"זה סיפוק אדיר שחיילים הולכים לישון אחרי שאכלו את האוכל המנחם הזה", אומרת ל'דבר' ליאור מקונן, ממובילות קבוצת המתנדבים של 'המטבח המסורתי האתיופי' ומנהלת גיוס ורווחה בחברת ההייטק Lightbits, "על האוכל האתיופי הדעות היו חלוקות והוא פחות התאים לחיך הישראלי. עכשיו מתענגים עליו, ויש מודעות לערך הבריאותי שלו." מתנדבי 'המטבח המסורתי' סיפקו מאז תחילת המלחמה מאות מנות אוכל אתיופי לחיילים, למפונים ולכל החפץ בהן.
אורית זנבה, מנטורית לפיתוח קריירה ומנהלת לשכת התעסוקה באשקלון, מנהלת גם את קבוצת 'המטבח המסורתי האתיופי' בפייסבוק, שנעשתה בימי המלחמה תשתית למיזם חלוקת המזון. "כיוונתי את הקבוצה לצעירים אתיופים במטרה לשמר את המסורת דרך האוכל שלנו", מספרת זנבה, "והקדשתי אותה לזכר אחי שמואל ז"ל. מהר מאוד היא התרחבה לעוד קהלים, וזו המטרה שלי – אנשים שנחשפים, נקשרים ומתחברים דרך האוכל".
זנבה, מקונן ועוד עשרות מתנדבות ומתנדבים מקשרים בין מבשלות ומסעדות שמעוניינות לתרום מאכלים אתיופיים לבין החיילים, המפונים ונפגעי המלחמה שנכספים אליהם. "כשהמלחמה התחילה נתקלנו בהרבה אמהות שביקשו לתרום", מספרת מקונן. "כולם רצו לסייע. והתחילו להגיע בקשות של חיילים משלומי, צאלים, נבטים. יש ביקוש גדול".
מהר מאוד נפתח מסמך דוקס שבו אפשר להגיש בקשות, נוצר קשר עם מסעדות כמו גוג'ו ברחובות ובהרצליה, התחיל שיתוף פעולה עם החמ"ל החברתי בירושלים שקנה ארוחות במחירי עלות, ונוצרה רשת של מתנדבים בכל הארץ, המביאים את האוכל עד לבסיסי הצבא ומלונות המפונים.
"סומכת על הקהילה שלנו שנדאג לכולם"
ביום שישי בצהריים הגיעה מקונן עם משפחתה למלון בראון בתל אביב, כדי להעביר למשפחת ברקאו שהתפנתה משדרות מנות לשבת, שהוכנו במסעדה בהרצליה. "כל המשפחה פה מהשבוע הראשון של המלחמה", מספר אשר ברקאו. מסתדרים, אבל זה לא פשוט. העובדה שאפשר להנות מהאוכל שלנו גם בתנאים האלו, היא משמחת".
מקונן מספרת על הבקשות הייחודיות שהקבוצה מקבלת. "גבר מבוגר במצב סיעודי מאשקלון לא הסכים להתפנות מביתו. המטפלת שלו שהתפנתה לנתניה יצרה איתנו קשר, והכנו לו אוכל ביתי. חייל בודד, לא מהעדה, פנה אלי בפרטי, ואמר לי שישמח למנה לכבוד שבת. מפה לשם, חולקו מנות לכל היחידה שלו, וכבר היינו אצלם פעמיים".
זנבה מתארת פנייה שקיבלו מקבוצת חיילים מחברון. "מצאנו משפחה מקריית ארבע שהכינו את האוכל והביאו להם לבסיס. מבחינתי זה מרגש." בקבוצה מספרים על הכרת תודה מצד חיילים רבים על האוכל, כולל חייל ששלח בהודעה: "חזרתי גמור מהתרגיל, האינג'רה החזירה ישר את הכוח".
מקונן בטוחה שבקשות שיגיעו אליה יזכו למענה. "אני לא יודעת איך, אבל אני סומכת על הקהילה שלנו שנדאג לכולם. פניתי למישהי בבאר שבע, היא ארגנה נשים והכינו מנות ל-50 חיילים, בשביל גמילות החסדים וקירוב הלבבות. הקהילה שלנו מתמודדת עם לא מעט אתגרים, ואני מאושרת מזה שאנחנו מייצרים פלטפורמות לקרבה ומעורבות בחברה הישראלית."