דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון י"ח באייר תשפ"ד 26.05.24
26.7°תל אביב
  • 25.9°ירושלים
  • 26.7°תל אביב
  • 23.9°חיפה
  • 26.2°אשדוד
  • 30.9°באר שבע
  • 36.8°אילת
  • 32.1°טבריה
  • 23.6°צפת
  • 28.5°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

"לשקם את האמון בין ערבים ליהודים ייקח זמן, בינתיים משפחות עלולות להישאר בלי הכנסות"

בכנס שנערך בגבעת חביבה הועלו אתגרי העובדים הערבים בעקבות המלחמה, בהם הפגיעה בענפים כמו בנייה ותיירות והתנכלות מצד עמיתים ומנהלים יהודים | חוסאם אבו בכר, מנכ"ל ארגון לקידום תעסוקת ערבים: "חוששים ללכת אחורה"

נשים בדואיות עובדות בסניף רשת הסופרמרקטים 'קינג סטור' בבאר שבע, 2015. למצולמות אין קשר לכתבה (צילום: מרים אלסטר, Flash90)
נשים בדואיות עובדות בסניף רשת הסופרמרקטים 'קינג סטור' בבאר שבע, 2015. למצולמות אין קשר לכתבה (צילום: מרים אלסטר, Flash90)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

"מדברים על כחמישית מהסטודנטים הערבים באוניברסיטאות ששוקלים לא לחזור לאקדמיה – זה מעיד על משבר משמעותי", אמר חוסאם אבו בכר, מנכ"ל ארגון אלפנאר לקידום תעסוקת ערבים בישראל, בכנס שהתקיים אתמול (שלישי) בגבעת חביבה. "יש לנו כעת בעיה משולשת – ההגבלות שמטילים המלחמה והמצב הבטחוני, משבר כלכלי עמוק שצפוי ללוות את הלחימה, ומשבר אמון קשה בין יהודים וערבים, שפוגע ביסודות הבסיסיים של שילוב האוכלוסייה הערבית במשק."

נושא הכנס היה התעסוקה בחברה הערבית בזמן המלחמה. את הכנס ארגן הג'וינט, ולקחו חלק 28 גופים ממשלתיים וארגוני חברה אזרחית הפועלים בתחום, לרבות משרדי העבודה והכלכלה, 'ג'וינט-תבת' (תוכנית התעסוקה של הג'וינט), עמותות 'אלפנאר' ו'בעצמי' המפעילות את תוכנית מרכזי ריאן לתעסוקה בחברה הערבית של משרד העבודה, ומיזם 'קו-אימפקט', המלווה מעסיקים בתחום השילוב התעסוקתי של עובדים ערבים.

"ראשי ערים סגרו אתרי בנייה כי עובדים בהם ערבים"

אבו בכר הביע דאגה מהידרדרות כלכלית שיחווה הציבור הערבי. "בענפים מרכזיים שנפגעו –  בנייה, תיירות ומסחר – בולטים עובדים מהחברה הערבית. רוב העובדות בקניונים הן נשים ערביות בגילאי 18-20, ומי מהן שפוטרה או הוצאה לחל"ת אינה זכאית לדמי אבטלה." הוא הוסיף: "המחקר שלנו מלמד שבעיתות משבר החברה הערבית היא הראשונה להיפגע והאחרונה להשתקם. הרבה משפחות בחברה הערבית טרם התאוששו מהשלכות משבר הקורונה".

הוא ציין גם את הסכנה לפגיעה ארוכת טווח בתעסוקה. "לאורך שני העשורים האחרונים נעשו מאמצים כבירים להגברת ההשתתפות של החברה הערבית בשוק התעסוקה. אחד ההישגים המשמעותיים ביותר הוא העלאת אחוז התעסוקה של נשים ערביות מכ-20% בתחילת שנות ה-2000 ל-45% כיום. כעת, אנחנו חוששים מפני נסיגה לאחור".

