קיים ייצוג יתר משמעותי לערבים וילידי אתיופיה בענפים בהם השכר נמוך, וייצוג חסר בענפים בהם השכר גבוהה, כך על פי "מדד הגיוון" שהשיקה אתמול (ראשון) הנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה שבמשרד העבודה והרווחה בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המדד המבקש לספק תמונת מצב על שילובן של אוכלוסיות מודרות בשוק העבודה הפרטי בישראל, בחן את ייצוגן של חמש אוכלוסיות (נשים, חרדים, ילידי אתיופיה, ערבים, עובדים מעל גיל 45) בענפי תעסוקה שונים, וכן את מידת השוויון בהכנסות בתוך הענפים. עוד עולה מהמדד כי על אף שלנשים יש בדרך כלל ייצוג גבוה – הן סובלות מפערי שכר גדולים וכי ארגונים גדולים נוטים להיות פחות מגוונים – אולם פערי השכר בהם הם נמוכים יותר על פי רוב.

"כולנו יודעים לשנן, שההון האנושי היה מאז ומעולם הקלף הכלכלי המרכזי שלנו- ההון האנושי הזה אינו תחום בשבט מסוים, בקהילה או באזור. לכישרון הישראלי, אין צבע עור, כפי שאין לו העדפה דתית או לאומית" אמר נשיא המדינה ראובן ריבלין בטקס חשיפת המדד שנערך היום בבית הנשיא, והתריע כי הכלכלה הישראלית לא תחזיק מעמד בלא השתלבות של כלל האוכלוסיות. "הדרך לשינוי המגמה במספרים שפגשנו כאן היום, הדרך לשינוי כלכלי וחברתי אמתי ומעמיק עוברת בראש ובראשונה דרך יצירת המחויבות אצל אלה העומדים בשער. ומחליטים אם לפתוח אותו, או להשאיר אותו סגור. אני קורא שוב מהבית הזה היום לראשי המשק, הצטרפו אלינו. פתחו את השערים".

שר העבודה והרווחה חיים כץ הוסיף כי "רווחתו של אדם קשורה קשר ישיר ליכולתו להשתלב במעגל התעסוקה ולמצות את הפוטנציאל האישי שלו ואת יכולת ההשתכרות. ככל שיותר קבוצות, נשים וגברים מכל המגזרים ישתלבו בשוק העבודה כך כולנו נרוויח". לדבריו מדד הגיוון מציג תמונת מצב מדאיגה בכל הנוגע לשוויון ההזדמנויות בשוק העבודה הישראלי. "מחובתנו לפעול כדי לשנות את פני הדברים ולאפשר לאזרחים שמעוניינים לקחת חלק ולתרום מכישוריהם לחברה, לעשות זאת ללא כל מחסום או אפליה".

מידת ייצוג לפי אוכלוסיות במקצועות בולטים (גרפיקה: דבר ראשון).

מידת ייצוג לפי אוכלוסיות במקצועות בולטים (גרפיקה: דבר ראשון).

המדד בחן באמצעות דיווחי מעסיקים לביטוח הלאומי את ייצוגן ורמות השכר של חמש קבוצות אוכלוסיה: נשים, ערבים, חרדים, ילידי אתיופיה ובני 45 ומעלה ב-20 ענפי כלכלה מרכזיים, המייצגים מחצית מסך השכירים בשוק הפרטי. המדד דירג את כל אחד מהענפים ביחס לכל אחת מהקבוצות על סקאלה, כשציון 0 מעיד על היעדר מוחלט של ייצוג, ציון 1 מציין יחס ייצוג ההולם את שיעור הקבוצה באוכלוסיה הכללית, וציון גבוה מ-1 מציין 'ייצוג יתר' של הקבוצה בענף ביחס לגודלה באוכלוסיה הכללית. כמו כן בוחן המדד את מידת השוויוניות בשכר של אותן קבוצות בענפים השונים באותו אופן, כשהציון 1 מציין שכר שוויוני לגמרי.

