"זה לא פשוט להיות כל כך רחוק מהבית ולשמוע על הזוועות האלו. כמה חברים שלי נרצחו במסיבה ברעים וכמה הצליחו לברוח", מספר ל'דבר' שי ברביבאי, שחקן נבחרת ישראל בכדורסל בכיסאות גלגלים, על הרגעים הקשים ב"שבת השחורה" של ה-7 באוקטובר.

ברביבאי החל את שנתו השנייה בקבוצת אמיצ'י האיטלקית אותה הוביל בשנה שעברה לאליפות הראשונה בתולדותיה ובסיום העונה נבחרת לשחק המצטיין בליגה האיטלקית. "זאת הייתה שבת לפני משחק, אתה שומע שמעל אלף אנשים נרצחו באותו היום, זה בלתי נתפס".

כתושב הדרום, שחקן נבחרת ישראל מכיר מקרוב את הטרור של החמאס. "הפעם זה היה משהו שונה לגמרי. דאגתי למשפחה שלי וקיבלתי תמונות מבאר-שבע שמחבל נמצא בשכונת נווה זאב, זה היה מתוך החרדה".

בזמנים קשים אלו, היה צריך ברביבאי להמשיך את קריירת הכדורסל שלו באיטליה, הרחק מהמשפחה והחברים. במקביל לדאגה למתרחש בישראל. "אתה יוצא מדעתך, אתה נמצא באיזשהו מצב שאתה צריך לתפקד כאילו הכל כרגיל ואתה לא. אין לך זמן להתאבל גם על האובדן. כך שזה לא פשוט. לראות את כל הסרטונים ולדעת שאתה לא יכול לעשות כלום, זה מאוד קשה".

"אני חושב על כל הפוסט-טראומתיים, החיים שלהם הולכים להשתנות"

"חברה ממש טובה שלי שלפני שטסתי לאיטליה הייתי איתה באילת, הייתה במסיבה אנחנו כבר שלושה שבועות מהאירוע והיא עדיין לא מסוגלת לדבר", הוא מספר. "היא עוד לא עיכלה את זה ואני מנסה להבין מה קורה איתה. אני חושב על כל הפוסט-טראומתיים שנמצאים וחוו דברים כאלו ומה קורה איתם. לא מדברים על זה, אבל החיים שלהם הולכים להשתנות".

ברביבאי נולד עם נכות שהובילה לפציעות ספורט רבות. בגיל 3 אובחן עם מחלת שרירים קשה שמחלישה את רגליו. "זאת בעצם מחלת שרירים שגרמה לשרירים להיות נוקשים וחזקים. נוצר אצלי מתח שריר גבוה והשרירים היו נורא חזקים ביחס לגילי, אבל לא מאוזנים בעצם עם השנים, למרות השקעה מאוד גדולה בפיזיותרפיה והידרותרפיה".

בכיתה ו', המורה לחינוך גופני הפנתה אותו לעמותת 'חוסן'. ההתחלה הייתה לא פשוטה, אך השתלמה בזכות נחישות ועבודה קשה. "זה היה מאוד קשה. לבוא ולעשות את המעבר הזה מללכת ולא לשבת על כיסא גלגלים, למצב בו אני משחק על כיסא גלגלים, זה איזשהו טוויסט בראש שצריך לעשות לעצמך", מספר ברביבאי. "בזכות המעבר לספורט הפראלימפי הצלחתי להגשים את עצמי ולהגיע לנבחרת ישראל".

שי ברביבאי במדי נבחרת ישראל בכדורסל בכיסאות גלגלים (צילום: קרן איזקסון)

בעונה שעברה הצטרף ברביבאי לאמיצ'י האיטלקית ביחד חבריו לנבחרת ישראל עמית ויגודה ואברהים בהו. הקבוצה עם השלישיה הישראלית זכתה באליפות היסטורית וב'סופר קאפ' המקומי. "זאת הייתה עונה שלא אשכח אותה בחיים שלי. להיות פה באיטליה הרחוקה עם עוד שני ישראלים. מצאנו פה בית ונהנו מכל רגע. היינו מדברים בעברית במסעדות וביחד על המגרש".

