"מה שרצינו לעשות בפרויקט הזה, זה לקחת את מגדיר הצמחים שכתב אבא שלי, 'המגדיר הצהוב'  – להעביר את התוכן שבו, את מפתחות ההגדרה השונים, גם מילון מונחים, איורים רבים – שעוזרים לזהות את הצמח ולהעביר את כל אלה למרחב הדיגיטלי. שאת תהליך זיהוי הצמח תוכל לעשות עם הסמארטפון – ולא עם ספר כבד", סיפר ברק דנין, המנכ"ל והבעלים של יוניק יו איי, ובנו של החוקר פרופ' אבינעם דנין ז"ל.

פרופ' אבינעם דנין ז"ל, מחבר "המגדיר הצהוב" (תמונה באדיבות ברק דנין).

פרופ' אבינעם דנין ז"ל, מחבר "המגדיר הצהוב" (תמונה באדיבות ברק דנין).

בימים האחרונים, פרויקט גיוס ההמונים שמטרתו הייתה להעלות את "המגדיר הצהוב" לרשת, הגיע ליעד הגיוס – 60,000 שקלים, אותם תרמו 469 אנשים. בשלב זה הוא עומד על 77,000 שקלים, מה שיאפשר למפתח ברק דנין, לחלום על השלב הבא – מנגנון העלאת צילומים של המשתמשים, שלאחר מיון של מומחים – ינותב למאגר תמונות רחב.

"האתר 'צמחיית ישראל ברשת' קיים ברשת בגלגולים שונים מסוף שנות התשעים, את הגרסה הנוכחית הקמנו ב-2013, אני ואבי, שאחראי על כל התוכן" אמר דנין. מגדיר הצמחים שקיים כעת עובד על פי שיטה קצת מסורבלת וארוכה, "חווית המשתמש היא לא תהליך הגדרה בוטני קלאסי – זה חיפוש בתוך מאגר. עשינו את זה מתוך רצון, שכל המידע שאבא שלי אסף בכל שנות המחקר שלו, קרוב לחמישים, ימשיך להיות זמין לקהל הרחב גם בעתיד. יש משהו ייחודי במגדיר – גם מבחינה עולמית. רוב האתרים הם די יבשים, הכל טכני, בלי תמונות. מבחינת רמת העיצוב ורמת הנגישות וההעמקה לקהל – לא ראיתי כאלו בעולם."

ייחודיות נוספת של המגדיר הצהוב, היא בשילוב המידע והמיפוי, "אבא שלי מיפה ממש את כל הארץ. כל נקודה שרואים במפה, זה אבא שלי היה במקום הזה וראה את הצמח. יש עשרות אלפי נקודות כאלו. בעתיד – אם ייאסף מספיק כסף, בייחוד לאחר שהמגדיר יעלה לאוויר, אנחנו רוצים ליצור אפליקציה אותה ניתן יהיה להוריד לנייד – ולהשתמש בה ללא צורך באינטרנט."

מתוך ׳המגדיר לצמחי-בר בארץ ישראל׳ (תמונה באדיבות המחבר).

מתוך ׳המגדיר לצמחי-בר בארץ ישראל׳ (תמונה באדיבות ברק דנין).

המגדיר, פריט חובה לכל מטיילת ומטייל, נצרב בתודעה הישראלית כחלק מהנוף, ולא בכדי. חווית הטיול בישראל, היא מרכיבי זהותי של רבים מאיתנו, והיא קשורה קשר בל ינתק לתודעת החזרה למקורות, האהבה למקום ולאדמה, והאמונה או הידיעה שבמקומות בהם אתה מטייל צעדו אבותיך ואבות אבותיך.

עדות למקומו של הספר בתרבות הישראלית, ניתן למצוא בתגובות של מאות האנשים שתרמו לפרויקט, הן נחלקות בין התרגשות כללית: "חיכיתי לזה, תודה", "המגדיר משמש אותי ואת משפחתי בכל הטיולים שלנו" או "פעילות מבורכת. מי יתן והיא תוציא את המוני בית ישראל לטבע".

הערכה וגעגועים לכותב הספר: "אבינעם ראוי, יותר מראוי, להנצחה. את הידע הרב שצבר עוד מילדות, היה תמיד מוכן לשתף בו אחרים בהרחבה ועניין. לא אשכח אותו ביחוד שעוד מהגן היינו יחד" כותבת תורמת אחת. "כמורה לביולוגיה לשעבר, המדריך הצהוב של דנין היה לי לעזר רב בהוראה כשעוד היה פרק בבחינת הבגרות בהגדרת צמחים. גם לי אישית, משמש המגדיר נפלא הזה, להגדרת צמחים כתחביב, עד עצם היום הזה, למרות שכלולי התקשורת!", וגם "פרויקט מקסים כל הכבוד. זכיתי ללמוד אצל פרופ דנין בקורס צומח ארץ ישראל ב 1985 וזה היה הקורס הטוב ביותר שהיה לי בכל לימודי הבוגר."

ואהבה לספר עצמו ולחוויות שהוא מציע: "הספר הזה מלווה אותי כבר 25 שנה. חלק מהדפים תלושים, בין דפיו מתייבשים צמחים שהגדרתי במהלך השנים. את כל הידע שלי (אני מדריכה בגן הבוטני) ואת האהבה שלי לתחום אני חייבת לו. תודה ענקית על היוזמה".

מתוך ׳המגדיר לצמחי-בר בארץ ישראל׳ (תמונה באדיבות המחבר).

מתוך ׳המגדיר לצמחי-בר בארץ ישראל׳ (תמונה באדיבות המחבר).

ברק גם משוכנע שחווית הטיול לא תיפגע – "להפך", הוא אומר, "אם בתהליך ההגדרה אתה רואה שכתוב שעלי הצמח מנוצים ואתה לא יודע מה זה מנוצים, ואם מה שאתה מחזיק ביד מתאים להגדרה או לא, במגדיר פיזי זה מעט מסורבל, במגדיר דיגיטלי – האיור וההסבר הם במרחק נגיעה במסך."

ברק בטוח שהישראליות והישראלים רוצים להכיר את סביבתם, "יש גם את הפן המדעי – משם אבא שלי בא. המגדיר מכוון בראש ובראשונה לקהל שוחר מדע, שהצד המדעי של בוטניקה מעניין אותו. מעניין אותו להבדיל בין שני מינים של ירבוז (צמח עשבוני הנפוץ בכל העולם י.פ) שאפשר להבדיל ביניהם רק לפי הזרעים שלו אבל אתה נתקל בו בתקופת הפריחה. אז לקהל הזה זה חשוב להבדיל בינהם. אבל יש אנשים שפשוט רוצים לדעת איזה צמחים ואילו בעלי חיים יש מסביבם, כדי להכיר את הטבע יותר טוב. להכיר את השם של מה שהם רואים, אנשים רוצים להכיר את העולם, לזהות את הדברים שסביבם".