ביום שישי שעבר הגיעו יהודים וערבים לאירוע התרמה בלוד. האירוע, ביוזמת המרכז לצדק חברתי ברמלה ועמותת ג'ינדאס בהנהלת הילדה בהלול ותנועת עומדים ביחד, התקיים במועדון חד"ש בלוד. "אירגנו סלי מזון למשפחות בלוד וברמלה", מספרת הלי מישאל, ממארגנות האירוע, "כולל משפחות שבתיהן נפגעו מירי טילים ומשפחות שילדיהן נפגעו מטילים. אנו מבקרים אותם בבית החולים וממשיכים לסייע להן".

"ביום שישי הגיעו יהודים וערבים מהאזור לפרק את הסחורה ולהכין את סלי המזון שכל משפחה תקבל סל מגוון". מישאל מספרת כי הגיעו מעל ל-100 איש לאירוע, ומוסיפה כי הם לא ציפו לכל כך הרבה אנשים. "היו יותר אנשים מתפקידים. זה איפשר לנו לחלק את הסלים לבתי המשפחות. באירוע קודם לפני שלושה שבועות המשפחות באו לכאן לקחת את הסלים".

הלי מישאל, ממארגנות אירוע ההתרמה המשותף (צילום: אמון שני גילאון)

מישאל מספרת שהייתה התנגדות לאירוע מאנשים בימין הקיצוני שניסו לבטל אותו ולאיים על המארגנות. זהו אינו הקושי היחיד בו נתקלו מארגנות האירוע: המתנ"ס העירוני "שיקגו", בו אמור היה להתרחש האירוע, נזקק לשיפוצים וברגע האחרון האירוע עבר למועדון חד"ש בעיר.

"אנו ניצבים בפני בחירה: חברה שמפחדת או חברה שחיים בה בשותפות"

מישאל מדגישה את החשיבות בהפצת האירוע "כדי שהציבור הרחב יבין שיש סולידריות, שאפשר לחיות ביחד. אנו ניצבים בפני בחירה באיזו חברה אנו רוצים, חברה שמפחדת או חברה שחיים בה ביחד בשותפות ובסולידריות".

האם זו אמירה ריאלית על רקע אירועי מאי 2021, בשומר החומות?
"מה שלא ריאלי זה לוותר על שותפות. אנו חושבים שאם לא נעשה זאת, קולות מהימין הקיצוני יכתיבו את העתיד. ראש העיר, יאיר רביבו, כתב פוסט על חשיבות שמירת השקט. זו אמירה חיונית. יש הבנה שלא רוצים לחזור לאירועי מאי 2021, לאלימות ברחובות. צריך להפוך את הרצון לעשייה. פעילות סולידרית מזכירה שאפשר ביחד – זה דה-לגיטימציה לאלימות".

"זה לא מובן מאליו שאירוע כזה קורה", אומרת מישאל, "יש המון פחד, ולא פשוט ליצור את האמון. זה מצריך עבודה של בניית אמון ומנהיגים מקומיים שסומכים עליהם. אנשים מאוד מפחדים".

חוריה אלסעדי עם פעילים נוספים. אנשים צריכים לראות את הסולידריות (צילום: עומדים ביחד)

בתוך אווירת הפחד והחשש שאפפה את לוד מאז אירועי מאי 2021, החלו הפעילים לרקום שותפות. "התחלנו בפעולות קטנות", מספרת מישאל, "כמו ביקור בבית החולים אסף הרופא. היינו 10 אנשים, חילקנו פרחים וברכות למטופלים ולצוות. לאחר מכן במפגש קהילתי נכחו 30 איש. בשבוע הראשון הערבים לא האמינו שיש יהודים שרוצים להיות סולידריים איתם. אנשים צריכים לראות את הסולידריות, לראות שמחלקים את הפרח. זה מה שבונה את הדברים הגדולים יותר".

"לרקום מחדש את היחסים"

"אנחנו לא רק מכינים אריזות מזון", אומרת חוריה אלסעדי, מנהלת המרכז לצדק חברתי ומיוזמות האירוע, "אנחנו לא מחלקת רווחה וזה לא התפקיד שלנו. לקחנו מצוקה בסיסית משותפת ואמרנו שנעשה את זה כדי לרקום מחדש את היחסים. כשערבי מביא סל מזון ליהודי ולהיפך, יושבים ומדברים. זה משהו אחר. הקשר הבין-אישי זה מה שתורם".

"אנשים מגיעים לכאן כי הם רוצים להביע סולידריות עם הערבים ולהתנגד להפצת השנאה ולרדיפה. הם אומרים, 'אנו לא חלק מהחושך הזה. אנו צד האור'. אנחנו לא רוצים לחזור לאירועי מאי. כולם ראו מה הותירו אירועי מאי".

אלסעדי לא חוסכת ביקורת מתפקוד העיריה במאי 2021. לדעתה ראש העיר תרם להלהטת הרוחות אך היום שינה כיוון. "הוא לא רוצה שזה יקרה שוב, הוא ראה את העיר שלו מתפרקת. תעזבו אותנו, אנחנו נסתדר – השכנים הגרעין התורני, הערבים. אנחנו נסתדר יחד. תנו לנו לבחור את טיב היחסים בינינו. אל תפחידו את היהודים מהערבים ואת הערבים מהיהודים".

"זו רק ההתחלה", מבטיחה אלסעדי. "אנו לא נעצור גם כשתסתיים המלחמה נמשיך לשקם מה שהממשלה הרסה. בשכונת השופטים גרים נוצרים מוסלמים יהודים חילונים ויהודים חרדים גרעין תורני אנו מתכננים פעילות משותפת שתביא אותם יחד".

מה צריך לקרות על מנת לשקם את היחסים?
"קודם כל התקשורת צריכה לסקר את הפעילות. צריך להראות שאנו מדינה שחיים בה יהודים וערבים שמסרבים להיות אויבים. מצד הממשלה, צריך ליצור שיויון בעבודה, בתשתיות בתקציבים. דבר נוסף הוא השפה. אם אתה רוצה אותי כשותפה – דבר איתי בשפה שלי. לא כל הערבים בישראל יודעים עברית. אני רוצה שידברו איתי בשפה שלי, שתכירו בי ושתכירו אותי".