ביום שישי בבוקר קיבלתי סמס מסמח"ט גבעתי ובו נכתב: "סמח"ט גבעתי מתחנן שנוסיף מצווה לזכות הלוחמים! מה בחרת? נר שבת. תפילין". אני מניח שלא הייתי היחיד, שקיבל את ההודעה הזאת. אני גם מניח, שלא הייתי היחיד, שידע שלא סמח"ט גבעתי שלח אותה. במקרה המוזר הזה השקר ברור. הרי למה שסמח"ט גבעתי ישלח לי סמס? ולמה שהוא יתחנן אלי?
בדקתי עם סמח״ט גבעתי: מדובר בפייק pic.twitter.com/7351ek8OfB
— רועי שרון Roy Sharon (@roysharon11) November 18, 2023
יומיים אחר כך קראתי בטוויטר ציוץ של רועי שרון, הכתב לענייני צבא וביטחון של 'כאן', שכתב: "בדקתי עם סמח"ט גבעתי: מדובר בפייק". יש אישור. אומנם, מדובר בפייק הכי נחות ועלוב בטבלת הפייקים, שמציפים את המרחב שלנו, אבל הוא בהחלט מייצג את רמת האמינות של השיח בתקופה האחרונה.
***
כבר תקופה ארוכה, שהרשתות החברתיות מייצרות ידיעות כוזבות. מי שנמצא ברשתות האלה יודע שהן ניזונות מפייק ניוז ולא עושות מספיק כדי להילחם בהן. מאז התחילה המלחמה טוויטר הפכה למכונות ידיעות כזב רעילה במיוחד. בעידן שכל אדם עם טלפון סלולארי הוא גוף שידור עצמאי, שאינו נדרש לעמוד בשום סטנדרט עיתונאי בסיסי כמו בדיקת עובדות, האמת היא רק אופציה.
בטוויטר אין צנזורה, אין חוקים, אין כללים, כמעט הכול מותר ולאיילון מאסק אין שום אינטרס או כוונה להילחם בפייק ניוז. הוא עושה את זה בטענה של שמירה על חופש הביטוי, כשלמעשה מה שמניע אותו הוא עוד טראפיק. תוכן מפלג, קונספירציות ופרובוקציות מייצרים יותר טראפיק. איילון מאסק יודע את זה וכל מי שנמצא בטוויטר יודע את זה.
הטעיות המידע שמופצות ברשתות החברתיות זולגות במהירות ובקלות גם לחלק מגופי השידור המסורתיים. הדוגמא הכי קיצונית היא רשת ה-BBC שמוציאה יותר הודעות התנצלות על ידיעות כוזבות מאשר ידיעות מאומתות. גם רשתות הטלוויזיה בעולם הערבי עושות את זה אבל גם באולפני הטלוויזיה בישראל יושבים פאנליסטים שממציאים עובדות אלטרנטיביות. או במילים פחות מכובסות: משקרים.
הפייק ניוז משמש בעיקר את הפוליטיקה אבל הוא נפוץ גם בתחום הרופאה, הקיימות, התזונה. הוא דלק לתאוריות קונספירציה חסרות ביסוס, שאין להן הקשר עם המציאות והאמת. לכל אחד יש את "האמת שלו", גם אם האמת שלו היא שהעולם שטוח או שהאמת שלו היא שהשואה לא התרחשה. מול "האמת שלו" אפשר להביא עובדות וטעונים מדעיים אבל הוא ידבק ב"אמת שלו".
***
בספורט, לעומת זאת, יש אמת ברורה. אף אחד לא יכול להתכחש לכך, ביום שבת נבחרת ישראל בכדורגל הפסידה לנבחרת רומניה בתוצאה 2:1. זאת האמת. אני יודע כי ראיתי את המשחק. ראיתי איך הכדור עובר את קו השער. ראיתי את השופט שורק את שריקת הסיום. אלה עובדות. זאת אמת. ראיתי אותה במו עיני. שום תאוריות קונספירציה לא יכולה לשנות את המציאות של הספורט, כשהיא מתרחשת מול העיניים.
שני דברים ערערו בעבר על האמת של הספורט: טעויות שיפוט וסמים. שני הדברים האלה השפיעו על התוצאה בצורה לא הוגנת: מ"יד האלוהים" של מראדונה ב- 1986 ועד השימוש בסמים של לאנס ארמסטרונג בתחילת שנות ה-2000, תמיד היו ספורטאים שרימו את האמת. מערכות השיפוט האלקטרוניות ששולבו בספורט נועדו למנוע טעויות שיפוט ולבטל את הספק לגבי האמת. הסוכנות העולמית נגד סמים בספורט, שנוסדה ב- 1999, הוקמה על מנת למנוע את השימוש של הספורטאים בסמים הלא חוקיים.
כששמונה רצים עומדים על קו הזינוק של ה-100 מטר, אני יודע בביטחון מלא שבעוד 10 שניות אדע מי ניצח. ואם לא אזהה זאת בעיניים, מכשיר המדידה האלקטרוני יתערב ויקבע ב-100 אחוז מי ניצח. חד משמעי. ואם אחד הרצים ניסה לרמות והשתמש בסמים, הבדיקה שאחרי הריצה תוכיח זאת ותמנע ממנו את הניצחון. זאת מציאות שאינה ניתנת לפרשנות או לתאוריות.
הספורט הוא תחום שבו האמת היא חד משמעית והתוצאה הסופית חייבת להיות עובדה. אנשים שלכלכו את הספורט בשקרים שילמו על כך מחיר וככה צריך להיות בתחומים אחרים. אפשר ורצוי להתווכח על פרשנות ועל עמדות אבל על האמת צריך לשמור. גם ברשתות החברתיות, גם באולפני הטלוויזיה וגם בסמסים של סמח"ט גבעתי.
