דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת כ"ב באדר א' תשפ"ד 02.03.24
18.0°תל אביב
  • 10.3°ירושלים
  • 18.0°תל אביב
  • 16.0°חיפה
  • 17.8°אשדוד
  • 14.7°באר שבע
  • 23.3°אילת
  • 17.2°טבריה
  • 12.2°צפת
  • 16.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

מדריך / מהפכת ריבית הפיגורים: מה המשמעות עבור החייבים ועבור הנושים

מה הבעיה במנגנון הקיים, מה מטרת הרפורמה, וכמה זה יפחית מתשלום החובות: שאלות ותשובות על הרפורמה בריבית הפיגורים

לשכת רשות האכיפה והגבייה (צילום: דוברות רשות האכיפה והגבייה)
לשכת רשות האכיפה והגבייה (צילום: דוברות רשות האכיפה והגבייה)
דוד טברסקי

הכנסת אישרה סופית בשבוע שעבר את השינוי בדמי הפיגורים בריבית על חוב, לאחר הליך חקיקה שנמשך שנתיים, דרך תיקונים לחוק פסיקת ריבית והצמדה ולחוק ההוצאה לפועל, שעברו במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית.

הרפורמה אמורה להפחית באופן משמעותי את נטל הריבית על תשלומי חובות בישראל, במיוחד במקרה של איחור בתשלום. מה כוללת הרפורמה, וכיצד היא משנה את המצב הקיים?

מה מטרת הרפורמה?
מטרת הרפורמה היא למנוע מצב בו חוב נגרר עקב ריביות הולכות ותופחות. היא מקלה על החייבים, אבל צפויה להיות לה השפעה חיובית גם על הנושים.

לחייבים תהיה יותר ודאות מראש לגבי סכום החובות הכולל אותו ידרשו לשלם, והקנס שישלמו במקרה של עיכוב בהחזרת החוב יהיה קטן יותר מאשר בעבר.

הנושים יזכו לביטחון רב יותר בכך שיקבלו את כספם במלואו, כולל פיצוי על הזמן בו הכסף לא הוחזר, בפרק זמן שאפשר לתכנן מראש.

מה היה המנגנון שפעל לפני הרפורמה?
כל חוב בישראל עליו חל חוק ההוצאה לפועל משית על החייבים שני סוגי ריבית: ריבית בסיס וריבית פיגורים. ריבית הבסיס היא מחיר לקיחת ההלוואה. היא נועדה לפצות את הנושה על הזמן שחולף ממתן ההלוואה ועד התשלום. שיעורה נקבע לרוב לפי גובה הריבית במשק שמכתיב בנק ישראל, ועוד תוספת קבועה. ריבית הפיגורים מתווספת על ריבית הבסיס, וגדלה כל יום בו בעל החוב לא מחזיר את חובו.

מה הייתה הבעיה במנגנון הזה?
מטרת ריבית הפיגורים הייתה לתמרץ את החייבים להחזיר את החוב במהרה, אך בפועל, המנגנון גרם לחובות להתנפח הרבה מעבר לגודלם המקורי. חייבים שהתקשו לעמוד בתשלום החוב בזמן מצאו עצמם עומדים מול סכומים הולכים וגדלים, כך שגם אם גייסו את הכסף לסגירת החוב המקורי הם אינם יכולים לעמוד בריביות הפיגורים. מצב זה גרם לחייבים מצוקה גדולה ומתמשכת, ולנושים הפסדים כספיים משמעותיים על חובות אבודים שלא ישולמו להם.

איך השינוי ייראה?
הרפורמה מנתקת בין התשלום שמקבל הנושה על החוב, לבין הקנס בגין איחור במועד התשלום. המנגנון שפעל עד כה שילב בין שני אלו: ריבית הפיגורים (הקנס) יחד עם ריבית הבסיס (התשלום על החוק) מהווה חלק מתשלום הריבית השוטף.

עם כניסת תיקוני החוקים לתוקף, 'ריבית הפיגורים' תוחלף ב'דמי פיגורים'.
דמי הפיגורים יהיו סכום קבוע, שישולם באופן סדיר במועד ידוע מראש (לרוב פעם בשלושה חודשים) על כל פרק זמן בו תשלום החוב מתעכב. דמי הפיגורים ישולמו בנפרד מריבית הבסיס, שנשארת בשיעור קבוע לאורך התקופה בה החוב בתוקף. כלומר, הם לא יגדלו ביחס לתפיחת החוב.

