כשמשפחתו במרחק אלפי קילומטרים ממנו ו-41 ימים לאחר שנרצח במתקפת הטרור של חמאס, נקבר בשבוע שעבר אדם מוחמד ברימה בבית הקברות המוסלמי ביפו. ברימה, שכונה בפי חבריו פומה, הגיע לישראל בשנת 2008 לאחר שנמלט ממולדתו סודאן.

הקהילה הסודנית מכבדת את זכרו של ברימה, לפי מנהג שבט הפור, בהתכנסות אבל של שמונה ימים במרכז הקהילתי בדרום ת"א, ברחוב י"ל פרץ 43, בשעות הערב.

ברימה נמלט מפני זוועות הג'נג'וויד, מיליציות חמושות שלוקחות חלק מרכזי ברצח העם המתמשך בחבל דארפור מ-2003 ועד היום. הוא הגיע מדארפור ללוב ב-2006, לאחר שהג'נג'וויד רצחו את אביו ואת דודיו, המשיך מלוב למצרים ובסיום דרך רצופת תלאות הגיע לישראל.

ברימה נרצח בבוקר ה-7 באוקטובר בשדרות, בה התגורר בעשר השנים האחרונות, כאשר שמע את יריות המרצחים ויצא מביתו כדי לנסות להבין מה מתרחש ולסייע למי שצריך.

"התגובה הראשונה של כל הקהילה הייתה – חמאס זה ג'נג'אוויד", אומר ל'דבר' מונים הרון, מבקש מקלט מדארפור ומנהל תחום המדיניות וקשרי הממשל של ארגון הסיוע לפליטים HIAS, בהתכנסות האבל של הקהילה הסודנית ברחוב י"ל פרץ בת"א. "אונס, שריפות ורצח ללא אבחנה – זה מה שגרם לאנשים לעזוב את דארפור ולהגיע לישראל. בטבח ההמוני של החמאס רק אדם אחד מהקהילה שלנו נרצח, אבל כולם נזכרו שזה מה שקורה במדינה ממנה ברחנו לישראל כדי לקבל מקלט".

במרכז: אדם מוחמד ברימה (צילום: אלבום פרטי)

"הוא היה עוזר לכולם, היה לו לב נקי", אומרת ננה יוסף, שהייתה בת הזוג של ברימה עד לאחרונה. ברימה עבד בניקיון בעיריית שדרות ובקניון, והם הכירו בעיר, והתנדבו יחד בעמותה. בזכות הבגדים ומברשת השיניים שהביאה יוסף לגורמים שעסקו בכך, הצליחו לזהות את גופתו לאחר חמישה ימים. "הוא ממש הציל לי את החיים, וגם לעוד אנשים", אומרת יוסף בקול חנוק, "היה נותן לנזקקים מכל הלב."

כדי להודיע להורים השכולים: מסע רגלי באזור מלחמה

למרות הזיהוי הוודאי המהיר של ברימה, הקהילה הסודנית בישראל התבשרה על מותו רק ביום חמישי בשבוע שעבר. "לא רצינו לספר לאף אחד שיש זיהוי לפני שנגיד לאמא שלו שנמצאת עדין בדארפור", אומר מונים, "אז שמרנו על זה בסוד יותר מחודש. זה היה קשה, אבל עדיף על הכאב שהיה יכול להיגרם לה אם היה מגיע אליה דרך הרשתות החברתיות".

"המשפחה נמצאת בכפר קטן בדרום דארפור. לקח לקרוב המשפחה שאיתרנו 3 ימים לעבור דרך מיליציות הג'נג'וויד כדי להודיע לאמא, ועוד 3 ימים לחזור למקום שיש בו קליטה"

מאליק, שהוא בן דוד רחוק של ברימה, הגיע לישראל שנים אחריו, והוא קרוב המשפחה היחיד שיש לו בישראל. מאליק והרון שהחזיקו את המידע על מותו של ברימה, ניסו בחודש האחרון להגיע אל משפחתו ולבשר לה את דבר הירצחו של הבן הבכור, אך בשל התחדשות המלחמה בדארפור בחודשים האחרונים, האינטרנט, הסלולר והגישה לכפרים חסומים לחלוטין.

מאליק (מימין) ומונים הרון בהתכנסות האבל. הרון: "היה קשה לשמור על זה בסוד במשך חודש, אבל זה עדיף מאשר שהמידע היה מגיע למשפחה דרך רשתות חברתיות" (צילום: דוד טברסקי)

"המשפחה נמצאת בכפר קטן בדרום דארפור", מספר מאליק, "אין קשר עם העולם החיצון חוץ מהלוויינים של אלון מאסק למספר אנשים מצומצם". לדברי הרון, "לקח לקרוב המשפחה שאיתרנו 3 ימים להגיע ולעבור דרך הג'נג'וויד כדי להודיע לאמא, ועוד 3 ימים לחזור למקום שיש בו קליטה".

מאבדים קרובים בלחימה בדארפור – ורוצים להתגייס לצה"ל

לאחר ההודעה למשפחה, החלה הקהילה לבדוק היכן יוכל ברימה להיקבר. לאחר הרבה מהמורות ומכשולים, נמצא בית קברות מוסלמי ביפו שהסכים לקבור אותו – פתרון קבורה שהיה נתון בחוסר וודאות עד לרגע האחרון.

ברימה נקבר בטקס מוסלמי דתי, ונאמרו פסוקים לעילוי נשמתו. בת זוגו לא הורשתה להיכנס להלוויה. גופתו הובאה ממחנה שורה ליפו על ידי זק"א ת"א, ללא תשלום, וקרוביו של ברימה מרבים להודות להם על כך.

"זה החודש הכי מטלטל בהיסטוריה של הפליטים הסודנים בישראל", אומר הרון. "יש חודשיים של מלחמה, ואין כמעט מישהו שלא איבד בן משפחה בזמן הזה בדארפור. למרות זה, ולמרות שמדינת ישראל לא עשתה חיים קלים לפליטים מדארפור, בשבועות הראשונים למלחמה קיבלתי עשרות שיחות ביום של אנשים שאומרים – אני רוצה להתגייס לצה"ל, אני רוצה להתנדב, איך אני יכול לעזור? אנשים היו מאוחדים בתחושות שלהם עם שאר בני האדם שסביבם".

"הקהילה משתתפת בצער כל המשפחות שאיבדו את יקיריהם בתקופה הזו, ואני מקווה שבקרוב נארגן אירוע כדי לקרוא לעולם לגנות את מה שחמאס עשה ולשחרר את החטופים. עם כל ההבדלים, ואני לא משווה, חלק מהקהילה היו בני ערובה בידי הבדואים בדרך מסיני לפה, אנחנו מכירים את התחושה שאתה מוחזק כבן ערובה בידי אנשים אכזריים. כולם מזדהים עם המצב הזה, ויש הרגשה שזה מאוד דומה לדברים שקרו אצלנו בסודאן".