כבר בשעה עשר בבוקר, החדר במרכז הקהילתי בכפר קאסם רוחש פעילות. אווירת הדחיפות נמהלת תחושת החברות והשיתוף בין חברי וחברות צוות מוקד החירום של הרשות לפיתוח כלכלי וועד ראשי הרשויות. במוקד החירום עמלים לטוות את הקשרים בין הרשויות המקומיות, גורמי הממשלה וארגוני החברה האזרחית במטרה לתת מענה למצוקות החברה הערבית במלחמה.

מוקד החירום הוקם כשותפות בין הרשות לפיתוח חברתי כלכלי של החברה הערבית במשרד לשוויון חברתי, הוועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות הערביות ועיריית כפר קאסם. הוא מתאם את הפעולה מול פיקוד העורף, המשטרה ומשרדי הממשלה השונים, במטרה לאגד ולהנגיש את כלל המידע הרלוונטי לרשויות המקומיות ולעמותות, ומפעיל מוקד טלפוני לדוברי ערבית.

"מדי יומיים מתקיימת הערכת מצב כללית", מספר רועי יסוד, המרכז את המוקד מטעם הרשות לפיתוח כלכלי, "ומדי שבוע אנו מתמקדים בצוותי תחומי הפעילות. אנו מתנהלים בשני מישורים. האחד ניהול ומענה למצוקות וקשיים שעולים כרגע, והשני הוא היערכות לתרחיש עתידי". שני התרחישים המטרידים את צוות המוקד הוא הסלמת הלחימה בחזית הצפונית והסלמה ביחסי יהודים-ערבים בישראל. "בישובים יש שגרת חיים", מדגיש יסוד, "הבעיה היא במקומות החיכוך".

רועי יסוד. "שני התרחישים המטרידים את צוות המוקד הוא הסלמת הלחימה בחזית הצפונית והסלמה ביחסי יהודים -ערבים בישראל" (צילום: דוברות המשרד לשוויון חברתי)

"המאפיין הייחודי במוקד הוא שיתוף הפעולה בין המשרד לשוויון חברתי והרשות לפיתוח כלכלי לבין וועד ראשי הרשויות" אומרת ראויה חנדקולו, המרכזת את פעילות המוקד מטעם ועד ראשי הרשויות. חנדקולו מספרת כי זו הייתה שנה מאתגרת מבחינת הרשויות המקומיות הערביות ומוסיפה ש"הפעלת המוקד על ידי המשרד והרשות לפיתוח כלכלי עוזרת לבניית האמון בין הרשויות לבין הממשלה ובין האזרח לבין הממשלה". לדבריה פעילות המוקד מתאפשרת הודות לאמון שנבנה במסגרת הפעלת תכנית תקדם, והאמון בין הרשויות לבין פיקוד העורף שנבנה בתקופת הקורונה.

פרסום מוקד חירום למידע ותמיכה בערבית

"הצבנו לנו שלוש מטרות", אומרת חנדקולו, "העלאת רמת המוגנות, פיתוח החוסן החברתי והקהילתי וטיפול בשחיקה בעקבות מצב החירום. יש משאבים" אומרת חנדקולו, "העבודה שלנו היא להנגיש אותם ולתאם בין צרכים ומענים וכן לספק מידע לאוכלוסייה. אין צורך להמציא את הגלגל מחדש יש צורך בהנגשה". היא מוסיפה כי במקביל לערוץ עם הרשויות המקומיות קיים גם מוקד טלפוני לפניות אזרחים. "כרגע המוקד הזה עדיין לא בתודעה של החברה הערבית" היא מציינת.

"יש צורך בגוף שמתכלל את הצרכים", אומר יסוד, "לדוגמא, אישה מוסלמית עם כיסוי ראש, החוששת לצאת מביתה, אך בביתה אין מיגון וצריכה לדאוג לילדיה הקטנים, מישהו צריך לראות אותה ולהושיט לה עזרה מכל הכיוונים לא רק בתחום זה או אחר".