השנה נפרדו דרכם, ויגודה ובהו עזבו את הקבוצה וברביבאי נשאר במועדון בו הוא מרגיש שמצא בית. "כל הקבוצה מכירה אותי ויש לי פה תחושה של חמימות ובית. אין ספק שחסרים לי הישראלים, בטח בתקופה כזאת. בטח ברגעים כאלו, שאתה מחפש את הביחד. אני עם עמית ויגודה כל יום בטלפון. זה נותן לי חיזוק מהבית".

"אתה נמצא במלחמת הסברה, לאנשים אין באמת מושג על מה המלחמה"

בשבועות האחרונים משחק הליגיונר הישראלי עם סרט שחור על זרועו, עליו כתובים מספר ההרוגים במלחמה. כדורסל כיסאות גלגלים באיטליה הוא ענף עם קהל משמעותי של מאות אוהדים ביציעים ומהחווה שלו מייצרת אימפקט גם מחוץ למגרש.

"עליתי למשחק עם דמעות בעיניים, עם קריאת שמע ישראל. אנשים בקהל ראו אותי עם הסרט השחור ובסוף המשחק ניגשו אליי בערך כ-300 אוהדים. שאלו אותי מה קורה בישראל? הסברתי להם", מספר ברביבאי. "במקביל, בן דוד שלי ובת הזוג שלו היו תקועים פה ולא יכלו לחזור לישראל, אז הסברתי למה שהם לא יכולים לחזור, כי יורים עלינו רקטות ואין טיסות. הם הזדהו איתי ומבחינתי זה היה מרגש יותר מהמשחק".

שי ברביבאי במדי אמצ'י, בליגה איטלקית בכדורסל בכיסאות גלגלים. "אנשים בקהל ראו אותי עם הסרט השחור, ניגשו אליי בערך כ-300 אוהדים" (צילום: Daniele Capone)

כספורטאי המתחרה באיטליה, ברביבאי לוקח חלק פעיל בהסברה הישראלית לסובבים אותו, במטרה שידעו את האמת כמו שהיא ולא מוצגת בטלוויזיה האיטלקית "אתה נמצא במלחמת הסברה באיטליה. יש דעות של אנשים שאין להם מושג על מה המלחמה וקוראים "free palestine". באיטליה רב הציבור פה תומך, אבל אין להם מושג באמת על הפרדוקס הזה של הצד הפלסטיני והצד הישראלי ומה זה בכלל חמאס. צריך להסביר להם שחמאס זה ארגון שלא דואג לעם הפלסטיני, זה ארגון טרור כמו דאע"ש".

ברביבאי מספר שבמהלך השיחות שלו, הוא מצליח לשנות פעמים רבות את הדעות סביבו וחושף בפניהם את האמת הקשה. "רק כשהם רואים את הסרטונים הקשים, אז הם באמת מזדעזעים ומבינים את חומרת המצב. צריך להראות להם את הזוועות, אז הם חוטפים סטירה ומתחילים להאמין".

"הפיזיותרפיסטית שלי טיפלה בי תוך כדי שאני מספר לה את הדברים האלו, היא הפסיקה את הטיפול כי לא הייתה יכולה להמשיך לשמוע. הם מקבלים את האמת הכואבת בפנים. כמה שזה קשה להגיד את זה. זו לא גאווה".

סרט אותו ענד שי ברביבאי, לזכר קורבנות הטבח ב-7 באוקטובר (צילום: אלבום פרטי)

"המלחמה הזאת היא שונה", מוסיף ברביבאי. "היא לא רק פיזית ונפשית כמו שהיו עד היום. יש פה צד שלישי שהוא מאוד חשוב וזאת מלחמת הסברה. המדיה היא דרך קריטית לעצב את מה שחושבים עלינו בעולם. זה עלול להכריע את המלחמה הזאת. ההסברה חייבת להיות בכמה שיותר שפות, כדי שיבינו. באיטליה פחות מדברים באנגלית ומאוד עזר לי הסרטון שיצר מייקל לואיס באיטלקית".

מה המטרות שלך ושל הקבוצה להמשך העונה?
"בתחילת העונה אני לא אוהב לדבר על אליפות, אבל מצד שני אנחנו כן קבוצה מאוד תחרותית ואנחנו נצטרך להתמודד עם השם הזה של האלופה מול היריבות שרעבות לנצח אותנו. המטרה הסופית תהיה לשמור על התואר, אבל צריך להיות ריאליסטים ולחכות עם זה, כי העונה עוד ארוכה".