ישראל אמנם לא קיבלה החלטה רשמית לגבי הסדר הפוליטי הרצוי בעזה לאחר המלחמה, אבל בכירים ישראלים, ובהם ראש הממשלה בנימין נתניהו, רומזים שהאחריות הביטחונית תצטרך להישאר בידי ישראל לתקופה ממושכת, כדי למנוע יצירת איום מחודש, כמו בניית הכוח של חמאס, שאפשרה את המתקפה ב-7 באוקטובר. לא מדובר בהכרח בנוכחות צבאית רציפה של ישראל, אך לפחות בחופש פעולה ביטחוני, בדומה למה שמתקיים כיום בשטחי הרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון.

ממשלת ישראל קיבלה שתי החלטות קבינט לגבי מטרות המלחמה. האחת במוצ"ש של 7 באוקטובר, והשנייה נחשפה ב-15 באוקטובר בכאן 11. במסמך המעודכן, לצד "מיטוט שלטון חמאס, השמדת יכולתו הצבאית והסרת איום הטרור מהרצועה על ישראל", נוסף גם "מאמץ מרבי לפתרון סוגיית בני הערובה והגנה על גבולות המדינה ואזרחיה". בנוסחים אלו לא הוזכרה מילה אחת לגבי "היום שאחרי".

בסוף השבוע שעבר הגיע לישראל מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן, כדי לדון בכך עם ראש הממשלה, מתוך ביקורת על כך שלישראל אין מדיניות ברורה בנושא, ולא רק בפומבי. לפי הפיננשייל טיימס, הדיונים הפנים-ישראליים בנושא התחילו תוך כדי המלחמה, ללא אסטרטגיית יציאה מוסכמת וללא גיבוש אג'נדה סדורה, מה שעורר ביקורת רבה בממשל האמריקאי.

בישראל דנו ברעיונות של יצירת אזור ביטחון בתוך הרצועה וניתוק מלא ממנה לאחר מכן – ללא כניסת פועלים, אספקת מים, דלק או חשמל. הדברים תואמים את דברי שר הביטחון יואב גלנט בוועדת החוץ והביטחון, שלפיהם אחרי המלחמה לישראל לא תהיה אחריות אזרחית כלפי תושבי עזה. גלנט מתאר שלושה שלבים: הבסת חמאס, נטרול כיסי התנגדות ויצירת משטר ביטחוני חדש בעזה, ללא אחריות אזרחית ישירה.

פעילות צה"ל ברצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

נתניהו התראיין השבוע לרשת ABC האמריקאית ואמר שאחרי המלחמה, "למשך פרק זמן בלתי מוגדר ישראל תצטרך לשלוט ביטחונית ברצועת עזה, כי ראינו מה קורה כשהשליטה לא בידינו".

השר לעניינים אסטרטגיים, רון דרמר, אמר השבוע לרשת סקיי ניוז שלהערכתו יהיה שלטון פלסטיני בעזה אחרי המלחמה. הוא הוסיף שהוא לא יודע מיהו הגורם הפלסטיני שישלוט ברצועה, אך "אני יודע מי הוא לא יהיה – חמאס". לדבריו, יצטרכו להיות הגבלות על כוחה של כל מדינה פלסטינית שתקום בעתיד, ולפלסטינים צריכים להיות "כל הכוחות לנהל את ענייניהם, אבל שום כוח לאיים על ישראל".

ארצות הברית רואה בחיסול חמאס גשר לפתרון שתי המדינות

העיתונאי האמריקאי זאק ביוקאמפ השווה בין תוכנית גלנט לתוכנית האמריקאית לשינוי משטר באפגניסטן, שהסתיימה בהשתלטות מחדש של ארגון הטרור הטליבאן על המדינה תחת נסיגה אמריקאית מבישה. ביוקאמפ ציין שעוינות העזתים לישראל גבוהה יותר מזו שנתקלו בה האמריקאים בעיראק או באפגניסטן.

