"הלוחמה בעזה תהיה איטית וממושכת", אומר ל'דבר' אלוף (במיל') גרשון הכהן, ממפתחי תורת הלחימה הצה"לית. "לא ניתן להכריע את חמאס בבליצקריג (מלחמת בזק), ההתקדמות חייבת להיות איטית ומדודה, כזו שמקפידה על הגנת הכוח בשטח מרובה מארבים ומלכודות. צריך לעבור בית אחר בית, פיר אחר פיר. נדרש פה אוסף של פרקטיקות המבוצעות בכלים שונים ובדרכים שונות כדי לפרק את הכוורת התלת-מימדית שהחמאס בנה במשך השנים".

ההיפך מששת הימים?
"במלחמת ששת הימים הושגה הכרעה כבר ביממה הראשונה. יושמה שיטתו של משה דיין – המפתח לניצחון הוא המהירות של הביצוע. פגענו במהירות במרכזי הפיקוד והשליטה של צבאות האויב ומשם האויבים שותקו. השגנו במהירות עליונות אווירית שאפשרה לנו לדהור בטנקים. בליצקריג משוריין לפי הספר".

"במלחמת יום הכיפורים זה כבר לא עבד מהסיבה פשוטה שהמערכות של האויב השתנו. המצרים הבינו את הטעות שלהם בששת הימים והקטינו את התלות של היחידות הלוחמות בפיקוד המרכזי. האויבים שלנו כיום בנויים אחרת. תורת הלחימה שחיזבאללה פיתח בלבנון, וחמאס למד והעתיק בעזה, בנויה על ריבוד מוחלט. כמו כוורת – כל תא פועל בנפרד. אין תא אחד שתפגע בו וזה ישתק תאים אחרים. גם אם נחסל מחר בבוקר את יחיא סינוואר, זה לא אומר שחיסלנו את יכולותיו הצבאיות של החמאס".

יחיא סינוואר, ראש ממשל חמאס ברצועת עזה (AP Photo/Adel Hana)

כיצד המערכת ההגנתית של חמאס בנויה?
"חמאס בנתה בעזה מבצר תלת ממדי. על פני השטח יש אוסף של מלכודות, מטענים על הצירים, מלכודים בבתים, מטעני צד בדרכים, תאי לוחמים שמתחבאים בשטח גם אחרי שהוא נכבש, ויכולים להגיח מכל כיוון. אתה מתקדם, אבל הלוחמים מסתתרים גם מאחוריך, מגיחים מפירי מנהרות, יוצרים אצלך מצב שאתה זקוק כל הזמן להגנה של 360 מעלות. מתחת לפני השטח יש מערכת אימתנית של מנהרות בעומקים שונים, שתי וערב".

"מנהרות של מאות ק"מ שבנויות גם להגנה, גם לתנועה בין גזרות, גם ליציאה למתקפות וגם לשהות ארוכה. יש להם אולמות תת קרקעיים בהם יושבות מפקדות השליטה של הארגון, מאגרי הנשק, העתודה של הלוחמים. הריבודיות הזו מקשה על היכולת לשלוט בשטח. גם אם תניף דגל על צריח, זה לא אומר שאתה שולט בשטח".

איך מבקיעים הגנה כזו?
"לא במכה אחת. אנחנו רואים את ההתקדמות של צה"ל שלב אחר שלב. מתחילים עם הרבה אש – ריסוק התכסית. אחרי זה פורצים ציר באמצעות כלים הנדסיים. מנטרלים את המטענים. התנועה בתוך הרצועה נעשית ברכבים ממוגני נ"ט – מרכבה שלוש וארבע, ונמר – זה יתרון גדול של צה"ל שרכש את הכלים האלה כי בלעדיהם לא הייתה מתאפשרת תנועה ושהות בתוך עזה. דבר נוסף שאנחנו רואים זה התיאום המלא בין כוחות רגליים, שריון, חיפוי אווירי ומודיעין. זה יכולות שצה"ל עבד ושכלל במשך שנים ועכשיו הן באות לידי ביצוע. החיבור הזה יוצר לצה"ל מענה עוצמתי, רב ממדי, שמביא בסוף לניצחונות בכל התנגשות עם האויב".