עובדים ערבים באתר בנייה בירושלים, 2017. אבו בכר: "בענפיים מרכזיים שנפגעו – בנייה, תיירות ומסחר – בולטים עובדים מהחברה הערבית" (צילום: נורה סבוסניק, Flash90)
עובדים ערבים באתר בנייה בירושלים, 2017. אבו בכר: "בענפיים מרכזיים שנפגעו – בנייה, תיירות ומסחר – בולטים עובדים מהחברה הערבית" (צילום: נורה סבוסניק, Flash90)

אבו בכר התייחס לאפליה שחווים ערבים בשוק העבודה בימים אלו: "אנחנו עדים לרדיפה במפעלים, במקומות העבודה. ראשי ערים שביקשו לסגור את אתרי הבניה כי אזרחים ערבים עובדים בהם." לדבריו, יש לחדד לכל החברות והמעסיקים במשק שאפליית עובדים ערבים ומניעת העסקתם אינה חוקית.

"כולם מציינים היום את ההתנהגות הבוגרת של האוכלוסייה הערבית שלא נגררה אחרי ההסתה", הוא אמר, "אבל אם שרים מתבטאים בצורה לא ראויה כלפי החברה הערבית, אין מה להתפלא שבמפעל או באוניברסיטה ערבים לא מוצאים את מקומם".

"בחברה הבדואית נוצרה שכבה גדולה של חסרי הכנסה"

גם ח'יר אלבז, יו"ר אגיק – מכון הנגב, שותף לחשש מפגיעה בערבים בשוק העבודה. הוא סיפר שאשתו, עובדת סוציאלית מבאר שבע, התקשרה אליו ואמרה שהיא מפחדת ללכת לעבודתה, "בגלל ההסתה שמסביב". לדברי אלבז, "רופאים ואחיות מספרים לנו שהם מטרה להתעללות מילולית, ולעיתים גם לסכנה פיזית. אנשים פוטרו, או התבקשו על ידי המעסיקים שלא להגיע. המציאות המצערת היא שבזמן שהיהודים מפחדים מערבים, גם הערבים מפחדים מיהודים".

אלבז מבחין בין משבר הקורונה, בו התמודדו יהודים וערבים כאחד מול 'אויב משותף', לבין המלחמה שמחוללת גם משבר אמון בין הקבוצות. "צריך לשקם את האמון, וזה ייקח זמן. בינתיים הרבה מאוד משפחות עלולות להישאר בלי הכנסות."

פאנל בכנס התעסוקה בחברה הערבית בגבעת חביבה (צילום: ניצן צבי כהן)
פאנל בכנס התעסוקה בחברה הערבית בגבעת חביבה (צילום: ניצן צבי כהן)

אלבז הביע דאגה מיוחדת מההשלכות הכלכליות של המצב על החברה הבדואית. לדבריו, חלקים נרחבים מהפעילות הכלכלית בנגב הופסקו על רקע המצב הביטחוני, והדבר הוסיף לפגיעות התעסוקתית שהייתה קיימת גם כך בקרב הבדואים.

"החברה הבדואית סבלה עוד לפני המלחמה מ-30-35% אבטלה, והרבה מאוד צעירים 'חסרי מעש' שלא עובדים או לומדים", אמר אלבז, "ועובדים רבים מהחברה הבדואית מועסקים בחוזה שעתי או בתעסוקה זמנית. עכשיו נוצרה שכבה גדולה מאוד של אנשים חסרי עבודה והכנסה. זה משפיע גם על העסקים המקומיים בכפרים, כי לאנשים עם פחות הכנסה יש פחות כסף להוציא במכולת.'

"צריך מרחב לשיח, יותר רגשי ופחות נרטיבי"

סאמר פאר, סמנכ"ל ידע ויעוץ של מיזם קו-אימפקט המלווה מעסיקים בתחום הגיוון והשילוב התעסוקתי, סיפר על המתחים המורגשים בימים אלו במקומות עבודה מעורבים. למשל, עובדים יהודים מביעים חשש ורתיעה מהשפה הערבית, ועובדים ערבים חשים אי נחת כשעמיתיהם היהודים מגיעים לראשונה עם נשק למקום העבודה. לצד זאת, פאר שומר על תקווה: "גם בתוך התקופה הזו אסור לוותר על גיוון תעסוקתי והכלה. למעסיקים יש אחריות גדולה לתקשר מסרים שתומכים בחיים משותפים והתמודדות משותפת עם המשבר."