במנגנון החדש, רכיב הפיגורים יעצר כמעט לחלוטין עבור חייב שיעמוד בפריסת תשלומים שנפסקה לו. לכן דמי הפיגור על חובות יפחתו בשיעור שבין 33% ל-80%, זאת על פי חישוב שנעשה במשרד האוצר. לפי דוגמא שהביא המשרד במסמך הקדמה לחוק, והוצגה בוועדת החוקה בקיץ האחרון, במצב הקיים חוב של 10,000 שקלים יכול לתפוח ל-15,000 שקלים תוך חמש שנים ול-20,000 שקלים תוך עשור. לעומת זאת המנגנון החדש, בו במידה וחוב ישולם במועדו הוא יגיע לכל היותר ל-12,000 שקלים.

שינוי נוסף שיערך במסגרת חוק ההוצאה לפועל הוא איסור על הוספת דמי פיגורים עבור המשלמים בצו תשלומים.

צו תשלומים הוא חוב שתשלומו נפרס מחדש למספר תשלומים חודשיים, לבקשת החייב ובאישור גורמי האכיפה. משמעות שינוי זה היא שבעל חוב המתמיד בתשלומי החוב, בהתאם לפריסת החוב באופן שהוסכם עם הרשויות, צבירת דמי הפיגורים שלו תיפסק אוטומטית.

כמו כן, יורחב מרחב שיקול הדעת של רשמי ההוצאה לפועל, כך שיותר להם במקרה הצורך להפחית את דמי הפיגורים, לצורך קידום הגבייה וסגירת חובות.

על אילו חובות הרפורמה חלה?
הרפורמה חלה על החובות שפועלים תחת חוק פסיקת ריבית והצמדה, וחבילה של מעל ל-150 חוקים בענייני חוב המרחיבים. החוקים כוללים תחתיהם את רוב החובות הפרטיים בישראל: חובות לעיריות, קנסות, משכנתאות, חוזי שכירות ועוד. על פי משרד המשפטים, יש כ-1.8 מיליון תיקים בהוצאה לפועל שנופלים תחת החוק.

הרפורמה לא חלה על חובות הקשורים למשפט הפלילי, שנאכפים על פי חוק העונשין ולא על פי חוק ריבית והצמדה.

הרפורמה לא חלה על הסכמים בין פרטים שהמדינה אינה מעורבת בהם כלל, גם לא כגורם מפקח. יש לציין כי הרפורמה כן חלה על הסכמים שנתונים לפיקוח המדינה (כגון הסכמי דיור ומשכנתא).

מי הוביל את התיקונים?
 תהליך החקיקה החל תחת שרי המשפטים והאוצר לשעבר, גדעון סער (המחנה הממלכתי, אז תקווה חדשה) ואביגדור ליברמן (ישראל ביתנו), ומקורה בעבודת מטה שנעשתה במשרד המשפטים ורשות האכיפה והגבייה בהוצאת לפועל לאורך שנים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית) ושר המשפטים יריב לוין (הליכוד) הובילו את החקיקה בממשלה האחרונה, ויו"ר ועדת החוקה, שמחה רוטמן (הציונות הדתית), קידם את החקיקה מול הכנסת.

אילו השלכות יהיו לרפורמה על הנושים? האם הם יפוצו על העיכוב בהחזר החוב?
גם תחת הרפורמה החדשה הנושים יפוצו על עיכוב בתשלום. לפי הצעת משרד המשפטים, ריבית הבסיס של החוב תהיה ברורה ומוגדרת מראש, כך שתשקף את הנזק שנגרם לנושה כתוצאה מעיכוב החזר החוב.

במצב שקדם לרפורמה, נושים שקיבלו את מלוא סכום הפיצוי הקבוע בחוק לאחר עיכוב בהחזר, קיבלו בפועל תשלום 'אקסטרה', מעבר לעלות הנזק שהושת עליהם. בעקבות הרפורמה, התשלום הזה יצטמצם משמעותית, בהתאם לגודל החוב. עם זאת, השאיפה היא שהרפורמה תביא לכך שיותר חייבים יעמדו בחובותיהם, ושעיכובים בתשלום לא יגררו לאורך זמן אלא ייסגרו במהרה. במובן זה, הרפורמה אמורה לעמוד בקנה אחד גם עם האינטרס של הנושים.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!