מרבית הגברים במשרד הפרסום אשחר&more גויסו למילואים. "נשארנו כוח נשי", מספרת שירה אליצור, מנהלת הקריאטייב, "וחשבנו איך אנחנו יכולות לקחת את המשאבים שלנו ולעשות איתם משהו טוב".

והיה לה רעיון: "חשבתי על זה שעוד לא ראיתי משהו שמדבר רק על הגיבורות, ועל זה שהמלחמה הזאת שונה ממבצעים קודמים מבחינת ההשתתפות הנשית, גם בחזית וגם התפקיד המאוד משמעותי בעורף".

כך נולד "גיבורות הברזל", אתר שמאגד סיפורים של נשים במלחמה – נשים שהיו נעולות עם ילדיהן שעות בממ"ד; נשים שטיפלו בפצועים; מתנדבת בזק"א; נשים שהובילו לוחמים בקרבות בעוטף בשבת השחורה. המעצבות במשרד בחרו נשים ועיצבו כרזות שמספרות את סיפוריהן.

איך בחרתן את הגיבורות?
"כשהתחלתי לחשוב איזה נשים אני מאיירת פשוט לקחתי את הסיפורים שנגעו בי באופן אישי, את הסיפורים שבגללם היה לי קשה להירדם בלילה. כשיצרנו את הפרויקט אמרתי למעצבות 'קחו משהו שלא עוזב אותכן, את מה שאתן מחוברות אליו'. כל מעצבת בחרה אישה-גיבורה שהיא התחברה אליה. האיורים כל כך חזקים, וכל מעצבת כתבה את סיפור הגיבורה שהשפיע עליה ומלווה אותה".

לינוי אלעזרא, חובשת מד"א בכירה. "לקחתי את הסיפורים שבגללם היה לי קשה להירדם בלילה" (איור: חני כהן)

ואלרי דיקשטיין, מתנדבת בארגון זק"א. "כל מעצבת כתבה את סיפור הגיבורה שהשפיע עליה ומלווה אותה" (איור: חני שפר)

באתר כבר מופיעים, בין השאר, סיפוריהן של רפ"ק שפרה בוכריס, אם לעשרה ילדים, מפקדת יחידת הסיירות במג"ב דרום; ולרי דיקשטיין, מתנדבת בארגון זק"א; ולינוי אלעזרה, חובשת מד"א בכירה שקיבלה בבוקר השחור שיחה מילד בן תשע מקיבוץ כפר עזה. לצד כל איור יש טקסט שמספר את סיפורה  של הגיבורה.

אליצור בחרה במיכאלה קורצקי. "מיכאלה, מיילדת ואחות בקיבוץ עלומים, לא הייתה רגילה לעבודה מהסוג הזה, היא רצה להביא תיקי עזרה ראשונה, חבישות ועירוי. כשהלחימה בקיבוץ ממשיכה, היא ממשיכה לטפל בפצוע ואז מגיע עוד פצוע עם פצעים קשים יותר, היא לא מאבדת עשתונות וממשיכה לתפקד תחת הלחץ, כשהילדים והסבא והסבתא בממ״ד, ביתה של מיכאלה הפך לבית חולים שדה. תפקידה כמיילדת הוא לעזור להביא חיים, בשבת השחורה היו כאלה שנולדו מחדש, בזכותה. הרגשתי שהיא גרמה לפצועים להיוולד מחדש", אומרת אליצור, "ולכן הוויז'ואל של הצמיד, שהוא צמיד בית חולים, שמייצג בריאה חדשה של תינוק כמו שהיא רגילה שמקצועה".

נולד מחדש. "המטרה שלנו היא לייצר, מתוך הסיפורים, כוח וחוסן" (איור: מיכאלה קורצקי)

לדברי אליצור, חלק מהמשפחות של הגיבורות יצרו איתן קשר. "יצרנו את הפרויקט הזה כדי שיהיה תיעוד וסיפורי הגבורה לא ילכו לאיבוד, וזה פוגש את המשפחה במקום מאוד מיוחד. אחד מהאיורים נהיה תמונת איש הקשר של האמא. בחוויה שלה יש תיעוד, ראו את הגבורה של הבת שלה".

"אחרי השוק של ההתחלה", מספרת ורד כהן חדד, סמנ"כלית במשרד, "התחלנו לעשות ישיבות פנימיות במחשבה מה אפשר לעשות, איזה ערך אנחנו יכולים לתת חוץ מהתנדבויות של המשרד. ואז התחילו לעלות מהשטח לאט לאט סיפורים על נשים. החלטנו ליצור פלטפורמה שמאגדת את הסיפורים, כדי לתת את הערך המוסף שלנו בתור משרד פרסום.

"יש לנו סטודיו גדול של מעצבות. יצרנו דף נחיתה והתחלנו להעלות סיפורים. המטרה שלנו היא לייצר, מתוך הסיפורים, כוח וחוסן. זה לא רק הסיפורים אלא גם העוצמה הנשית שמשתקפת מהם. הפרויקט צבר לאט לאט תאוצה ופתחנו אותו למעצבים נוספים".