות שלך לאירוע?" זעק ליסיצקי. "איך אני אמור לשלם משכורות כשהעסקים סגורים? למה נערי אוצר מגישים תוכניות הזויות שאין להן קשר למציאות? אנחנו חייבים לשרוד עבור העובדים שלנו. אף מסעדן שנמצא כעת במילואים בפאתי עזה לא צריך לחשוב עכשיו על העסק שלו. אנחנו דורשים להתעשת, ולגבש מודל העסקה גמישה ודחייה של המע"מ. יש לכם אחריות על כלכלת ישראל".
לוי הוסיף: "לאחר שלושה חודשים של עבודה מועטה בגלל ימי בין המצרים ביולי והחגים בספטמבר, אוקטובר ונובמבר אמורים היו להיות חודשי השיא של השנה שמכסים על התקופות שאין בה עבודה. זה לא קרה, לצערי הרב, ובניגוד לעסקים אחרים, אנחנו גם עתירי הוצאות. יש אולמות שמשלמים שכר דירה של 400 אלף שקלים, ועוד 100 אלף שקלים ארנונה. קיבלנו את הדף של שר האוצר, ונדהמנו איך אפשר לשים תקרה של 400 אלף שקלים ולצפות שנשלם את כל ההוצאות שלנו, כולל שכר העובדים. האולמות על סף קריסה, ובעלי אולמות מתקשרים אלינו בבכי: 'מה אני עושה עם העובדים?' אנשים שעובדים עשרות שנים, ואנחנו יודעים שלא יקבלו כסף מהמדינה אם ייצאו לחל"ת. אבל אין כסף לשלם. העירייה רוצה את הארנונה בזמן, בעלי הנכסים לא יוותרו על שכר הדירה".
יו"ר התאחדות בוני הארץ, ראול סרוגו, ציטט את חוות הדעת של סוכנות דירוג האשראי מודי'ס: "אין ספק שהמלחמה הזו מייצרת הידרדרות של הכלכלה. היקף ההידרדרות יהיה תלוי במשך והיקף המערכה כמו בפעילות הרשויות לריכוך ההשפעה על העסקים ומשקי הבית שנפגעו". לדבריו, המדינה חייבת לגבש מתווה שייתן סיכוי לצמיחה לאחר המלחמה. "מודל ההעסקה הגמישה קיים בכל מדינות המערב. סמוטריץ' לא צריך לחפש יותר מדי, שיסתכל מה עשו בגרמניה, בהולנד, בצרפת בתקופת הקורונה. זה המודל הנכון. לפטר עובדים – אולי לאגף התקציבים יש לב לעשות את זה, אנחנו לא רוצים. אבל אם יכפו עלינו את זה, לא תהיה לנו ברירה".
