"איום הטילים המשמעותי ביותר על ישראל מגיע מחיזבאללה, בהנחה שלא נילחם ישירות נגד איראן", אומר ל'דבר' טל ענבר, חוקר תוכניות טילים. ענבר הוא עמית מחקר בכיר בברית הייעוץ להגנה מטילים (MDAA), ארגון שמושבו בוושינגטון הבירה המייעץ לממשל האמריקאי ולבעלות בריתו בנושא הגנה מטילים. בעבר כיהן כראש 'המרכז לחקר החלל והכטב"מ" של מכון פישר, מכון מחקר אותו יסדו מסיימי שירות הקבע בחיל האוויר.

"לחיזבאללה יש מאות אלפי טילים מסוגים שונים שמכוונים על ישראל", אומר ענבר, "יש להם יכולת לייצר נפח אש אדיר, שלא הכרנו. החל מטילים לטווח קצר שמכסים את אזור הגבול, ועד לטילים לטווח של מאות ק"מ שיכולים לפגוע בכל שטחי ישראל. מבחינת פוטנציאל הנזק, חיזבאללה הרבה יותר מסוכן מחמאס".

ענבר מבהיר שבידי החיזבאללה מצוי מלאי של טילי שיוט, כלי טיס בלתי מאוישים מסוגים שונים עם יכולות התקפיות, רקטות בגדלים שונים, וכן טילים בליסטיים מתוצרת איראן עם יכולות דיוק. "לטילים האלו יש מערכות בקרה שמוודאות שלא ייסטו מהנתיב שהוגדר להם, ויכולות לתקן את הנתיב בעת הצורך. אם טיל כזה יעבור את מערכות ההגנה שלנו, הוא יפגע בדיוק במקום אליו נשלח".

טל ענבר, חוקר תכניות טילים ועמית מחקר ב'ברית הייעוץ להגנה מטילים'. "לחיזבאללה יש מאות אלפי טילים שמכוונים על ישראל. החולשה של החות'ים נעוצה במרחק בין המדינות" (תמונה: אלבום פרטי)

ענבר לא מאמין שנשקפת לישראל סכנה מטילים שנושאים אמצעי לחימה כימיים, ביולוגים או רדיואקטיביים. "זה לא כמו בסרטים. חומרים ביולוגים כמו חיידקים או נגיפים קשה מאוד להפיץ באמצעות רקטה. חומרים רדיואקטיבים אינם נפוצים, וגם שימוש בנשק כימי כמו שראינו בסוריה, הוא תרחיש בעל סבירות נמוכה, אם כי מבין השלושה הוא אולי הסביר ביותר. אם ייעשה שימוש בנשק כימי נגדנו, זה אירוע שיגרור תגובה ישראלית בסדר גודל אחר."

החות'ים: טילים משוכללים אבל רחוקים מישראל

גם החות'ים בתימן חמושים בכלי נשק דומים לאלה שבידי חיזבאללה. לא ידועה כמות הטילים שברשותם. "החות'ים מחזיקים בין היתר בטילים בליסטיים מדגמים חדישים, שיכולות הדיוק שלהם גבוהות", אומר ענבר, "אבל בגלל המרחק, עוברות 8-7 דקות מרגע השיגור שלהם עד ההגעה ליעדם בישראל." הוא מציין כי הם מחזיקים גם בכטב"מים שמופעלים באמצעות מנועי בוכנה, אך הזמן הרב שלוקח להם להגיע לישראל מאפשר ליירט אותם בקלות יחסית.

הפגנה של חות'ים בצנעא, תימן (צילום: AP Photo)

"ראינו את החות'ים תוקפים בסעודיה בשנים האחרונות באמצעות כטב"מים וטילים", אומר ענבר, ומוסיף: "יש להם גם טילי שיוט שנראים כמו מטוס קטן, מונחים על ידי GPS ומופעלים באמצעות מנוע סילון."
"החולשה המרכזית בניסיונות התקיפה של החות'ים, נעוצה במרחק הגדול בין המדינות". לדבריו, המרחק הזה מאפשר לנו להתמודד איתם באמצעות באמצעות מטוסים (טיל אוויר-אוויר), ספינות טילים (טיל ים-אוויר) ומערכות קרקע-אוויר כגון חץ וכיפת ברזל.

מקורו של החימוש של החות'ים וחיזבאללה באיראן. לדברי ענבר, איראן מייצרת מגוון גדול של טילים, את חלקם היא משאירה ברשותה ובחלקם היא מחמשת את בעלות בריתה. על מנת להקל על משלוח הטילים למדינות אחרות, איראן מייצרת גם טילים מפורקים, מוכנים להרכבה.

מערכות היירוט הישראליות: שלוש שכבות של הגנה

בתגובה לשאלה כיצד מתגוננת ישראל בפני האיומים השונים, ענבר משיב כי לישראל מערכת הגנה תלת שכבתית:

כיפת ברזל. המערכת יודעת להתמודד עם מגוון טילים, החל מפצצות מרגמה שנורות לגובה של עשרות מטרים ועד לרקטות שמגיעות לגובה של מאות מטרים. 'כיפת ברזל' מסוגלת ליירט את רוב הרקטות שמאיימות על ישראל, והיא שכבת ההגנה שעובדת הכי קשה. עם זאת, בגלל מגבלות המלאי, אפשר לראות שישראל לא משתמשת בכיפת ברזל נגד פצצות מרגמה שנורות לטווח של קילומטרים בודדים, אלא מפנה את היישובים בטווח הזה.

מערכת כיפת ברזל מופעלת נגד רקטה ששוגרה מעזה לעבר ישראל (צילום ארכיון: AP Photo/Dan Balilty, File)

קלע דוד. מערכת טילי קרקע-אוויר, שמיועדת להתמודדות עם רקטות כבדות שעשויות להגיע אלינו מלבנון. נעשה בה שימוש בעבר גם נגד רקטות שחמאס שיגר, אבל בינתיים רק במקרים בודדים. 'קלע דוד' יודעת להתמודד גם עם טילי שיוט ועם מטרות מתמרנות – טילים או כטב"מים שמתמרנים באוויר כדי לחמוק מיירוט.

'החץ'. מיירטת מטרות גבוהות ומהירות במיוחד. חץ 3 אפילו מסוגל ליירט טילים בחלל. ראינו שימוש מבצעי במערכת הזו השבוע, נגד טיל גדול ששוגר מתימן".

ענבר סבור כי מערכות ההגנה הישראליות מתמודדות היטב עם האיומים השונים, אך "לא ניתן לכסות את כל האיומים במאה אחוז". לטענתו, האיומים מתימן פחות חמורים מאלו של החיזבאללה, לא רק בגלל המרחק הרב, אלא גם בזכות "מערך רב מדינתי הכולל את ישראל, סעודיה וארצות הברית". זהו אינו מערך רשמי, הוא אומר, אך המדינות האלו פועלות יחד בשבועיים האחרונים כנגד הטילים מתימן על ישראל.

לדברי ענבר הבעיה ירי החות'ים אינו מהווה איום ממשי בפני עצמו, אך הוא גורם נזק בהסטת המשאבים והקשב: "הם מחייבים את ישראל להקצות מיירטים ולשמור על ערנות ביחס לחזית נוספת."