התקציב שאושר הלילה במליאת הכנסת הוא הגדול בתולדות המדינה. אך האמת היא שזו לא חוכמה. כמעט כל תקציב שמאושר הוא תמיד "הגדול בתולדות המדינה", אלא אם קרתה איזו קטסטרופה, כיוון שמרכיבים מסוימים – לדוגמא ההכנסות ממיסים – גדלים באופן עקבי. תקציב המדינה לשנת 2017 יעמוד על סך של 446.8 מיליארד ש"ח, וב-2018 על 460 מיליארד ש"ח.
ממה מורכב התקציב? באופן גס, ניתן לחלק את תקציב המדינה לשני רכיבים מרכזיים: הוצאה שוטפת והחזר חוב. ההוצאה השוטפת כוללת את הוצאות משרדי הממשלה, את תקציב הפיתוח (בעיקר הקמה של תשתיות), ואת תשלומי הריבית על החוב. את ההוצאה השוטפת האזרחית מרגישה ורואה – זוהי ההוצאה על השירותים שהיא מקבלת, זוהי ההוצאה שמשפיעה על איכות התשתיות שכולנו משתמשים בהן ועוד. ההחזר של החוב הולך למחזיקי אגרות החוב ובדרך כלל מתגלגל במוסדות פיננסיים כאלה ואחרים.
בין 2016 ל-2017 חל גידול של כ-22 מיליארד שקלים. אך חשוב להבין שהגידול העיקרי, מבחינה יחסית, הוא בהחזר החוב, שצמח בכמעט 10 מיליארד ש"ח (למעלה מ-10% גידול בסעיף זה), בעוד ההוצאה השוטפת, זו שמגיעה ממש אל האזרחים, גדלה ב-12 מיליארד ש"ח בלבד (גידול של 3.4% בלבד). ב-2018 צפוי היפוך, וההוצאה השוטפת צפויה לגדול בסכום ניכר יותר בעוד החזר החוב יקטן. אך האמת היא שצריך לראות בכל מה שקשור ל-2018 רק כהבטחה רחוקה ועמומה. לא נופתע אם עד 2018 דברים ישתנו, יתגלה צורך להגדיל את החזר החוב ולהקטין את ההוצאה השוטפת, בהתאם למדיניות החנק התקציבי של השנים האחרונות.
כיצד מתחלקת ההגדלה של תקציבי המשרדים? כלומר, אילו תקציבים באמת צמחו וגדלו. כפי שניתן לראות בהמחשה הגרפית תקציבי השירותים החברתיים: חינוך, רווחה, בריאות ועוד גדלו באופן משמעותי וכך גם תקציב הביטחון והסדר הציבורי (הכולל את הצבא, המשטרה וכו'). איפה נרשמה ירידה? בתקציב המשרדים האחרים והשונות. כאן צריך להבין שיש "טריק".
תקציב השונות כולל את תקציב הרזרבה ששומרת הממשלה, מעין בצ"מ – בלתי צפוי מראש. ב-2016 עמדה הרזרבה על 9 מיליארד ש"ח. ב-2017 הרזרבה עומדת על קרוב ל-0. איך זה קרה? את 9 מיליארד השקלים של הרזרבה חילקו באגף תקציבים לתקציבי רזרבה בתוך המשרדים. כך ניתן להציג גדילה משמעותית בתקציב השירותים החברתיים, כאשר חלק מהעלייה הזו היא מהותית (תוספת 12 מיליארד ש"ח לתקציב 2017) וחלק היא רישומית בלבד (9 מיליארד ש"ח רזרבה שעברו ממקום למקום ברישום). בגלל השליטה המוחלטת של אגף תקציבים ומשרד האוצר גם בשלבי הביצוע בכל משרד הם יהיו אלה שיחליטו למעשה אם ייעשה שימוש ברזרבה או לא.
בסיכומו של דבר מדובר בתקציב חברתי יותר מן העבר, אבל רק במעט. ההגדלה של 12 מיליארד שקלים היא מעט מזעיר ממה שנדרש – בקצבאות הזקנים והנכים, בהשקעות בתשתיות, בחינוך, ברווחה, בבריאות, בפיתוח ענפי המשק היצרניים. גרוע מכך 12 מיליארד שקלים תוספת הם הרבה פחות ממה שניתן היה להוסיף לתקציב, כאשר חשבונות הבנק של הממשלה תפחו בעשרות מיליארדים בשנים האחרונות, עודפי גביית המיסים מצטברים והתקציב המאושר בכנסת מבוצע בחסר, באופן חלקי בלבד. ובכל זאת, ההגדלה של התקציב אל מעבר לצפי של הצמיחה במשק, וכך הגדלת חלקה של ההוצאה הציבורית בתמ"ג, עשוי להראות על כך שבאוצר עומד אדם שמבין שצריך לעשות כאן תיקון של הנזקים של מדיניות החנק התקציבי. זה מתחיל בקטן, אבל עשוי עוד להתפתח. על כך נאמר: "כחלון סע, יש לך עוד!"
