דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת י"ט בניסן תשפ"ד 27.04.24
19.9°תל אביב
  • 15.8°ירושלים
  • 19.9°תל אביב
  • 19.2°חיפה
  • 20.2°אשדוד
  • 17.8°באר שבע
  • 22.2°אילת
  • 19.2°טבריה
  • 17.8°צפת
  • 19.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מלחמה בישראל

"בן אדם מייצר טיל – ורואה את הטיל הזה מציל חיי אדם"

יאיר כץ, מזכיר איגוד עובדי התעשייה האווירית, מספר על התגייסות העובדים החל מבוקר ה-7 באוקטובר, עבודה במשמרות מסביב לשעון, והגאווה ברגעי ההצלחה כמו היירוט באמצעות חץ 3: "חשוב לי שכל אזרח במדינה יבין שהוא יותר בטוח בזכות מוצרים שמייצרים כאן, בישראל"

יאיר כץ, מזכיר ארגון עובדי התעשייה האווירית (צילום: ראובן קפוצ׳ינסקי)
יאיר כץ, מזכיר ארגון עובדי התעשייה האווירית. "יש מוצרים חדשים שנולדו מאז תחילת המלחמה וכבר נכנסו לשימוש מבצעי" (צילום: ראובן קפוצ׳ינסקי)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

"הגדלנו משמעותית את קצב הייצור של מוצרים מסוימים שלנו, שפתאום נדרשת מהם כמות גדולה הרבה יותר מהשגרה", אומר ל'דבר' יאיר כץ, מזכיר ארגון עובדי התעשייה האווירית. "אם יש מוצרים שהצבא צריך כדי להציל חיים, אנחנו מחויבים לעבוד כדי לספק את הדרישה הזו. כמזכיר ארגון העובדים, אני חייב להצדיע לעובדים שלנו שמבינים את גודל השעה ונרתמים למאמץ. אלה העובדים שעושים את מכ"מ כיפת ברזל, מתפעלים כתב"מים, מייצרים טילי הגנה ותקיפה ומערכות רבות נוספות וחיוניות למאמץ המלחמתי"

מאז שהתחילה המלחמה, התחילו עובדי התעשייה האווירית לעבוד בשלוש משמרות ביום, כולל בשישי ושבת. מתוך 15 אלף עובדים, 1,600 גויסו למילואים. "מי שלא גויס למילואים, מגויס ונותן את ה-100% במפעלים" אומר כץ.

"בתקופת הלחימה עובדים יכולים להגיע לעבודה ב-06:30 בבוקר ולצאת מכאן ב-00:00-23:00 בלילה. אין שעות. כשצריכים אותך, אתה נמצא פה. זה לצד האילוצים של מסגרות, של בני זוג וילדים שחלקם בחרדה, שאנחנו עושים מה שאפשר כדי להתגמש ולסייע להם.  "אתה רואה בשישי ושבת אנשים דתיים מגיעים לעבודה ברכב, שמים חלוקים וסרבלים וניגשים להרכיב טילים ופצצות. אתה רואה ניסיונות הנדסיים להביא פתרונות יצירתיים לאתגרים חדשים".

ספגתם גם אבידות.
"יש לנו 14 עובדים שאיבדו לצערנו בני משפחה מקרבה ראשונה ב-7 באוקטובר, ולצערי, ביום חמישי האחרון, התבשרנו על עובד שלנו, דובי כוגן ז"ל, שעבד במפעל תעשיות גולן ושירת במילואים כלוחם ביחידת שלדג, ונהרג בעומק רצועת עזה. רק שבוע קודם לכן פגשתי אותו – הוא הגיע לקחת חבילות שארגנו ליחידה שלו, וקיצרתי ישיבה כדי לשבת איתו קצת. הוא סיפר לי על הלחימה, על פעילות היחידה ב-7 באוקטובר וכל הדברים שהם ראו ועשו. כל כך כאב לי לשמוע על נפילתו, ואנחנו מחבקים את המשפחה, וגם את משפחות השכולות ואת הפצועים שלנו".

