שר החקלאות אורי אריאל שלח אתמול (ראשון) מכתב בו הוא מבקש משר האוצר משה כחלון להנחות את אנשי משרדו למשוך את ההצבעה על תיקון 27 לחוק המים, המשנה את שיטת תעריפי המים לחקלאים. הדבר נעשה לאחר אישור מליאת רשות המים את התיקון ביום חמישי האחרון, ולקראת האישור בכנסת שיאפשר ליישם אותו.

במכתב קבע אריאל כי "הצעת האוצר אינה נותנת מענה לבעיית מחירי המים ואף עלולה ליצור משבר ופגיעה בחקלאות ובחקלאי ישראל". בכך מצטרף אריאל לאחת מהדרישות הנשמעות במאבק החקלאים, שצפויים להגיע היום להפגין אל מול הכנסת.

מאבק החקלאים לא נוגע רק לתעריף המים, אלא לשורה של הסדרים שלטענתם יפגעו בחקלאות. בין השאר דורשים החקלאים את הורדת מחירי המים לחקלאות וביטול הייקור לחקלאי הצפון, הנחשב בעיניהם להלאמה שלא לצורך, עצירת הייבוא הפרוע של תוצרת חקלאית, הקמת שוק סיטונאי חדש במקום זה שנסגר, הפחתת העלויות הנלוות להעסקת עובדים זרים ועוד.

שר החקלאות אורי אריאל. צילום: מארק ישראל סלם

שר החקלאות אורי אריאל. צילום: מארק ישראל סלם

החקלאות הישראלית עברה תהליך התייעלות משמעותי בשנים האחרונות, שכלל את הגדלת התוצרת החקלאית, תוך צמצום של 50% בכמות המים השפירים בהם נעשה שימוש בתהליך הייצור החקלאי. יחד עם הקמת מתקני ההתפלה, פעולה זו העבירה את ישראל ממצב של מחסור כרוני במים למצב בו ייתכן עודף מים. מכיוון שעודף מים פירושו תשלומי פיצויים למפעילי מתקני ההתפלה, יש משמעות כלכלית גדולה לתכנון נכון במשק המים. הצעות החלופיות שהציעו החקלאים נדחו עד כה, אף כי גם הן שמרו על ההוזלה בתעריף למגזר הביתי. ייתכן שתמיכת השר אריאל, אף שהגיעה בשלב מאוחר מאוד, עוד יכולה לחולל שינוי כלשהו.

התיקון שעל הפרק

כדי להבין את ההיגיון של תעריפי המים יש לזכור שממשלת ישראל קיבלה החלטה אסטרטגית לפיה משק המים יהיה משק סגור. כלומר, תעריפי המים צריכים לשקף אך ורק את ההוצאות של תפעול משק המים בכל המגזרים ביחד. ייקור המים בשנים האחרונות, נועד ביסודו לאפשר לתאגידי המים לשקם תשתיות, בעיקר במגזר הביתי, ולהפחית את דליפות המים מהצנרת, מהלך שלטענת רשות המים השיג את המטרה הזו, על אף הכפילויות הקיימות כתוצאה מריבוי תאגידי מים, שעלויותיהם מושתות על התעריף.

הפגנת חקלאים (צילום: דבר ראשון)

הפגנת חקלאים (צילום: דבר ראשון)

כעת, הממשלה מעוניינת להוריד מעט את מחיר המים לציבור, באמצעות הפחתה של 14.5% בתעריף הבסיסי – הפחתה השקולה ל-4 שקלים לנפש בחודש. הנקודה הקריטית היא שבתנאי משק סגור, על כל הנחה יש לגבות יותר כסף ממשהו אחר או להוסיף כספים ממקור חיצוני ולסבסד את משק המים. עד כה, פעל הסדר של ייקור הדרגתי של תעריף המים של מקורות, כאשר תמורתו יכלו החקלאים שקונים מים ממקורות לקבל כסף בהיקף דומה לייקור למטרת שיפור התשתיות של המשק, מה שהצליח באופן יחסי, והייקור הפך לתמריץ להשקעה, בדומה למהלך שרשות המים הובילה במגזר הביתי. כעת הממשלה משנה את התעריפים באופן שיבטל את היטלי ההפקה, מהלך שיחסוך לחקלאים כ-350 מליון שקלים, אך יעלה את תעריף המים שהם מפיקים בעצמם לתעריף של מקורות -– בערך פי שלושה ממוצע העלות של הפקה עצמית, במדורג לאורך 5 השנים הקרובות. שינוי זה מכונה על ידי החקלאים הלאמה בפועל של תשתיות ההפקה העצמאיות שלהם.

המהלך הזה צפוי לא רק לייקר את המים למפיקים העצמאים, שקיימים כמעט אך ורק בצפון הארץ, אלא גם לערער את הכלכליות של הגידולים שלהם. נזכיר, משק המים מחייב תכנון עם ודאות גבוהה ככל האפשר כדי לשמור על העיקרון של משק סגור. אם שינוי המחירים יוביל לשינוי התנהגות – ייבוש שדות, רכישה ממקורות במקום הפקה עצמית וכדומה, יופר האיזון ומשק המים עלול להפוך לגרעוני. כבר כיום המדינה משלמת למפעילי מתקני ההתפלה עשרות מליוני שקלים בגין אי הפעלת הייצור בהיקף מלא. האפשרות לתכנן התפתחות צריכת המים בשיתוף עם המגזר החקלאי עשויה להפחית תשלום זה באופן משמעותי. ייתכן שההצעה שמקדם השר אריאל, בתיאום עם התאחדות חקלאי ישראל תאפשר אסדרה הגיונית יותר. מצד שני, מכיוון שכל האסדרה במשק המים היא עסקת חבילה, משיכת ההצבעה יכולה גם לפגוע בהפחתת התעריף למגזר הביתי.

מכיוון שהשינוי המוצע לא חל על כל החקלאים באופן שווה – לפי מיקומם הגיאוגרפי, סוג הגידול שאותו הם מגדלים ויעילות תשתיות המים של המשק שלהם, הוא פועל על החקלאים בשיטת 'הפרד ומשול'. ייתכן שרק בזכות פגיעות קולקטיביות בחקלאים בתחומים אחרים, עלה בידם להתאחד כעת למאבק משותף.

כדי לייעל באופן ממשי את משק המים, ולא באמצעות משחקים במספרים ישנן אפשרויות אחרות: איחוד תאגידי מים, והמשך סבסוד תכניות ההשקעה בתשתיות המשק, שיובילו להתייעלות בפעילות השוטפת.