חֹדֶשׁ חֶשְׁוָן טָווּי בְּחוּטֵי זִכָּרוֹן שֶׁל זָהָב:
עֵינָי עֲטוּיוֹת בְּהִלַּת הָאֹשֶׁר. בְּפִי אֲנִי חָשָׁה
אֶת טַעַם הַטֹּהַר בָּאֲוִיר.
שְׁעוֹנֵי הַלְּבָבוֹת שׁוּב פּוֹעֲמִים, מְחוֹגֵי הֶחָג
מְסַמְּנִים: בָּאָה הַשָּׁעָה לְקַבֵּל אֶת הָאוֹרְחִים,
אֶת הָאַחִים, אֶת הַחַג, בִּמְאוֹרוֹת פָּנִים.
הַשְּׂמָלוֹת הָרְקוּמוֹת, הַבְּגָדִים הַלְּבָנִים,
כֻּלָּם כְּבָר מַמְתִּינִים לִלְבִישָׁתָם. נִיחוֹחוֹת
הַתַּבְשִׁילִים בּוֹקְעִים מִן הַסִּירִים.
הִנֵּה אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים לִטְבֹּל בְּמִקְוֵה הַנָּהָר.
כָּל אֶחָד, כֻּלָּנוּ, מְצֻוִּים לִהְיוֹת צַחִים וּטְהוֹרִים
לְרֶגֶל חַג הַסִּיגְד הַטּוֹב, חַג הַמֶּהֶללַה.
כְּבָר לִפְנֵי דִּמְדּוּמֵי הַשַּׁחַר אֲנִי מִתְעוֹרֶרֶת,
מִצְטָרֶפֶת לְכָל הַקְּהִלָּה. כָּל אֶחָד, כֻּלָּנוּ,
עוֹמְדִים הָכֵן כְּמוֹ הַנֵּרוֹת הַמְּאִירִים.
בַּשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה:
הַקֵּסִים, כֹּהֲנֵי הָעֵדָה,
עִם סֵפֶר הָאוֹרִית, מַעְיַן הָאוֹרוֹת.
בְּשׁוּרָה הַשְּׁנִיָּה:
הַגְּבָרִים הַנִּרְגָּשִׁים, הַלְּבוּשִׁים בְּמִכְנְסֵי הַכֻּתְנָה,
בַּחוֹלְצוֹת, בַּצְּעִיפִים, בְּגוֹנֵי הַלָּבָן.
וּבַשְּׁלִישִׁית:
זוֹהֲרוֹת הַנָּשִׁים, לְבוּשׁוֹת בַּשְּׂמָלוֹת הָרְקוּמוֹת
מִכָּל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת, בַּמִּטְפָּחוֹת הַלְּבָנוֹת.
כָּל בְּנֵי הַכְּפָר, כֻּלָּנוּ, יוֹצְאִים
לְעֵבֶר הָהָר הַגָּבֹהַּ. כִּדְמוּת הַר סִינַי,
הַמִּתְכַּסֶּה לְאִטּוֹ בְּשֶׁלֶג אֲנָשִׁים.
הַקְּהִלָּה פּוֹצַחַת בְּשִׁירַת "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל".
בְּעֵינֵי רוּחִי אֲנִי רוֹאָה אֶת הֶחָלָב הַנָּע, חָשָׁה
אֶת מְתִיקוּת אוֹתִיּוֹת הַדְּבַשׁ שֶׁל תּוֹרָה.
כּוֹחוֹת פְּנִימִיִּים עֲצוּמִים מִתְגַּלִּים,
בּוֹקְעִים מִקִּרְבָּהּ שֶׁל הַקְּהִלָּה הַמְּאִירָה.
אַנְשֵׁי הָעֵדָה בְּצוֹמָם, בְּטַהֲרָתָם,
בְּהִתְחַדְּשׁוּתָם. אֲנַחְנוּ מַגִּיעִים אֶל גַּג הָהָר,
אֶל פִּסְגַּת הָעֶדְנָה, יָם יָמִים מְתֹם יוֹם
הַכִּפּוּרִים, אֵל חִדּוּשׁ הַבְּרִית
בֵּין הָעָם לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
הַקֵּסִים קוֹרְאִים בַּמֵּצְהֵף קָדוּס,
בִּשְׂפַת גְּעֵז. הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ עֹנֶה "אָמֵן"
בְּיָדַיִם פְּרוּשׂוֹת לְעֵבֶר הַשָּׁמַיִם.
עֵת קַבָּלַת תּוֹרָה, כֻּלָּנוּ, כָּל הַקְּהִלָּה,
אוֹמְרִים אֶת דְּבָרֵינוּ, בִּרְכוֹתֵינוּ.
הַקֵּסִים קוֹרְאִים, מְבָרְכִים אֶת הַקָּהָל,
תְּפִלּוֹת הַגְּאֻלָּה, שִׁיחוֹת תִּקּוּן הַלֵּב. כָּל אֶחָד,
כֻּלָּנוּ, עוֹשִׂים טִהוּר הַלֵּב.
תִּקּוּן עוֹלָם מַתְחִיל בְּצַעַד טוֹב
לְמַעַן הַזּוּלָת. וְגַם לְמַעֲנֵךְ, לְמַעֲנֵנוּ,
מַשְׂאַת כְּמִיהוֹת כֻּלָּנוּ,
אָחוֹת דּוֹרוֹת,
כַּלָּה וָאֵם – יְרוּסָלֵם.
וְשׁוּב מַגִּיעַ חֹדֶשׁ חֶשְׁוָן, וְשׁוּב
חוּטֵי הַזָּהָב, וְשׁוּב הַטֹּהַר בַּאֲוִיר,
כְּשֶׁבְּנֵי הַקְּהִלָּה, כֻּלָּנוּ,
בָּהָר הַגָּבֹהַּ, בְּבוֹאֵנוּ,
בְּעָמְדֵּנוּ בְּקִרְבֵּךְ, יְרוּסָלֵם.
***
ד"ר ווביט וורקו מנגסטו היא סופרת, מרצה לחינוך ומשוררת. עלתה לישראל מאתיופיה בילדותה.