מוצרים שנולדו במלחמה כבר נכנסו לשימוש מבצעי

מאז תחילת המלחמה, המנהלים הבכירים בתעשייה האווירית נמצאים בשיחה על בסיס יום-יומי עם משרד הביטחון, והמנהלים הבכירים יוצאים לשטח לפגוש את היחידות השונות כדי ללמוד מהן מה הצרכים, מה האיומים ומה האתגרים בשדה הקרב. מוצרים רבים שפותחו מתוך צרכי המלחמה כבר נכנסו לשימוש מבצעי.

"לא על הכול אפשר לדבר" אומר כץ, "אבל אפשר לציין למשל גגונים שמותקנים על הטנקים כדי לצמצם חשיפה לרחפנים, מערכות מכ"מיות ומערכות גילוי ואמצעים אוטונומיים נוספים שהתאמנו לצורכי המלחמה הנוכחית. הפכנו לגורם מאוד מאוד משמעותי ביכולת של צה"ל לנצח את המלחמה ולשמור על העורף והאזרחים".

מערכת שפותחה ומיוצרת על ידי התעשייה האווירית, חץ 3, רשמה ביום חמישי את ההישג המבצעי הראשון שלה, כשיירטה מעל הים האדום טיל בליסטי ארוך טווח שנורה על ישראל על ידי ארגון הטרור החות'י בתימן. איך הרגשת?
"הייתי היום במפעל מל"מ (מערכות לחימה משולבות) שלנו בבאר יעקב שמייצר את המערכת הזו, ושאלתי את העובדים בדיוק את השאלה הזו. הם היו בעננים ביום חמישי. אתה יודע כמה חיים של אנשים ניצלו בזכות היירוט הזה? תחשוב מה זה טיל של חצי טון שנוחת במרכז מאוכלס.

מערכת חץ מיירטת טיל (צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון)
מערכת חץ מיירטת טיל (צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון)

"בעת שגרה אנחנו מדברים על עבודה עם משמעות, היי-טק עם משמעות. כיום רואים דרך הכלים שאנחנו עושים וההצלחות בשדה הקרב עד כמה באמת משמעותית העבודה של העובדים הללו. בן אדם ביום-יום מייצר טילים מסוימים למלאי, למחסנים – והיום הוא רואה את הטיל הזה מציל חיי אדם, מסכל ניסיון לפיגוע או מחסל מחבל חמאס – הוא מבין שזו העשייה שלו, העבודה שלו שנתנה את התרומה הזו".

הסעות, מסגרות ויציאה להתרעננות

התעשייה האווירית היא מפעל חיוני שעובד תמיד בשעת חירום, אבל הפעם מדובר במלחמה בסדר גודל שישראל לא הכירה בעבר. איך הייתה ההיערכות וההתמודדות?
"ב-7 באוקטובר ב-06:00 בבוקר הייתי בדיוק בשדה התעופה באבו דאבי, בדרך חזרה לישראל מחופשה משפחתית, כשההתרעות של פיקוד העורף התחילו להגיע, ואחריהן תמונות ראשונות והזויות שלא ראינו מעולם. נחתנו אחרי 3.5 שעות טיסה, והדבר הראשון היה לשוחח עם מנכ"ל החברה. הבנו שאנחנו נמצאים בתחילתה של מלחמה, וזה אומר שהתעשייה האווירית נכנסת לנוהל קרב.

"התחלנו לרכז את הנתונים של מי יכול להגיע לעבודה ומי לא. יש לנו מפעלים בכל הארץ, בין היתר באשדוד ובבאר שבע, ויש לנו עובדים בשדרות, באופקים, בנתיבות, בקיבוצי העוטף וכמובן באשקלון. בשלב הזה עוד היו לנו עובדים שהיו סגורים בממ"דים עם מחבלים מחוץ לבתים, וכמובן המון עובדים שדואגים ליקיריהם ולמשפחות שלהם. התכתבתי עם אחת העובדות שהייתה סגורה בממ"ד, ובכלל לא הבנתי את מה שהיא כותבת.