ככל שהנוכחות הישראלית ברצועה הופכת לממושכת, המחיר הוא לא רק בחייהם של חיילי צה"ל. מספרים הולכים וגדלים של נפגעים פלסטינים, כולל ילדים, מערערים גם נכסים פוליטיים של ישראל כמו הגיבוי ממדינות המערב, הסיכוי להסכם נורמליזציה עם סעודיה ואת הסכמי השלום עם מצרים וירדן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בתל אביב (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

מכיוון שרמיזות וקטעי דברים של בכירים ישראלים לא מהווים סדר יום פוליטי ברור, נוצר מעין ואקום בנושא, שהאמריקאים מוכנים למלא בעצמם. נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן אמר כבר באוקטובר: "לא תהיה חזרה לסטטוס קוו הקודם באזור. כשהמשבר יסתיים, חייב להיות חזון של היום שאחרי, והחזון שלנו חייב להיות פתרון שתי המדינות" – אמירה שלא זכתה לגיבוי מממשלת ישראל. פירושו המעשי של חזון זה הוא החזרת הרשות הפלסטינית לשלטון אזרחי בשתי הטריטוריות – עזה ויהודה ושומרון, כפי שהיה עד 2007, אז חמאס השתלט על עזה בהפיכה צבאית.

גם ברשות לא מתלהבים מהאפשרות של חזרה להריסות ברצועת עזה "על כידונים ישראליים". לפי יו"ר הרשות אבו מאזן, הרשות לא תוכל לשוב לעזה מיד בתום המלחמה, וצעד כזה יהיה אפשרי רק במסגרת פתרון רחב יותר, כמו שלום עם ישראל. עוד תנאי שהציב אבו מאזן הוא ויתורים משמעותיים של ישראל לרשות בשטחי יהודה ושומרון.

לצד הניסיון לגבש אופק שבו הרשות הפלסטינית חוזרת לשלוט ברצועה, בלינקן בוחן תמיכה ערבית באפשרות נוספת, והיא שלטון מנדט מיוחד של כוח רב-לאומי ערבי ברצועה בתמיכת ארצות הברית באופן זמני.

ישראל יכולה להחליף את המטרות ביעד צנוע יותר

יש ישראלים שהציעו להציב מטרות צנועות יותר למלחמה, בהם הסוציולוג הצבאי יגיל לוי, והשר לביטחון פנים לשעבר עמר בר לב, שהולמות יותר את מה שלדעתם ניתן להשיג באמצעים צבאיים. הם טוענים שמערכה צבאית לא מסוגלת לחסל את חמאס לחלוטין, ולכן עדיף להסתפק במכה צבאית קשה ליכולות שלו ושחרור של החטופים, גם אם במתכונת של הסכם עם חמאס. לשם יצירת הרתעה לזמן ארוך יותר, חשובה במיוחד פגיעה אישית בראשי הארגון, ולא השמדת כל מנהרה ומשגר טילים.

בני משפחות החטופים והנעדרים מפגינים מחוץ למשכן הכנסת בירושלים (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

נתן סאקס ממכון ברוקינגס הזכיר שמדיניות החיסולים של ישראל לפני כ-20 שנה, שפגעה בראשי חמאס, הייתה אפקטיבית עד שלמשך זמן מסוים הארגון סירב להגיד מי עומד בראשו, כדי להימנע מהתנקשות נוספת. אף שמדובר בנסיגה מהמטרה המוצהרת של המלחמה לחיסול חמאס לחלוטין, מדובר ביעד ריאלי יותר, שצה"ל מסוגל להשיג וחוסך לישראל את המחירים הגבוהים של כיבוש מחדש של כל הרצועה, על כל המשתמע מכך.

מצד שני, השארת חמאס כשולט בעזה בהסכמה ישראלית, עלולה להקשות על שיקום היישובים הישראליים שהותקפו ב-7 באוקטובר, וכעת חלקם הפכו בפועל לבסיסים צבאיים, עם מיעוט של תושבים ועובדי חקלאות אמיצים.