משרד האוצר השיק השנה את תוכנית "חיסכון לכל ילד" במסגרתה יופרשו 50 שקלים מקצבת הילדים של כל ילד בישראל לחיסכון ייעודי בבנק או בקופת גמל – חיסכון על שם הילד שיפתח רק עם הגיעו לגיל 18. בסך הכל מדובר בתוכנית חברתית וחשובה שתומכת גם בחלשים וכחלון גאה בה מאוד.

אם כן מה בכל זאת הבעיה בתוכנית חיסכון לכל ילד?

באופן הפשוט ביותר, במשרד האוצר החליטו למנף את התוכנית כדי להפוך שירותים חברתיים שניתנים היום לאזרחי ישראל לכסף. הכסף לא יחולק ישירות לאזרחים, אלא ישמר עבורם בחשבון סגור עד הגיעם לגיל 18 שנים. באוצר סבורים שכסף סגור בבנק עדיף על חינוך איכותי, עדיף על מערכת בריאות מתפקדת, עדיף על השקעה בבטיחות בדרכים או בהשכלה הגבוהה.

ביום א' השבוע אישרה ועדת הכספים קיצוץ רוחבי בתקציב 2016 על סך 2.1 מיליארד שקלים. יו"ר הועדה משה גפני (יהדות התורה) הסביר את הקיצוץ: "לא אוהב קיצוצים, אבל כולנו תומכים בתכנית חיסכון לכל ילד וזו מטרת הקיצוץ". הקיצוץ הרוחבי נגע למעשה לכל משרדי הממשלה כמעט. בנקודה זו ישאל את עצמו הקורא הנבון כיצד ניתן לקצץ בתקציב 2016 באמצע דצמבר, שהרי הכסף כבר מזמן היה אמור לצאת בהתאם למטרות עליהם החליטו חברי הכנסת והשרים כשהעבירו את התקציב לפני שנה. התשובה ההגיונית היחידה היא שכבר במרץ כשהחליטו באוצר לצאת עם תוכנית חיסכון לכל ילד תוכנן אותו קיצוץ. משרד האוצר ששולט על קצב הוצאת התקציבים של משרדי הממשלה דאג שיהיה לו ממה לקצץ. הקיצוץ במשרדי הממשלה, הגם שהוא מבוצע בסוף דצמבר נכנס לבסיס התקציב ולכן הופך גם להיות הבסיס לתכנון תקציבי המשרדים בשנים הבאות.

כיצד ניתן לדעת שבאוצר מתכננים את הקיצוצים מראש? אתמול חגגו חברי הכנסת מהאופוזיציה על כך שבפנייתם ליו"ר הכנסת הצליחו לבטל את הקיצוץ הרוחבי של 2018-2017 (כן, עוד תרגיל בקיצוץ). "שר האוצר נסוג והתקציב יאושר ללא הקיצוץ". בתגובה אמר לי גורם במשרד האוצר כי אין מה לדאוג, "הכל ספינים של האופוזיציה, הקיצוץ יגיע כבכול שנה בינואר".

קוד המחשבה שייצר את הקיצוץ בשירותים החברתיים כדי לממן את חיסכון לכל ילד פשוט מבוסס על העיקרון שהמדינה צריכה לקחת פחות ופחות אחריות על האזרח. לתת לו פחות ופחות שירותים ולהעבירם לשוק הפרטי.

יש מי שיחשוב לעצמו שעדיף לקבל מהמדינה את הכסף אליו, במקום להיות זכאי לשירותים חברתיים שממילא הוא לא משתמש בהם, כמו מכבי אש, כבישים או בתי ספר. ובכן הכסף לא באמת עובר לאזרחים. לפחות לא כרגע. קודם כל הוא עובר לקופות הגמל ולבנקים. שיחזיקו אותו קצת. הם כבר ידעו במה להשקיע את הכסף כדי לתת את התשואה הטובה ביותר. חברות נפט אירופאיות? חברות נדל"ן אמריקאיות? אולי השקעה חברתית באמצעות אג"ח ממשלתי סיני? הכלכלה המתפתחת שלהם בונה כבישים ובתי ספר בקצב רציני כדי להדביק את העלייה ברמת החיים. בינתיים אנחנו בארץ הקודש נקצץ.

עוד 18 שנה ילדינו, שעד אז יהיו כבר בוגרי מערכת החינוך עם הכיתות מהצפופות בעולם, יקבלו חזרה את הכסף שלא הושקע בהם. חלקם ישתמשו בו כדי לממן שכר לימוד יקר במדינה בה יש תת השקעה בתקצוב ההשכלה הגבוהה. אחרים (אולי אלו שהוריהם חסכו בכל מקרה עבור לימודים בנפרד) יסעו עם הכסף לטיול במזרח, לראות איך מערכות הסעת ההמונים שם התפתחו.

אלי אלאלוף מתנגד, מהסיבות הלא נכונות

מי שטען נגד התוכנית היה דווקא אלי אלאלוף, יו"ר ועדת העבודה והרווחה וחבר מפלגתו של שר האוצר. אלאלוף שהודיע בשבוע שעבר כי הממשלה כשלה בטיפול בעוני וכי אין לו כוונה לרוץ לכנסת בבחירות הבאות טען כלפי התוכנית כי יש להפסיק עם הקצבאות האוניברסליות, לעשות אותן דיפרנציאליות ולהפסיק לתת כסף לילדי עשירים. על אף שעמדתו של אלאלוף נשמעת חברתית חשוב להבין כי קצבאות דיפרנציאליות דווקא פוגעות בחתירה לשוויון.