"מאז אותה שבת אנחנו מקיימים בכל יום שיחת הערכת מצב של ההנהלה הבכירה בהשתתפות המנכ"ל, מנהלי החטיבות, וגם בהשתתפותי, כמזכיר ארגון העובדים. נוסף על כך, פעמיים בשבוע יש לנו גם שיחות עם יו"ר הדירקטוריון, ובהן סקירה מקיפה של המציאות, כולל ניתוח מודיעיני מקיף של קטעי עיתונות, מגמות, וכל דבר שיוכל לסייע לנו לנתח את המשך הלחימה ואת הצרכים הנגזרים ממנה".

איך מתמודדים עם המחסור בכוח אדם?
"יש לנו עובדים שפעלנו כדי להוציא להם פטור משירות מילואים בשל החשיבות הביטחונית שלהם והפונקציה שהם ממלאים בתהליך הייצור. העובדה שכוח האדם שלנו מצטמצם בגלל הגיוס למילואים והקשיים עם מסגרות החינוך בהחלט מאתגרת, ואנחנו מנסים כל הזמן למצוא פתרונות יצירתיים. פנסיונרים שלנו, למשל, שפרשו לא מזמן, מתגייסים לחזור לעבודה ולסייע.

"בקרוב אנחנו עתידים לפתוח פיילוט של מסגרת חינוכית לילדי העובדים באשדוד עבור מצבים בהם אין מסגרות, כך שחלק מהעובדים יוכלו להגיע לעבודה עם הילדים, שיישארו במסגרת חינוכית מסודרת. אנחנו מנסים לייצר פתרונות של עבודה מהבית איפה שאפשר, אבל אצלנו בחברה זה לא תמיד מתאפשר, כי מדובר הרבה פעמים בחומרים מסווגים. איפה שאפשר אנחנו מנסים להגמיש את שעות העבודה.

"הוצאנו כ-600 משפחות של עובדים שלנו שהיו תחת אש לרענון בתל אביב שנתן חמצן לילדים ולעובדים. למה בתל אביב? כדי שהעובדים יוכלו להגיע לעבודה. בעיקר היו אלה תושבי אשדוד, אשקלון ושדרות. עזרנו לעובדים שלנו למצוא גם מקומות להתפנות אליהם.

מערכת ההגנה האווירית של כיפת ברזל יורה ליירוט רקטה שנורתה מרצועת עזה (צילום: צפריר אביוב, AP)
מערכת ההגנה האווירית של כיפת ברזל יורה ליירוט רקטה שנורתה מרצועת עזה (צילום: צפריר אביוב, AP)

"מעבר לזה היו לנו כאן כבר כמה אזעקות, וכמובן במפעל באשדוד ובמפעל שלנו בבני יהודה בצפון גם לא מעט אזעקות. העובדים שלנו נשמעים להנחיות פיקוד העורף – נכנסים למרחבים המוגנים ואחר כך חוזרים לעבודה בפסי הייצור. יש מתכונת מיוחדת להורדת העובדים בהסעות בתקופת חירום כדי לזרז את התהליך. העובדים מבינים את השליחות, מבינים את הצורך ומגיעים לעבודה כי הם באים מתוך ערכים של ציונות.

"נוסף על כך, כארגון עובדים גדול, אנחנו מבינים שהכוח שלנו צריך לחזק גם את העורף והאזרחים, וכחברה אנחנו גם כעת, גם תחת עומס העבודה, חברה מתנדבת בלי הפסקה ובמגוון רחב של תחומים. את ימי הגיבוש שהיו מתוכננים המירו המנהלים בימי התנדבות בעבודה חקלאית. העובדים קוטפים, אורזים, מתגבשים, וחוזרים לקווי הייצור וההרכבות במפעל. אנחנו מוכרים תוצרת חקלאית מהעוטף.

"התחברנו למטה משפחות החטופים והנעדרים ומכרנו את המרצ'נדייז שלהם במאות אלפי שקלים. אנחנו בקשר ישיר עם המטה שלהם לכל סיוע שהם נדרשים לו. בגלל הקרבה לשדה התעופה, פתחנו גם מרכז לוגיסטי שאנחנו יודעים לקלוט בו משלוחים של תרומות מכל העולם. תוך שעות העובדים שלנו מתלבשים על המשלוח, מסווגים לפי כתובת היעד ויודעים להעביר אותו לכתובת הסופית, אם זה כוחות הביטחון, האגודה למען החייל או כל גורם אחר שהתרומות מיועדות לו.

