המדור לטייל בארץ ישראל מופק בעזרת 'מכון אבשלום' – מכון לידיעת הארץ ע"ש חיים אבשלום, מיסודה של הסתדרות העובדים הכללית החדשה.
נהר הירקון הוא מן הגדולים, השופעים והחשובים בנחלי ארץ ישראל. סמוך למקום בו הוא מגיע אל שפכו לים התיכון, סוטה אפיק הנהר צפונה וכך נוצר מעין חצי אי, משולש התחום בחוף הים, באפיק הנהר ובצלע השלישית סלול כיום רחוב ישראל רוקח.
דורות רבים היה אזור זה שטח שומם, מוכה ביצות וחסר ערך חקלאי או התיישבותי. בין שתי מלחמות העולם הפך חצי האי, תוך זמן קצר מאוד, למרחב הייצוגי והתוסס ביותר של ארץ ישראל, מקום בו התחוללו אירועי ענק בינלאומיים ובהם המכביות הראשונות, יריד המזרח שבו השתתפו מאות אלפי אורחים מכל רחבי העולם, קונצרט הפתיחה של התזמורת הפילהרמונית, ואירועים מקומיים נוספים. בשטח קמו מבנים שנחשבו כמיטב האדריכלות העולמית של אותה תקופה, בין המבנים היו זרועות יצירות אמנות ובשטח יושמה גאונות אדריכלית מבחינת התכנון האורבני.
מלחמת העולם השנייה גדעה באחת את כל אותם חלומות. משך עשרות שנים היה המקום לשטח מוזנח וחסר חן. בשנים האחרונות יזמה עיריית תל אביב את שימור המקום, השיבה לו את כבודו והפכה את השטח ליעד נעים לטיול חביב.
נתחיל את סיורנו בחניון רדינג ונחצה את נהר הירקון בגשר הרחב שעל מעקותיו תלויים מנעולים רבים, סמל של אוהבים. קטע זה, שהוא חלק משביל ישראל, מוליך אל יריד המזרח ההיסטורי שסמלו המסחרי היה "גמל מעופף", את פנינו מקבל פסל המתאר זוג כנפיים ענקיות, רמז לכל המשמעויות הנקשרות במושג כנפיים.
"יריד המזרח" החל לפעול בשנות העשרים כיוזמה פרטית של שלושה בעלי חזון שביקשו לכנס בתל אביב תערוכות בינלאומיות ולמצב את העיר כמוקד הכלכלי המפגיש מזרח ומערב. לאחד שנערכו כמה ירידים שזכו להצלחה עצומה החליטה ממשלת המנדט הבריטי לקדם את היוזמה והקצתה ליריד שטח של מאה דונם על גדות הירקון.
תוך שמונה חודשים קמו ביתני המדינות השונות. רוב האדריכלים היו ישראלים שהיו אמונים על מיטב הסגנון הבינלאומי וברוח זו תכננו את המבנים. נפנה שמאלה אל הבניין הרחב בו הציגו איטליה (הפשיסטית) וצרפת. עץ הדקל שבחזית הבית היה נטוע כאן כבר אז…
בחורף 1936 הופיעה בביתן זה, בפעם הראשונה, התזמורת הסימפונית הארצישראלית בניצוחו של המנצח האגדתי ארטורו טוסקניני. קונצרט הפתיחה עורר התרגשות עצומה והיווה מסד לתזמורת הפילהרמונית של ימינו.
נמשיך אל דרך הגישה הראשית ונפנה ימינה, מימיננו הביתן הבלגי ואחריו הביתן הלבנוני שעליו תבליט המתאר את מקדש בעל בק שבהרי הלבנון. נמשיך אל הביתן הנורבגי אשר היווה בשנת 1941 בסיס אימונים לקבוצת לוחמים עבריים נבחרים, הטובים שבטובים, אשר יצאו בספינה ארי הים לבצע פעולת חבלה נועזת בבתי הזיקוק בטריפולי שבלבנון אשר שירתו את חיל האוויר הנאצי. הספינה לא הגיעה ליעדה והלוחמים לא שבו מעולם. הם נודעו בשם "כ"ג יורדי הסירה" שאותו חקק מפקדם יצחק שדה. עמם הפליג המשקיף הבריטי מייג'ור אנטוני פאלמר שעמו עולה מניין הנעדרים לעשרים וארבעה.
נמשיך אל מגרש משחקים חביב הנטוע על רחבת דשא, זהו זיכרון למגרש המכביות הראשונות שהתכנסו כאן באביב 1932 ופעם נוספת בשנת 1935. היה זה מפגן ספורט יהודי בינלאומי שהיווה גם אמצעי להעלאת יהודים נרדפים מהארצות שהיו תחת השליטה הנאצית. בימות המלחמה פסקו המכביות והתחדשו עם קום המדינה, במגרש החדש שהוכשר ברמת גן.
השביל מוליך אותנו אל הכניסה לנמל תל אביב אשר החל לפעול כאשר השביתו הערבים את נמל יפו, כחלק מהמרד שהכריזו באביב 1936 ואיימו בכך על הכלכלה היהודית. הקמת הנמל עוררה גאווה והתרגשות גדולים שמצאו ביטוי בשירים סוחפים.
נטייל לאורך הנמל ולצד המעגנה בה מוצב מנוף מתכת אשר שוחזר לפרטיו. נצא מן הפתח הדרומי ומכאן ניתן לשוב לחנייה. טיול זה המשלב נוף, מורשת, אדריכלות נאה ורוח ימית מיועד לאוהבים ולכל מי שאוהב את האהבה.
אופי הסיור: רגלי, קל ונינוח.
משך הסיור: כשעתיים
שעה מומלצת: לפנות ערב
חניה – חניון רדינג (ללא תשלום)
עופר רגב – סופר, מרצה וחוקר תולדות ארץ ישראל
גילוי נאות: "מכון אבשלום" הוא עמותה מיסודה של הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שהיא גם הבעלים של חברת "דבר ראשון" המוציאה לאור אתר זה