בסקר צרכים שנערך במוקד החירום עלה כי בכל הרשויות המקומיות שלקחו חלק בסקר יש צוות חירום מתפקד, ובכ-51% מהרשויות הללו מתכנס הצוות באופן יומי. 95% מהרשויות דיווחו כי קיים מערך מתנדבים רשותי, אך המצב פחות טוב בנושא שירותי החירום. 72% מהרשויות דיווחו כי יש מחסור בציוד עזרה ראשונה בכמויות מספקות, מחצית מהרשויות דיווחו כי אין להן חובשים ופרמדיקים ביישוב. ב-60% מהרשויות המקומיות הערביות אין מקלטים ציבוריים וכשני שליש מהרשויות המקומיות הערביות (65%) מדווחות על אחוז נמוך של משקי בית שיש להם ממ"ד.

ראויה חנדקולו. "שיעור מקרי הרצח ירד, אך המצוקות לא נעלמו" (צילום: דוברות המשרד לשוויון חברתי)

בתחום הציוד המכני הנדסי עולה כי ב-70% עד 85% מהרשויות המקומיות לא קיימים כלי רכב תפעוליים לזמן חירום: מנופים, רכבי ביטחון, רכבי גרר וכד ולשליש מהרשויות אין גנרטורים זמינים לשעת חירום. בתחום ניהול המתנדבים, דיווחו הרשויות המקומיות הערביות כי קיים צורך להדרכות בזמן חירום בעיקר בנושאי ייעוץ ומענה הנדסי לשעת חירום והכשרות מטפלים בנושאי חוסן נפשי.

כמענה ראשוני למצוקות שעלו בסקר תיאם מוקד החירום הכשרות לצוותי הרשויות המקומיות. בהדרכות השונות לקחו חלק למעלה מ-500 אזרחים ב-40 רשויות מקומיות ערביות. ההדרכות הן בתחומים שונים החל מקורס מגישי עזרה ראשונה לקהל הרחב ועד הקמת חדר חירום וניהול מתנדבים לעובדי הרשויות.

חנדקולו מציינת כי במהלך המלחמה התגברה המצוקה הכלכלית בחברה הערבית ומעמד הביניים החל להישחק. "שיעור מקרי הרצח ירד בחמשת השבועות מאז פרוץ המלחמה, אך המצוקות לא נעלמו", היא אומרת. "כחלק מפעולתנו התחלנו קמפיין חינוך פיננסי ברשת. הסרטון הראשון הגיע ל-72,000 צפיות ביומו הראשון".

האיום על החיים המשותפים מטריד אף הוא את צוות המוקד. "אנו נלחמים בחדשות הכזב, יש לנו ערוץ פתוח עם המשטרה" אומרת חנדקולו ומספרת כי במהלך האירוע בנתניה, יהודים חסמו את מגורי הסטודנטים הערביים במכללה, המוקד היה מעורב בהעברת המידע למשטרה ולגורמים המטפלים.

המשרד לשוויון חברתי השיק את קמפיין "עוברים את זה יחד", לשמירה על מרקם החיים המשותף בין החברה היהודית ובין החברה הערבית בישראל. המוקד תומך ומסייע להתארגנויות מקומיות הפועלות להרגעת הרוחות.

ספא יונס, האחראית על הערים המעורבות במוקד, מציינת כי "כל העיריות בערים המעורבות התארגנו מהר. חלקן אף הקימו חדר חירום ייעודי בשכונות הערביות. היתה היערכות לשיפור המיגון אמנם יש חוסרים אבל יש מאמץ למלא אותו. יש מאבק בפייק ניוז. זו הפגנת מנהיגות שלא ראינו בעבר. עם זאת המתח נמצא שם הוא עלול להתפרץ. הערים המעורבות מוחזקות, מדאיגים אותי מרחבי המפגש והחיכוך שאינם בערים המעורבות, כמו המכללות".

חנדקולו סבורה כי המשימה הראשונה לאחר המלחמה היא סגירת הפערים בין החברה היהודית לערבית. אחרי שוך הקרבות יונס סבורה כי "נצטרך לעבד את האבל גם היהודים וגם הערבים. צריך תכנית שיקום ליחסים בין יהודים לערבים צריך לחבר את השסע שנוצר".