משפחות מפונים החלו לקבל בימים האחרונים הודעות לפיהן המלונות מתכוננים לפנות אותם בגלל אי-העברה תקציבית, כך אמר אתמול (רביעי) שר התיירות חיים כץ בוועדת הכלכלה בכנסת. "מדינת ישראל החליטה שהפינויים יהיו עד 22 בנובמבר, וזה יצטרך להשתנות", אמר, והאשים את משרד האוצר בגרירת רגליים. לטענת האוצר, ההחלטה על ההארכה היא בידי משרד הביטחון, והיא תתוקצב אם תתקבל.

לפי נתוני המשרד, כיום יש 86 אלף מפונים ששוהים ב-455 בתי מלון, וכ-80 אלף נוספים שביקשו לקבל פיצוי יומי כדי לצאת מהמלונות, פיצוי שלמרות ההבטחות עד כה לא שולם. השר כץ הסביר שיש חפיפה של כ-20 אלף משפחות ששוהות במלון ביקשו מענק, ולכן קיימים קשיים להעביר את כספי המענקים. למרות זאת, הבטיח שהתשלום למשפחות שביקשו להתפנות יבוצע השבוע.

משרד התיירות מקדם שינויים שיבוצעו במנגנון הפיצוי, ובהם עיגון תשלום מענקים לעובדים זרים שמפונים עם האזרחים, ויצירת מנגנון תשלום תקופתי, לטובת שימוש מעורב שיאפשר פינוי עצמאי ושילוב של שהייה במלונות. ההסכם שהגיעו אליו המדינה והאוצר בתחילת המלחמה, שבמסגרתו משפחות מפונות יוכלו לשכור דירה לטווח קצר בעלות של עד 25 אלף שקלים למשפחה, עלול להתבטל בגלל עלותו הגבוהה, והרצון של המשרד לקדם פתרונות דיור ארוכי טווח למפונים.

"מתווכים גזרו קופון"

משרד התיירות החל לנהל בעצמו את הפינויים למלונות רק שבועיים מתחילת המלחמה, לדברי השר כץ,  לאחר שהבין שסוכני התיווך מרוויחים על חשבון המדינה, תוך כדי שימוש במאגרי המידע של משרד התיירות.

"הסוכנים גזרו עלינו קופונים. זה כסף שהיה צריך להישאר ביישובים",אמר  כץ בדיון. לדבריו, רק אחרי שהתקבלה ההחלטה על פינוי קריית שמונה, החל משרדו לעסוק בפינויים. עד אז, המועצות והיישובים ניהלו את הפינויים מול סוכני נסיעות פרטיים.

מתחילת המלחמה יותר מ-20 רשויות החלו לנהל מערך קליטה למפונים ביישובים, וההערכה בשלטון המקומי היא שמספר המפונים שהרשויות מספקות להם שירותים, ובראשם חינוך ורווחה, עומד על כ-180 אלף. לדברי יו"ר השלטון המקומי, חיים ביבס, הרשויות יכולות לספק שירותים גם ל-250 אלף מפונים. הוא הוסיף שהרשויות מימנו 80% מההוצאות על השירותים למפונים.

"המדינה צריכה להכין קופסאות תקציביות ולתת לרשויות המקומיות שיפוי של 100%", אמר ביבס לנציגי הממשלה והאוצר, וביקר את היעדרו של מרכז מתכלל לעבוד מולו כדי לעמוד בצרכים של המפונים. לדבריו, הרשויות נדרשות כבר חודש וחצי לעבוד מול שישה משרדים שונים במקביל, דבר שמקשה על עבודה יעילה ואיכותית. "צריך להפסיק את הישיבות השבועיות על התקציב", אמר. "תנו לנו את השיפוי לחצי שנה, מה שלא נשתמש בו – נחזיר".

ראש עיריית אילת, אלי לנקרי, אמר שהעירייה הוציאה עשרות מיליוני שקלים על טיפול במפונים עד כה. יותר מ-500 עסקים בעיר נסגרו, ו-2,500 עובדים נמצאים בחל"ת. "במערכת החינוך של אילת יש 12 אלף תלמידים, והתווספו אליה עוד 15 אלף", אמר לנקרי. "אנחנו מטפלים במפונים הכי טוב שאנחנו יכולים, לא חוסכים אף משאב ואף שקל, אבל הפיצוי לאילת לא מגיע, ולא נשרוד את המשבר הזה בלי תוכנית ייחודית לשיפוי כספי".