דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת ט' בסיון תשפ"ד 15.06.24
24.9°תל אביב
  • 24.3°ירושלים
  • 24.9°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 24.0°אשדוד
  • 23.1°באר שבע
  • 31.2°אילת
  • 25.3°טבריה
  • 25.7°צפת
  • 24.4°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מלחמה בישראל

משרד האוצר הקפיא חלק גדול מתקציב הכשרת המורים: "בממשלה חושבים רק לטווח הקצר ולא הארוך"

באוצר הקפיאו תקציבים להשתלמויות והכשרות מעשיות, והמכללות פועלות בחוסר ודאות | פרופ' חיים שקד, יו"ר פורום נשיאי מכללות לחינוך: "קיצוץ היום במכללות, יפגע מחר במערכת החינוך" | פרופ' יולי תמיר, נשיאת מכללת בית ברל לחינוך: "מורים נכנסים לכיתות עם ילדים שעברו חוויות קשות בלי הכשרה בשטח"

פרופ' יולי תמיר (צילום: כדיה לוי)
פרופ' יולי תמיר (צילום: כדיה לוי)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג בשבוע שעבר להנהלת המשרד תוכנית תקציבית שכוללת את הגדלת מסגרת התקציב ל-2023, לצד קיצוצים בשורת סעיפים. משרד החינוך התבקש לקצץ בתקציבו מאות מיליוני שקלים עד סוף השנה, אך קיצוצים אלו עדיין לא בוצעו, והם לא דרמטיים בשלב כה מאוחר בשנה. לפי משרד החינוך, עדיין לא התקיים דיון עם משרד האוצר בנושא. בחלק מהנושאים מדובר על פעילות שלא בוצעה בגלל מצב החירום, ובחלק אחר לא מדובר על קיצוץ, אלא על דחיית תשלום ל-2024.

השינוי האמיתי בפעילות כיום נמצא דווקא בקיצוץ הסמוי שמכונה "הקפאת תקציבים". כל תקציב שלא הוגדר חיוני באופן ישיר ללחימה או לטיפול בעורף הוקפא, וכדי להפשיר אותו יש לבקש מהאוצר אישור נוסף ולקבל החלטה נקודתית לגביו, מה שמקשה על משרדי הממשלה לתפקד.

ד״ר רונן מנדלקרן. "האוצר צריך להפסיק להניח שהוא יודע יותר טוב מהדרגים המקצועיים במשרד החינוך מהם התקציבים החיוניים" (צילום: שי ממן)
ד״ר רונן מנדלקרן. "האוצר צריך להפסיק להניח שהוא יודע יותר טוב מהדרגים המקצועיים במשרד החינוך מהם התקציבים החיוניים" (צילום: שי ממן)

לטענת ד"ר רונן מנדלקרן מביה"ס למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב, גישת האוצר שגויה. "מטרת התקציב בעת הזו היא לאפשר למשרדי הממשלה השונים, כל אחד בתחומו, לזהות את השירותים שהם חיוניים לא רק בטווח המיידי, אלא גם לצורך חזרה מהירה לשיגרה, ולהקצות תקציבים לשירותים האלו בהתאם.

"במילים אחרות, משרד האוצר צריך לסגת מהעמדה של ניהול מיקרו של משרדי הממשלה, ומההנחה שהוא יודע יותר טוב מהדרגים המקצועיים במשרד החינוך מהם התקציבים החיוניים בעת הזו בתחום החינוך או בכל תחום אחר. במקום, עליו לסייע לגופים המקצועיים לתקצב שירותים שיהוו תשתית חיונית לאישוש המערכות הציבוריות בעקבות המלחמה".

"בתחילת המלחמה, שמעתי אמירה כללית על הסטת תקציבים לטובת המלחמה", אומר ל'דבר' פרופ' חיים שקד, נשיא האקדמית חמדת, מכללה לחינוך בשדות נגב, ויו"ר פורום נשיאות ונשיאי המכללות לחינוך. "בהקשר שלנו, הבנו שהתקציב הבסיס שנקרא מת"מ, מתנהל כסדרו. זה התקציב הבסיסי שנקבע בהתאם למספר הסטודנטים, ובאמצעותו יש כסף לשלם משכורות. אבל כל שאר התקציבים התוספתיים בסימן שאלה, כי הם מוקפאים".

אחרי ההקפאה הייתה גם הפשרה של תקציבים?
"על כמה דברים קיבלנו אישור שהכסף יגיע. למשל סדנאות ההתמחות, שמשתתפים בהן סטודנטים בסטאז', וגם חממות למורים מתחילים. זה לא כסף גדול".