ח״כ אלי אלאלוף, יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ארכיון. אלאלוף שהודיע בשבוע שעבר כי הממשלה כשלה בטיפול בעוני וכי אין לו כוונה לרוץ לכנסת בבחירות הבאות . צילום: יונתן זינדל / פלאש 90

מדינת רווחה אמתית מתבססת על העיקרון ששירותי המדינה ניתנים לכל באופן שיוויוני ואוניברסאלי. העשיר והעני יקבלו שניהם שירותים מהמדינה באותה האיכות ובאותו המקום. בכל מקום שניסו ליצור קיצבאות דיפרנציאליות ושירותים יעודיים לעניים, הפכו שירותים אלו לגרועים והקצבאות נטו להיעלם. האוכלוסיות החלשות לא יכלו להיאבק על שימור הקיצבאות. קיצבאות דיפרנציאליות מתייגות אותן כחסד ולא כאחריות של המדינה לאזרחיה. שירותים דיפרנציאליים מיובשים כדי לאפשר לחברות הפרטיות לגבות כסף עבור שירותים ברמה גבוהה יותר מאוכלוסיה שיכולה לשלם עבורם. טענותיו של אלאלוף מחמיצות את המטרה. את העברת המשאבים מהחזקים לחלשים צריך להשיג בעזרת מערכת מס דיפרנציאלית ופרוגרסיבית ולא על ידי שירותים יחודיים לעניים.

ולא שאין חלופות

אפשר לתאר גם אפשרות אחרת. מדינת ישראל מחליטה על חיסכון לכל ילד. לא מקצצת בשירותים החברתיים מאחר ויש לה עודפי גבית מיסים הגבוהים פי שלוש מהקיצוץ. את הכסף של חיסכון לכל ילד המדינה מנהלת בעצמה, ומשקיעה בפרויקטים ציבוריים בעלי רווחיות. רכבת קלה, מפעל התפלה, הנחת תשתית אינטרנט מתקדמת. פרויקטים שהמדינה נותנת לחברות פרטיות (לפעמים אותן חברות שמלוות את ההון מהחסכונות שלנו בקופות הגמל או בבנקים) לבצע תמורת זכיינות על התשתיות. אחרי 18 שנה היו לנו גם חיסכון לכל ילד וגם מערכות תחבורה או אינטרנט או מים, או כולן יחד, מתקדמות. כל עודף הערך שנגזר בידי הבנקים מצד אחד וחברות התשתית הפרטיות מצד שני היה נשאר בידי הציבור. ביחס לדברים אלו, הספקן ישאל – ומה יקרה אם הפרויקט יכשל? הרי "המדינה לא יודעת לנהל" אומרים לנו, לא? ואם החיסכון של הילדים ייפגע? קשה להיזכר מתי עשתה המדינה תספורת לחסכונות של האזרחים שלה. את בעלי ההון שלוו את החסכונות שלנו מהבנקים ולא החזירו כולם מכירים.

גופים פיננסיים בחשיכה, צילום בתל-אביב. (צילום: אידאה)

כיצד ניתן לקצץ בתקציב 2016 באמצע דצמבר, שהרי הכסף כבר מזמן היה אמור לצאת בהתאם למטרות עליהם החליטו חברי הכנסת והשרים כשהעבירו את התקציב לפני שנה. התשובה ההגיונית היחידה היא שכבר במרץ כשהחליטו באוצר לצאת עם תוכנית חיסכון לכל ילד תוכנן אותו קיצוץ

קוד המחשבה שייצר את הקיצוץ בשירותים החברתיים כדי לממן את חיסכון לכל ילד פשוט מבוסס על העיקרון שהמדינה צריכה לקחת פחות ופחות אחריות על האזרח. לתת לו פחות ופחות שירותים ולהעבירם לשוק הפרטי. האיש השמן והאיש הרזה זוכרים? ככה מעבירים מיליארדי שקלים בשנה מהשירותים החברתיים של המשק הציבורי לידי הידיים הפרטיות של קופות הגמל זה ועדיין עושים פרצוף של חברתיים.

רגע, זה לא הכל. לתוכנית חיסכון לכל ילד יש אלמנט נוסף שבגללו כחלון כל כך אוהב אותה. בחודשים הקרובים יצטרך כל הורה בישראל  לבחור את מסלול ההשקעה עבור ילדיו. הבנקים וקופות הגמל כבר החלו מתחרים על ליבו של הציבור והשיקו קמפיינים פרסומיים בשעות השיא. במהלך החודשים הקרובים כל הורה בישראל ייזכר לרגע בשר כחלון בזמן שהוא פותח לילדיו תוכנית חיסכון. התוכנית מייחצנת את עצמה ואת השר שהגה אותה (או הסכים לה – התכנית מתגלגלת במשרד הרווחה מזה שנים, עוד מימיו של הרצוג כשר רווחה, ונשלפה כמענה לדרישת החרדים להשבת הקצבאות לגודלן לפני הקיצוץ של ממשלת נתניהו-לפיד) ומגיעה לכל בית בישראל. בזמן שתיכנסו לאתר של הביטוח הלאומי כדי לבחור את מסלול ההשקעה בעבור ילדכם, חשוב שישב לכם בראש גם המחיר, שכלל אינו מחוייב במציאות, עליו החליטו באוצר. השירותים החברתיים שקוצצו בעבור החיסכון הזה ולא תהיו זכאים להם כבר היום.

למען הסר ספק: הרעיון לתת לכל ילד חיסכון ארוך טווח הוא מצוין. טוב יותר אם הכסף היה מושקע במנועי צמיחה למשק הישראלי. גרוע מאוד שמחיר החיסכון הוא קיצוץ בשירותים החברתיים.