יו"ר הקואליציה אופיר כץ ושר החוץ אלי כהן הודיעו אמש (שבת) על קידום חוק יסוד העדה הדרוזית. "בימים הקרובים נקדם את הצעת חוק יסוד העדה הדרוזית", אמר כץ, "שמטרתה לעגן את מעמדה החשוב של העדה הדרוזית במדינת ישראל".

על שולחן הכנסת מונחות חמש הצעות חוק לעיגון מעמדה של העדה הדרוזית, כאשר הצעתו של ח"כ מאיר כהן מוגדרת כהצעה לחוק יסוד. ההצעה הנרחבת ביותר עליה חתומים חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה עוסקת בעיגון מעמדה של העדה הדרוזית שעדה דתית ובקידום התיישבות והרשויות המקומיות הדרוזיות.

שר הרווחה יעקב מרגי (ש"ס) הציע בנאומו לפני כשבועיים בטקס ההנצחה לסא"ל סלמאן חבקה וסא"ל עלים סעד את תיקון חוק הלאום עצמו. "עם קצת רצון, אפשר למצוא את הנוסח המאוזן שייתן ביטוי עמוק לעדה הדרוזית בחוק הלאום", אמר. "זאת תהיה אות הברית – תיקון חוק הלאום".

בתחילת נובמבר פנה השייח' מוואפק טריף, מנהיגה הרוחני של העדה הדרוזית, במכתב לרה"מ נתניהו ודרש לשנות את חוק הלאום ולבטל את חוק קמיניץ.

חוק הלאום שאושר ב-2018 עורר זעם ומחאה בקרב הדרוזים. סעיף 7 בחוק מעודד את פיתוח ההתיישבות היהודית. הטענה המרכזית של הדרוזים כי חוק הלאום מפחית את מעמדם כאזרחי המדינה על אף שותפותם המלאה בחובות האזרחים, ובמיוחד בשירות בצה"ל.

מתחילת הלחימה נפלו שישה חיילים דרוזים: סגן אלוף סלמאן חבקה, סגן אלוף עלים סעד, סמל ראשון דניאל ראשד רב- סמל ג'וואד עאמר, סמל ראשון עדי מאלכ חרב רב סרן ג'מאל עבאס.

חבר הכנסת לשעבר מופיד מרעי אומר ל'דבר' כי החוק הוא החלופה הטובה פחות לשינוי חוק הלאום עצמו או ביטולו. "אם מחוקקים חוק כזה, עליו להיות חוק יסוד כדי שיהיה במעמד שווה לחוק הלאום". מרעי מוסיף כי הדבר המטריד יותר את העדה הדרוזית הוא חוק קמיניץ, שהוא תיקון מס' 116 לחוק התכנון והבניה. התיקון מתיר הריסה בצו מנהלי והטלת קנסות מנהליים על בנייה לא חוקית. "כשהם מקבלים צו 8, הדרוזים רצים להתייצב ומשאירים מאחור את המשפחות להתמודד עם הריסות וקנסות מנהליים. זה מצב הזוי".