דיון סוער ומתוח היום (שני) בוועדת הבריאות, על התוכנית הלאומית לחוסן נפשי של משרד הבריאות. לדברי יו"ר הוועדה יוני משריקי (ש"ס), "המלחמה יצרה אירוע שלא ידענו כמותו בבריאות הנפש, ואנו שבים וקוראים למשרד הבריאות לתאם ולרכז את כל הגופים בארץ העוסקים בכך". משריקי הדגיש שעל האוצר להבטיח שלא יהיה שום עיכוב בהעברת התקציב הנדרש, ועל משרד הבריאות לוודא עמידה בלוח הזמנים.

לדברי מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, בימים אלו מתואמת תכנית חוסן נפשי לאומי, בשלבים אחרונים עם האוצר, ויוסדרו תקצוב ותקנים. עם זאת הוא לא פירט את היקף התקציב והתקנים המתוכננים.

"המלחמה היא אירוע בריאות נפש לאומי, וכבר נרשמת עליה ניכרת בביקוש טיפול וסיוע נפשי, ואנו צופים עליה נוספת", אמר בר סימן טוב, "טיפול יעיל ומהיר עשוי להפחית ב-50% את הצורך בליווי ממושך. על הסיוע להיות בחברת המטופל, בקהילה, המשפחה ומערכת החינוך, וברור שעליו להיות מותאם לכל מטופל".

בר סימן טוב הוסיף ש"האוצר כבר מבין שיש צורך בשיפור ניכר בשכר הפסיכולוגים במערכת הציבורית, וכן יוגדל באופן משמעותי מספר הפסיכיאטרים, למבוגרים ולילדים". הוא ציין את הסיורים הרבים הנעשים בשטח, ובמרכזי המפונים, כדי לעמוד על הצורך המשתנה הנדרש, ואת הגדלת מוקדי הסיוע הטלפוניים.

עו"ד דניאל רז, מהסיוע המשפטי במשרד המשפטים, הזהיר כי כמה מהמשתתפים במסיבה ברעים כבר אושפזו בכפיה במוסדות בריאות הנפש, ועל מחסור בטיפול נפשי בחלק מהמפונים.

לדברי יעל לינדנברג, רכזת בריאות באגף התקציבים, בימים אלו מגובשים פתרונות מיידים לתקצוב, שיפוי ותקנים בבריאות הנפש, והעדפתו באופן מלא, בנוסף לעדיפות שיקבל בתקציב 2024. היא ציינה ש"חלק מהתקציב השנה, כבר עבר לגופים המטפלים".

יפעת שדה, פסיכולוגית חינוכית ויו"ר הפורום למען הפסיכולוגיה הציבורית, אמרה שאלפי פסיכולוגים מוכנים לשוב למערכת, אך לא כפרילאנסרים או מתנדבים אלא כעובדים קבועים.

בוועדה השתתפו גם בני משפחות של אזרחים שחטופים על ידי חמאס בעזה. שחר מור, אחיין של אחד החטופים, סיפר על מצוקתו הנפשית הנמשכת ממלחמת ששת הימים, "וחובת כל איש ציבור לעשות הכל כדי להחזיר אותם".

מחקר של הכנסת: למשרד הבריאות אין מידע על כלל מקבלי הסיוע הנפשי מפרוץ המלחמה

מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוכן לקראת הישיבה עולה שאין בידי משרד הבריאות מידע על כלל מקבלי הסיוע הנפשי מפרוץ המלחמה, ולא ידוע מתי יושלם איסוף המידע בנושא זה ומה הוא יכלול, לדוגמה האם הוא יכלול סיוע נפשי וטיפולים שניתנו על-
ידי ארגוני החברה האזרחית. למשרד הבריאות גם אין הערכה על היקף הצרכים הצפוי בעתיד והוא ציין כי "לאור חריגות האירוע לא ניתן להסתמך על ההערכות הסטנדרטיות של התפתחות הפרעות פוסט- טראומטיות הידועות בספרות".

לפי הסקירה, המענים המוצעים כיום על ידי המדינה או ארגוני חברה אזרחית כוללים בין השאר קווי סיוע טלפוניים, התערבויות טיפוליות קצרות טווח והתערבויות לטווח ארוך יותר. לפי מחברי המסמך של הכנסת, "לא ברור האם וכיצד משרד הבריאות מתכלל את פעילות ארגונים אלו כדי לספק מענה מיטבי לצרכי האוכלוסייה. בהינתן שחלק מפעילותם של ארגוני החברה האזרחית נעשה בהתנדבות, לא ברור גם האם וכיצד משרד הבריאות מפקח על פעילותם של ארגונים אלו כמו גם לאיזה משך זמן תוכל פעילות זו להמשיך ובאיזה היקף."

"נדרש גידול בכוח האדם המטפל, שכבר ערב המלחמה היה בחוסר משמעותי"

עוד עולה מהמסמך ש"על רקע הגידול הצפוי בצרכים נדרש גידול גם בכוח האדם המטפל, שכבר ערב המלחמה היה מצוי בחוסר משמעותי. נציין כי כוח האדם העוסק בטיפול נפשי בישראל הוא מגוון, וכי יש מקצועות הסובלים ממחסור כללי במשק כגון פסיכיאטרים או פסיכולוגים רפואיים ושיקומיים, בעוד במקצועות אחרים המחסור בעיקרו הוא במגזר הציבורי (לדוגמה פסיכולוגים קליניים). משרד הבריאות דיווח שגייס מעל אלף מטפלים מאז פרוץ המלחמה אך לא ברור מהי הכשרתם, אם הם פועלים בהתנדבות או בשכר, ולאיזה משך זמן גויסו.

שאלה נוספת שמועלית במסמך היא כמה מכוח האדם הינו בכל הכשרה בטראומה ומהי ההכשרה הנדרשת לטיפול בקבוצות הנפגעים השונות. לפי המסמך, כיום מוצעות בשוק הכשרות שונות בתחום הטראומה אך אין גוף ממשלתי המפקח על תכני הכשרות אלו; עולה השאלה האם יש להסדיר את התחום ואם כן איזה גוף צריך לעשות זאת.

במרכז המחקר והמידע של הכנסת הדגישו ש"קיימת הסכמה כי התאמת המענים בתחום בריאות הנפש לצרכים הנובעים מהמלחמה מחייבים הוספת תקציב משמעותי, אולם עד לשלב זה הוא טרם ניתן".