איזה אתגרים עומדים מול צה"ל?
"זירת הלחימה השתנתה. אנחנו רואים את זה היטב באוקראינה, שימוש רב במל"טים, כולל לפעמים מל"טים שעשויים מקרטון ונרכשים בקיט להרכבה עצמית בפחות מ-2,000 דולר. אתה מטיס אלף מל"טים זולים כאלה, בגלל שהם עשויים מקרטון לא ניתן לראות אותם ברדאר, וגם אם יפילו לך 80% מהם – שזה בפני עצמו אתגר, בכל זאת תצליח לפגוע במטרה עם 200 מהם. אנחנו רואים שימוש באמצעי שיבוש רשת ביתיים, טכנולוגיות שקל מאוד להפעיל.

"חידושים כאלה תמיד עומדים לטובת לוחמי גרילה, לצבא מסורתי לוקח זמן ללמוד איך להתמודד עם כל חידוש ובינתיים מגיע חידוש אחר. תראה איך הם תקפו אותנו ב-7 באוקטובר – הצליחו לפגוע באמצעים הטכנולוגיים היקרים שלנו בעזרת מל"טים ואמצעים זולים. פגעו לנו בפיקוד, בשליטה ובבקרה. הדבר היחיד שהציל אותנו לבסוף זה האופי הפלמ"חניקי של היוזמה. כוחות שנכנסו ללחימה בשטח בלי שקיבלו פקודה מלמעלה. זה דבר עמוק בדנ"א שעובד לזכותנו".

למה להתחיל דווקא מהעיר עזה?
"העיר עזה היא מרכז הכוח של החמאס ויש לה משמעות סמלית רבה. שם החמאס נוצר, גדל והתפתח. זה הלב שלו. יש משמעות גדולה לזה שאתה פוגע קודם כל בלב".

אלוף (במיל') גרשון הכהן (צילום: אלבום פרטי)

למה לא פועלים במקביל נגד מפקדות חמאס בדרום הרצועה?
"מניח ששקלו את זה היטב. יש פה פונקציה עם הרבה משתנים – גודל הכוח שלנו, יכולת הריכוז והתיאום של הפעולות. הצורך לאפשר לעזתים מרחב מילוט, וזה בין היתר כדי לרכוש אשראי בינלאומי למתקפה. לבחירה להתמקד כעת בעיר עזה יש כל מני מרכיבים ואני לא יודע מה הכובד של כל מרכיב ולמה זה מה שהחליטו בינתיים".

איך אתה ממליץ להתקדם נגד לוחמה הגרילה בעיר עזה?
"הדבר העיקרי שיכול לתת לנו שליטה בשטח שנכבש זה צירים נקיים ממטענים. אנחנו רואים שהסכנה הכי גדולה לכוחות שלנו בינתיים זה מטענים וירי נ"ט – כך שהבחירה להכניס כוחות מוגני נ"ט ולנקות צירים, היא נכונה. בכל שטח שעובדים יש לפרק את כל המלכודות האפשריות, וזה דבר שלוקח זמן רב כפי שאמרתי. כדי להבין את העניין הזה תצפו בפרקים של צבי הנינג'ה. אני מנוע מלחשוף את הפרקטיקות השונות שצה"ל מפעיל בשביל לפרק את המלכודות, אבל יכול לדבר על הרוח בה הדברים צריכים להיעשות".

"דרושה קשיחות. עקשנות. התמדה. חייבים לזכור תמיד שאין פה קיצורי דרך. צריך לפעול במאסיביות לאורך כל הדרך. הגנה היקפית מהודקת על הכוחות. תיאום של כל הפעולות, עד שבסוף נראה את החמאס מאבד את שיווי המשקל. זה ייקח הרבה זמן אבל אם נתמיד בסוף זה יגיע".

כוחות צה"ל ברצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

מה אסור לישראל לעשות?
"אסור להיכנס להפסקת אש. למדנו את זה על בשרנו בסבבים קודמים – הפסקת אש מאפשרת להם להיערך ולתקוף אותנו בנקודות תורפה ולכן אסור לנו לאפשר את זה".

מה נעשה בעזה ביום שאחרי?
"אני לא חושב שזו העת לדבר על כך. דבר איתי בעוד חודש או חודשיים. אולי אז – בהתאם להתפתחויות בשטח – יהיה לי מה לומר".