שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שלח הערב (חמישי) מכתב להנהלת משרדו בו הוא מפרט את הצעדים אותם הוא מבקש לקדם על מנת למצוא מקורות תקציביים למימון הפעילות הכרוכה במלחמה.
בסך הכל קבע סמוטריץ' מסגרת של 13.3 מיליארד שקלים לשימוש אזרחי, ומסגרת של 22 מיליארד שקלים למימון תקציב הביטחון. מתוך הצרכים האזרחיים, מקורם של 4.4 מיליארד שקלים יהיה בתוך התקציב הקיים, על ידי קיצוץ בתקציבי המשרדים והכספים הקואליציוניים, ו-8 מיליארד שקלים על ידי הגדלת מסגרת התקציב. המקור לתקציב הביטחון כולו יהיה הגדלת מסגרת התקציב, יתכן שחלקה על ידי הסיוע האמריקני.
במכתב מפרט סמוטריץ' את הכספים שיקוצצו בתוך התקציב, וכן המקורות.
מקור: הרחבה תקציב, קיצוץ במשרדים ובכספים הקואליציוניים
משרדי הממשלה: 1.7 מיליארד שקל מתוך תקציבי המשרדים על ידי קיצוץ תכניות שאינן דחופות או לא כוללות התחייבות לגורמים חיצוניים. בנוסף אליהם 600 מיליון שקל עדיין נמצאים בבחינה. בין הקיצוצים המוצעים: דחיית הבחירות המקומיות (287 מיליון שקלים), הסכם חקלאות (250 מיליון שקלים), הוצאות משרד האוצר, ותת ביצוע בסעיפים שונים. סה"כ 2.3 מיליארד שקלים.
כספים קואליציוניים: שר האוצר הסביר שלא יפגעו תקציבים שכוללים התחייבות לצד שלישי, בהם ככל הנראה גם התקציב להגדלת השכר למורים החרדים שהייתה במחלוקת. אגף התקציבים הציע קיצוץ של 2.5 מיליארד שקלים בכספים הקואליציוניים, אך סמוטריץ' יקצץ 1.6 מיליארד שקלים בלבד. בין היתר מוצע לקצץ תוספת לאברכים בסך של רבע מיליארד שקלים. סה"כ 1.6 מיליארד שקלים.
הרחבה תקציבית לצרכים אזרחיים: על מנת לענות על הצרכים, תוגדל מסגרת התקציב ב-8 מיליארד שקל. סכום זה מהווה 1.6 מתקציב המדינה. סמוטריץ' מתאר שאגף התקציבים רצה לבצע צעד תזרימי כדי להימנע מהגדלת התקציב, מה שהיה עלול להוביל לקיצוצים משמעותיים בשנה הבאה. סה"כ 8.8 מיליארד שקלים.
הרחבה תקציבית לצרכים ביטחוניים: על מימון הצרכים לענייני ביטחון אין פירוט. על פי הצהרות קודמות של האוצר ואנשי האוצר, מערכת הביטחון קיבלה צ'ק פתוח, ויש ציפייה שחלק מהסכום יגיע מהסיוע של ארה"ב. ההרחבה היא בהיקף של כ-4.5% מהתקציב. סה"כ 22 מיליארד שקלים.
על מה יצא הכסף?
במכתב מפורטים הסעיפים המרכזיים שיתוקצבו במסגרת החלק האזרחי של התכנית ביניהם:
- פינוי אוכלוסייה – 3.5 מיליארד שקלים.
- ביטחון לאומי וגופים נוספים – 1.6 מיליארד שקלים.
- רווחה – 324 מיליון שקלים
- תעסוקה ועבודה – 375 מיליון שקלים
- ביטוח לאומי – 461 מיליון שקלים.
- חינוך 689 מיליון שקלים.
- בריאות – מיליארד שקל.
- מנהלת תקומה – 0.6 מיליארד שקל
- חקלאות ועובדים זרים – 478 מיליון שקלים.
- יהודה ושומרון התעצמות וכוננות – 200 מיליון שקלים.
- רשות החירום הלאומית – 160 מיליון שקלים
- רזרבה – 1.5 מיליארד שקלים.
- סעיפים נוספים: צוותי חירום ישובים, תרבות וספורט.
מכתב זה הוא בגדר הצהרת כוונות, ואפשר לשער שתוכנו לא יהיה מקובל חלוטין על הדרגים המקצועיים במשרד, שהמליצו על קיצוצים עמוקים יותר והימנעות מפריצת מסגרת התקציב על ידי הסטת תקציבים משנה הבאה.
ממשרד האוצר נמסר שמיד לאחר השלמת התיקונים בתקציב 2023 בממשלה ובכנסת יוכנו תקציב חדש ותכנית כלכלית לשנת 2024 הכוללים סדר עדיפויות חדש ורפורמות האצה לסיוע למשק לשוב למסלול צמיחה בהקדם האפשרי.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳: עכשיו עת מלחמה ויצירת מסגרת תקציב מלחמה שתעניק גמישות לטיפול מהיר בצרכי במלחמה האזרחיים היא הצעד המקצועי והנכון ביותר כעת. כך גם עלה בהתייעצויות רבות שקיימנו בחודש האחרון. הקיצוץ העמוק בכספים הקואליציוניים ובתקציבי המשרדים הוא צעד מחוייב המציאות ואין לי ספק שחברי הממשלה מבינים את גודל השעה.
"נגדיל גירעון באופן מדוד ובכך נייצר איזון במקורות התקציבים בין מקורות פנימיים למקורות חיצוניים. נמשיך להתנהל מחד במדיניות מרחיבה שתעניק רשת ביטחון לאזרחי ישראל, אך באחריות תקציבית מאידך. זהו מסר חשוב לכלכלות העולם שחרף משבר המלחמה אנחנו מתנהלים באחריות שומרים על גבולות גזרה ולא מגדילים את התקציב ע״י הגדלת הגירעון באופן בלעדי."
