"ב-7 באוקטובר פגשתי רוע וחושך שלא הצלחתי לדמיין". אמר נמרוד ארנין, מחברת "קצת לנשמה", שארגנה את פסטיבל "נובה" ברעים. ארנין ששכל באותה שבת את אחותו, איילת ארנין, בת 22 הוסיף כי "זה היה מעשה טרור ופשע מלחמה שלא האמנו שיכול לקרות לנו".

הוא ושותפיו להפקה סיפרו את סיפורם בפני מאות משתתפי הפסטיבל ובני משפחותיהם שהגיעו ל"כוכב הים" בקיסריה לטקס אזכרה לנרצחי המסיבה.

"הנובה נולד מתוך רצון לייצר קהילה בטוחה ונכונה לאנשים שרוצים לרקוד", הוא מסביר, "הכל מתוך אהבה ותשוקה לחיים ולמוזיקה. התחלנו באירועים קטנים שהלכו וגדלו בארץ ובעולם. הפסטיבל האחרון כבר היה הפקה בינלאומית". ארנין ממשיך ומתאר את סיפורו האישי. "הצלתי את עצמי, אבל את אחותי הקטנה איילת, לא הצלחתי והיא נרצחה על ידי מחבלים בני עוולה".

שותפו של ארנין לחברת ההפקה "קצת לנשמה", עמרי סאסי, שאיבד במסיבה את דודו, אבי סאסי (תושב לוס אנג'לס) ואת בת דודתו ניצן רחום בחודש הרביעי להריונה ובן זוגה לידור, תיאר: "ב-06:30 בבוקר, בשיא האירוע, נכנסו מחבלים, טרוריסטים לאזור. שמענו ירי מסיבי, בלתי פוסק. הכביש היה חסום ונוצר פקק ביציאה מהמסיבה. ניסינו לעצור את המחבלים מלהגיע למסיבה אבל אז כבר הגיעו המחבלים למשרד ההפקה".

סאסי נשאר מאחור. "לא הבנתי את גודל האירוע. ירו עלי, חילצנו את עצמנו, אחרונים, אחרי שרוב הקהל כבר נמלט לכיוון היציאה. המחבלים ניסו לתפוס את מי שאפשר. המחבלים רדפו אחרי, שותף שלי נפצע ואדם נוסף שהיה איתי ברכב נהרג".

"זה לא היה פשוט ולקח הרבה מאוד זמן עד שהגיע כוח חילוץ. בזמן הזה עבדנו עם כוחות הביטחון ודיווחנו להם בזמן אמת מה קורה. הגיעו אלינו הרבה מיקומים של אנשים שמתחבאים ובעזרת כוחות הביטחון חילצנו מאות אנשים מהשטח והמשכנו לעשות את זה גם עם נרצחים ששלחו לנו נ.צ לפני מותם".

"עברנו אירוע מאוד קשה ולא פשוט. החלטנו להקים מתחם לאלפי אנשים ולסייע לניצולים. בוויב מוזיקאלי, ואנחנו מקיימים אותו מעל לחודש ימים ומסייעים לאנשים לצאת מהמצב שהם נמצאים בו".

"אנחנו כהפקה נצא מהמשבר הזה", הוא אומר ומבטיח, "נמשיך לעשות מוזיקה ולשמח אנשים. אף אחד לא יכול לנצח אותנו, זאת המהות שלנו בחיים".

עמרי כוכבי, גם הוא ממייסדי נובה: "האירוע לא נגמר, אנחנו כאן. יום יום ואנחנו מקבלים עוד ועוד אנשים. הקמנו כאן מרחב טיפולי לקהילה שלנו ולאנשים שלנו. המטרה היא לקחת אחריות על הקהל שלנו".