המדד מעלה כי בענפים בהם רמת ההשתכרות גבוהה כגון תכנות מחשבים, ייצור מחשבים, מחקר מדעי ופיתוח לנשים יש ייצוג נמוך, ופערי השכר בולטים. עורכות המדד מסבירות כי נתון זה נובע ככל הנראה מתקרת הזכוכית, המשפיעה על כך שנשים מועסקות בתפקידים זוטרים ובדרג הביניים ומאיישות פחות תפקידי ניהול. אבל גם בענפים בהם ישנו ייצוג גבוה לנשים, המדד מעלה כי השכר אינו שוויוני. כך לדוגמה בענף הביטוח וקרנות הפנסיה שבו שיעור הייצוג הנשי הגבוה ביותר (ציון ייצוג 1.3) – רמת השוויון בשכר היא הנמוכה ביותר (ציון שוויוניות 0.53).

"מדד הגיוון" הוצג היום לראשונה בפני נשיא המדינה ועוסק בתמונת המצב של שילוב אוכלוסיות מודרות בשוק הפרטי. (צילום: מארק ניימן/ לשכת העיתונות הממשלתית).

"מדד הגיוון" הוצג היום לראשונה בפני נשיא המדינה ועוסק בתמונת המצב של שילוב אוכלוסיות מודרות בשוק הפרטי. (צילום: מארק ניימן/ לשכת העיתונות הממשלתית).

עוד מראה המדד כי הערבים בישראל מיוצגים ייצוג יתר בענפי הצווארון הכחול בישראל בהם רמת ההשתכרות נמוכה, כגון ענפי הטקסטיל, סיטונאות וקמעונאות רכב, שירותי תחזוקה וגינון.  בענפי ה"צווארון הלבן", דוגמת ענף הביטוח, תכנות מחשבים, ייצור מחשבים ותרופות, ייצוג האוכלוסייה הערבית נמוך משמעותית ועומד על ציוני ייצוג שבין 0.08 עד 0.16. כך לדוגמא רק 2% מהשכירים בהיי טק הם ערבים. גם מדד השוויון מעלה כי בענפי התכנות וייצור המחשבים שכרם של העובדים הערבים מהווה 55-60% בלבד משכר העובדים היהודים. בענף האדריכלות וההנדסה נמדד ציון שוויוניות של 0.53, בביטוח 0.45 ובייצור תרופות 0.56. ד"ר נסרין חאג' יחיא, מרצה וחוקרת בתחום העבודה הסוציאלית בחברה הערבית הסבירה: "חשוב לדעת שמחצית מהגברים הערבים מועסקים בתעסוקות צווארון כחול – אלה תעסוקות שפולטות את הגברים הערבים משוק העבודה לקראת גיל 40 והם גם לא יכולים להשתלב בתעסוקות אחרות. חשוב להבין גם שנשים ערביות סובלות מדיכוי משולש – כחלק ממיעוט אתני לאומי, כנשים וכחלק מחברה פטריאכלית וגברית. הסיכויים שלהן להשתלב בשוק העבודה הם נמוכים, בוודאי בצווארון הלבן והחינוך שהן זוכות לו הוא באיכות ירודה. המדינה היום כן מנסה לתקן את עוולות העבר אבל עדיין המשאבים המושקעים היום הם נקודה בים צמצום הפערים".

בקרב ילידי אתיופיה נרשמו פערים גבוהים אף יותר מאלו שנרשמו בקרב המועסקים הערבים. כך לדוגמא הם מיוצגים פי 7 מיחסם באוכלוסיה במקצועות התחזוקה והגינון, פי 4.45 בשירותי תעסוקה, ופי 3.5 בייצור מזון. בענפי המחקר המדעי ייצוג ילידי אתיופיה הוא כה נמוך שניתן הציון 0.000, ובענפי המחקר המדעי ותכנות המחשבים ניתן הציון 0.27 ו-0.18 בהתאמה.