אז מה נשאר קפוא?
"הרבה, ואין לנו תשובה סופית אם נקבל ומתי. אחד הבולטים שמוקפא הוא תוכנית 'אקדמיה-כיתה'. זה תקציב גדול להתנסות של הסטודנטים וסטודנטיות במוסדות החינוך. יש השתלמויות מורה חדש שלא אושרו, ועוד דברים כאלה".

המכללות מתפקדות כעת בחוסר ודאות גמור, הן לגבי 2023, שהקפאה ברבעון האחרון שלה דומה מאוד לקיצוץ התקציב, מכיוון שכבר אין ממש איך להוציא אותו לפעול, ובייחוד לגבי המשך שנת הלימודים בשנת התקציב 2024. "תקציב להוצאות מנהליות ככל הנראה לא יינתן השנה".

מה הנזק שנגרם מההקפאות?
"נזק כבד. זה אתגר מאוד גדול למכללות. המכללות לחינוך מקבלות תקציבים נמוכים לעומת מוסדות אקדמיים אחרים, וגם ככה אנחנו מתוחים עד הקצה מבחינה תקציבית. קיצוץ כזה הוא פגיעה מאוד קשה. מובן שאנחנו מבינים את צורכי המלחמה והביטחון מעל לכל. אבל בהכשרת מורים אין מקום לקיצוצים נוספים, אחרי קיצוצים מהשנים האחרונות, וגם בשל המחסור החמור במורות ומורים שהוא אתגר עצום. קיצוץ היום במכללות, יפגע מחר במערכת החינוך. אין מספיק צעירות וצעירים טובים שפונים ללימודי חינוך. אנחנו נשלם את המחיר הזה בעתיד".

גם פרופ' יולי תמיר, נשיאת המכללה האקדמית לחינוך ולהוראה בית ברל ושרת החינוך לשעבר, מודאגת מהמצב הנוכחי. "אנחנו עוד לא יודעים אם משרד החינוך יממן את כל נושא החממות והליווי המקצועי וההכשרה המקצועית של המורים, ואנחנו מחכים לשמוע".

ואם התקציב לא יגיע?
"יש לזה שתי השלכות. הפגיעה הכי גדולה היא בהכשרה של המורים, כי הליווי שלהם בשטח נפגע. דווקא עכשיו מורים נכנסים לכיתות עם ילדים שעברו חוויות לא פשוטות במלחמה. בלי היכולת לעשות הכשרה מקצועית בשטח, גם אי אפשר לשלם להם שכר על כך.

"באופן כללי, המצב של הילדים לא טוב, מצב המורים לא טוב, המערכת זקוקה להרבה סיוע. אנחנו בבית ברל החלטנו לעשות חלק מהליווי הזה על חשבוננו כרגע, מתוך אמונה שבלי זה עלול להיות למורים קשה הרבה יותר. אני מקווה שנצליח בסוף גם לקבל תקציב.

"הוצאות המדינה מאוד גדולות כעת, וצריך להחליט איפה שמים את הדגש. אני משוכנעת שבמצב הנוכחי הדגש על מערכת החינוך הוא נכון. בסוף מגיעים לכל ילד וילדה בישראל שזקוקים לסיוע".

באוצר אומרים שהקדימות כרגע היא למה שקשור ישירות ללחימה ולטיפול בעורף.
"הפגיעה בחינוך עולה המון כסף. אם אנחנו לא יכולים לעשות עבודה, זה בסוף מתגלגל חזרה למדינה, כי למורים זה חסר. אין הרבה דרכים לטפל בבעיה הזו בלי לגלגל למדינה בחזרה את העלויות. אם תלמידים ינשרו, או יצטרכו כיתות מיוחדות – זה יעלה הרבה. אפשר לבחון את זה בטווח המיידי, ואפשר לשאול מה יקרה בעוד שנתיים אם כל ילד שלישי יצטרך סיוע בלימודים ואי אפשר יהיה להתמודד עם זה".

מישהו באוצר מודע לזה?
"יש פה משהו אירוני. זה לא קשור דווקא למלחמה ולמצב עכשיו, אלא לזה שהמדינה נוהגת לחשוב על הטווח הקצר ולא רואה את הטווח הארוך. יכול להיות שמשהו כרגע נראה יותר זול, אבל בטווח של שנתיים זה יעלה יותר. מדינה שרוצה לחשוב בשכל, חושבת גם לטווח הארוך, וישראל לא מרבה לעשות את זה".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!