סאמר פאר, סמנכ"ל ידע וייעוץ בקו אימפקט, ואחמד מואסי, מנהל תחום חברה ערבית בקרן רוטשילד, בכנס התעסוקה בחברה הערבית. פאר: "עובדים ערבים נדרשים למלא תפקידים של יהודים שגויסו, שומעים ממנכ"לים שהם נותנים מעל ומעבר" (צילום: ניצן צבי כהן)
סאמר פאר, סמנכ"ל ידע וייעוץ בקו אימפקט, ואחמד מואסי, מנהל תחום חברה ערבית בקרן רוטשילד, בכנס התעסוקה בחברה הערבית. פאר: "עובדים ערבים נדרשים למלא תפקידים של יהודים שגויסו, שומעים ממנכ"לים שהם נותנים מעל ומעבר" (צילום: ניצן צבי כהן)

פאר תיאר הירתמות של העובדים הערבים לטובת מקומות עבודתם: "עובדים ערבים נדרשים להימתח ולמלא תפקידים של יהודים שגויסו בצו 8. אנחנו שומעים ממנכ"לים שעובדים ערבים נותנים מעל ומעבר בתקופה הזו. החברה הערבית מזדהה, רוצה להיות חלק, והיא תשאר פה גם מחר". לדבריו, "צריך לאפשר מרחב של שיח שבו אפשר להתבטא בחופשיות, בעיקר לשתף ברמה הרגשית ופחות בהקשר של נרטיבים. לחזק את הקשרים הבינאישיים".

ד"ר רן קוטנר, מהתוכנית ללימודי שלום וניהול סכסוכים באוניברסיטת חיפה, הדגיש את הצורך בהתמודדות מערכתית עם סוגיית האקלים הארגוני. "זה דורש הכשרות, הדרכות, תהליכי למידה. לעצב מערכת יישוב סכסוכים שמזמינה אנשים להציף קונפליקטים ולטפל בהם." הוא מדגיש את הצורך "להכיר את המנגנונים התרבותיים, הפסיכולוגיים והמנטליים שלנו, שגורמים לנו לייצר משמעות, ומפעילים אותנו באופן כמעט אוטומטי". לדבריו, ברגע שקיימת מודעות למנגנונים האלו, יכול להתאפשר בירור משותף של פערים וקשיים.

"השנה הזו תקבע אם נתקדם או ניסוג שנים אחורה"

"לתעסוקה בחברה הערבית יש כוח אדיר בבניית האמון בתוך החברה הישראלית", אמרה נרימן סלימאן, מנהלת תכנית מרכזי התעסוקה לחברה הערבית 'ריאן' בעמותת 'בעצמי'. "בנינו את זה לאורך שנים, ולא נאפשר לזה להתפוגג". היא סיפרה כיצד חוותה את ה-7 באוקטובר: "גם אני כאזרחית ישראלית ערביה, פלסטינית, התעוררתי להלם. העובדים שלנו רובם מהנגב, מהעוטף, חלקם נפגעו. התקשרנו לשאול לשלומם. עשינו שיחות זום ב-20:00, בצאת השבת."

מנכל"ית הג'וינט, סיגל שלח, הדגישה את תפקיד ארגוני החברה האזרחית במשבר. "אנחנו פוגשים בשטח את האנשים והקהילות, עם כל המורכבות. אנחנו פועלים כדי להגביר את החוסן החברתי. העבודה על שילוב בשוק העבודה תמיד אפשרה לנו לגשר על פערים."

לצד העיסוק באתגרי ההווה הבוערים, ריחפה בכנס שאלת הטווח הארוך של יחסי ערבים יהודים בחברה הישראלית בכלל ובשוק התעסוקה בפרט. מיכל סלע, מנכ"לית גבעת חביבה, אמרה שהשנה הזו עשויה להיות "קו פרשת מים", שייקבע אם "נמשיך להתקדם או ניסוג אחורה 10 ו-15 שנים".

לדברי סלע, "יש תחושה שבקידום החברה המשותפת ויחסי יהודים וערבים אנחנו היום בסיכון רב זירתי, איפה שנשים את האצבע נמצא קושי ואיום על המרקם המשותף. אנחנו לאחר עשור של התקדמות ללא אח ורע בשילוב החברה הערבית באקדמיה, ברפואה, בחינוך ובתחומים נוספים, במערכת הבריאות יש 40% עובדים ערבים. צריך לשמור על מעמד הביניים, על הביטחון הכלכלי – זה אפשרי רק ביחד".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!