האוכלוסייה החרדית מתאפיינת בייצוג גבוה בענפי הכלכלה ברמת ההשתכרות הבינונית והגבוהה, וייצוג חסר בענפים בהם רמת ההשתכרות היא גבוהה מאוד.  פערי השכר בין חרדים ליתר היהודים בענפים בהם השכר גבוה הם נמוכים יותר מאשר בקרב הקבוצות האחרות, אך עדיין משמעותיים. ברוב הענפים, נשים חרדיות מיוצגות יותר מגברים חרדים בקבוצת הגיל הצעירה אך לא בקרב מועסקים בגיל 30 ומעלה. את מוטי פלדשטיין מנכ"ל קידום מקצועי חרדים מטרידה הנטייה החרדית ללכת ללמודי מקצועות צווארון לבן שאין להם די דרישה בחברה הישראלית "לא צריך כל כך הרבה משפטנים. היום אנחנו עושים הכל כדי להעביר אותם לתחומים הטכנולוגיים. ההישג הגדול יהיה אם הם ילמדו את מה שהמשק צריך". לדבריו אם אברכים שיצאו ללמוד ולרכוש מקצוע יתקלו בקשיים בכניסה לשוק התעסוקה ובקשיי פרנסה עשוי הדבר להוביל לנסיגה בחברה החרדית ממגמת השיפור.

"מדד הגיוון" הוצג היום לראשונה בפני נשיא המדינה ועוסק בתמונת המצב של שילוב אוכלוסיות מודרות בשוק הפרטי. (צילום: מארק ניימן/ לשכת העיתונות הממשלתית).

"מדד הגיוון" הוצג היום לראשונה בפני נשיא המדינה ועוסק בתמונת המצב של שילוב אוכלוסיות מודרות בשוק הפרטי. (צילום: מארק ניימן/ לשכת העיתונות הממשלתית).

ציבור השכירים בני 45 ומעלה מופלים בעיקר בייצוג ופחות בשכר. לעובדים בגילאים אלו ייצוג נמוך בענפים בעלי יוקרה ובולטות ציבורים כדוגמת פרסום (0.35), שירותי תקשורת (0.35), תכנות (0.41) שירותי משפט וחשבונאות (0.57). לעומת זאת ישנו ייצוג יתר לבני הגילאים הללו בענפי הצווארון הכחול כדוגמת תעשיות מתכת וטקסטיל. כמעט בכל הענפים שכרם הממוצע גבוה משכרם של העובדים הצעירים יותר, בשל הנטייה של השכר והדרגה הארגונית לעלות עם הגיל. למעלה מגיל 45 הייצוג של ערבים וילידי אתיופים הולך וקטן. בכל ענפי הצווארון הלבן השיעור הגבוה ביותר של המועסקים מהקבוצות המודרות הוא בקרב בני 29 ומטה.

"אני מאוד רגיש למילים, והעובדה שבחרו לקרוא לו 'מדד הגיוון' הטרידה אותי. למדתי מההיסטוריה היהודית שאסור לעשות הפרדה בין אנשים. והמילה גיוון באה להגיד שזה לא כדאי להפלות – זה לא ראוי להפלות!" אמר פרופ' מומי דהן, כלכלן מהאוניברסיטה העברית. "היה לי חשוב לשים את זה על השולחן כי זה משקף את ההתדרדרות המוסרית גם בשיח הציבורי. אנחנו מחפשים דרכים לשכנע אנשים שזה לא טוב שתהיה אפליה – מסיבות כלכליות? מסיבות אנושיות!. כעם שסבל מכך הכי הרבה, אנחנו צריכים להיות הראשונים להגיד את זה".

"בשנים האחרונות אנו יותר ויותר מבינים שאפליה היא תוצר של מה שאנשים טובים עושים, לא בהכרח תוצר של רוע מכוון" אמרה עו"ד מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, "אפליה מתרחשת גם בגלל מנהגים והטיות שאנו לא מודעים להם. מקום העבודה הוא נקודת מפגש בין אוכלוסיות שונות, ולכן הוא חממה מצוינת לתיקון אותן הטיות ומנהגים למען גישור על פערים חברתיים". גם כיום לדבריה נוטים עדיין מעסיקים להעסיק את מי שדומה להם, במקרים רבים לא מתוך אפליה מכוונת אלא מתוך חוסר מודעות. "'מדד הגיוון' מעמיד ראי מול פניהם של מעסיקים בתחומים שונים במשק, כך שיוכלו לשאת על כתפיהם את האחריות החברתית לשלב מגוון אוכלוסיות ולקדם שוויון חברתי, שהוא אינטרס לאומי מהמעלה הראשונה. הנציבות מציעה למגזר העסקי סיוע וכלים אופרטיביים ליצירת גיוון. אני מאמינה כי התגייסות מרצון של מעסיקים ליצירת שוק עבודה שוויוני תוביל לתוצאות משמעתיות ויעילות לאורך טווח".