כץ מזכיר שבסופו של דבר, התעשייה האווירית היא חברה עסקית, שרק 20% מהתוצרת שלה נשארת בארץ. אנחנו מוכרים מערכות לעולם. "עם כל הכבוד והאמפתיה שאנחנו מקבלים מהלקוחות שלנו בכל העולם, הם גם שואלים איפה המכ"מים, הכלים והמוצרים שרכשו מאיתנו, ומצפים מאיתנו לספק להם אותם בזמן. פחות מעניין אותם שאנחנו במלחמה. לקוחות שבשגרה שולחים מטוסים לתחזוקה, חושבים עכשיו פעמיים אם זה מקום בטוח להשאיר בו מטוס. גם על זה צריך לחשוב. אחרי המלחמה נהיה במצב שבו העסקים צריכים להמשיך להתקיים ואנחנו לא יכולים לאבד לקוחות."

"לכן אנחנו יוצאים מגדרנו כדי להמשיך ולייצר גם עבור הלקוחות שלנו ולא רק עבור צה"ל. יש לנו עובדים שנדרשים במסגרת תפקידם לצאת לחו"ל, שזו גם סיטואציה שעלולה להיות מפחידה בתקופה הזו, אבל הם מבינים שצריך לעשות את זה. אנשי הביטחון שלנו מנסים לייצר פתרונות יצירתיים בראש ובראשונה על איך שומרים על האנשים בתוך המתקנים, ואיך מאבטחים אותם גם מחוץ למתקנים וגם מחוץ לגבולות המדינה.

עובדים חיוניים

"בסופו של דבר, בשביל זה יש תעשייה אווירית. כדי לשמור על האזרחים. חשוב לי מאוד שכל אזרח במדינה יבין שהוא יותר בטוח בזכות מוצרים שמייצרים כאן, בישראל, בתעשייה האווירית. כשאני חושב על השיח מול האוצר על חריגות שכר ועל שטויות מהסוג הזה, זה גורם לי להבין עד כמה הם מנותקים מהמציאות.

"בביקור שלי במלמ שמעתי את הזעקה של המנהלים לסייע בשימור עובדים כך שהעובדים הטובים ביותר יעבדו אצלנו ולא יילכו 'לעשות לביתם' בהיי-טק הפרטי. אז נהיה אולי מדינה עם גיימינג טוב יותר, אבל הביטחון שלנו ייפגע. אני מקווה מאוד שלפחות את השיעור הזה יילמדו פקידי האוצר, ויבינו שצריך להתייחס אחרת לעובדים חיוניים כמו העובדים שלנו, או כמו עובדי חברת החשמל, שהתבשרנו היום שיצאו לעבוד גם תחת אש ונפצעו מפגיעת טיל נ"ט".

יש מחשבות גם על היום שאחרי המלחמה?
"בימים אלה, בהובלת יו"ר הדירקטוריון עמיר פרץ, אנחנו בוחנים בחברה את ההיתכנות לפתיחת מפעל חדש באופקים, שייתן אופק לקהילה הזו ולעיר הזו, שספגה פגיעה קשה, ויאפשר לצעירים שאוהבים את העיר ורוצים לחיות בה אופציות תעסוקתיות משמעותיות. אני מאוד מקווה שהרעיון הזה אכן יקרום עור וגידים. הוא מייצג את הקשר המיוחד שיש לחברה שלנו למשימות לאומיות וציוניות.

"בימים אלה, זו גאווה להיות עובד התעשייה האווירית. עם כל האווירה הקשה, אתה יודע שאתה עושה עבודה עם משמעות. הפתרונות שאנחנו יודעים להעמיד, ומעמידים בידי מקבלי ההחלטות במדינת ישראל, צה"ל ומערכת הביטחון הם מדהימים, ובאמת שומרים על אזרחי מדינת ישראל ומסייעים לצבא לעמוד במטרות שהציב לעצמו".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!