גופי המימון החוץ בנקאי טוענים כי מתווה בנק ישראל להקלות במימון שהוצג אתמול (שלישי) לא ישים עבורן. ההקלות במימון, שיעמדו על סך יותר מ-10 מיליארד שקלים, ניתנות תחת תנאי סף המיטיבים יותר עם הבנקים מאשר עם הגופים החוץ בנקאיים המתחרים בהם בשוק האשראי. הדבר עלול להביא לכך שהלוואות יוצעו לעסקים ולציבור במחירים תחרותיים פחות. היבט זה במתווה זכה לביקורת חריפה בכנסת.

בנק ישראל מציע הן לבנקים והן לגופים החוץ בנקאיים ריבית מוזלת לשם מתן הלוואות לעסקים קטנים. במתווה מוצעים 10 מיליארד שקלים של מימון מוזל לבנקים, ומיליארד שקלים – לגופי מימון חוץ בנקאיים.

ההסדר המוצע לגופי המימון דומה לזה המוצע לבנקים: יינתן להם אשראי מוזל, בתנאי שיעניקו הלוואות בריבית מופחתת לעסקים קטנים ובינוניים שנפגעו במלחמה. הריבית המקסימלית בהלוואות אלו תעמוד על 6.25%, כאשר המימון מבנק ישראל יינתן בריבית של 3.25%. המתווה חל על עסקים שהכנסותיהם ירדו ב-25% לפחות.

הגופים החוץ בנקאיים יתקשו לעמוד בדרישה להחזקת נכסים פיננסיים סחירים

הקושי של גופים אלו נעוץ בכך בדרישה של בנק ישראל שיעמידו בטחונות בדמות נכסים פיננסיים סחירים. בשונה מהבנקים, המחזיקים שפע נכסים פיננסיים סחירים כמו אגרות מק"מ של בנק ישראל ואגרות חוב, לחברות מימון חוץ בנקאי יש בעיקר נכסים לא סחירים, כמו תיקי הלוואות עומדים.

לכן, תנאי הסף הזה מעניק לבנקים יתרון, ומעמיד בספק את הרלוונטיות של מתווה ההקלות לגופים חוץ בנקאיים. החברות במגזר החוץ בנקאי חוששות שתכניות הסיוע של בנק ישראל תגדיל עוד יותר את הנתח של הבנקים בשוק האשראי.

לפי נייר עמדה של חברת תיווך הלוואות BTB, שנשלח לועדת הכלכלה לקראת דיון בנושא, הבנק המרכזי האירופי (ECB) מאפשר מתן הלוואות כנגד כל סוגי הבטוחות, לא רק מול נכסים פיננסיים סחירים.

אחד ההבדלים בין בנקים לבין גופי מימון חוץ בנקאיים הוא שגופי מימון אינם רשאים להפקיד ברשותם פיקדונות. לפי בדיקת מרכז המחקר והמידע של הכנסת מחודש מאי השנה, פיקדונות הציבור המופקדים בבנקים מעניקים להם ערוץ מימון זול במיוחד, בריבית ממוצעת של 1.34% בלבד. לעומתם, חברות כרטיסי אשראי מגייסות הון, בעיקר דרך הלוואות מהבנקים עצמם, בריבית ממוצעת של 2.75%, מה שמקשה עליהן להציע לציבור מחירים תחרותיים.

מקור בשוק ההון העריך בשיחה עם 'דבר' כי חברות המימון החוץ בנקאי בישראל קטנות מכדי שיוכלו לערער את יציבות המערכת הפיננסית. לדבריו, אמנם חברות אלו יציבות פחות מהבנקים, ובעלות אורך נשימה פיננסי קצר יותר, אך בשל נתח השוק המוגבל שלהן ניתן להגמיש את תנאי הערבויות בעבורן מבלי לקחת סיכון של ממש.

יו"ר ועדת הכלכלה קרא לרשות התחרות לפקח על בנק ישראל

בישיבה מיוחדת של הוועדה למיזמים ציבוריים עם ועדת הכלכלה, אמר יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים, ח"כ אוהד טל (הציונות הדתית): "בנק ישראל יצא בתוכנית אנטי תחרותית, במסגרתה הוא מתכנן להעניק בזול הלוואות לבנקים בשווי 10 מיליארד שקלים, והם ימכרו את הכסף לעסקים קטנים וזעירים בריביות יקרות יותר. אנחנו מתעקשים על כך ששיקול התחרותיות יילקח בחשבון. שר האוצר ביקש לפני מספר חודשים להכין מתווה לפיקדונות חוץ בנקאיים, והכנסת והממשלה משדרים מסר ברור: אנחנו רוצים לראות יותר תחרות פיננסית במשק".

יו"ר ועדת הכלכלה, דוד ביטן (הליכוד), הגיב בחריפות להצעת בנק ישראל ואמר: "בנק ישראל לא מעניק לחברות האשראי החיצוניות כסף במחיר זול כמו לבנקים. אנחנו מבקשים מרשות התחרות לעשות את העבודה שלה ולפקח גם על בנק ישראל. מבקש מרשות התחרות להעביר חוות דעת כתובה לבנק ישראל לגבי הפגיעה שתיגרם לגופים החוץ בנקאיים".

אביגיל ונקרט מאגף תקציבים במשרד האוצר אמרה כי "אנחנו מתמודדים עם שוק בנקאי בעל ריכוזיות גדולה. אנחנו עושים הרבה צעדים כדי לנסות להקטין את הריכוזיות הזאת ויש הטבה מסוימת בנושא הזה. ההחלטה הנוכחית של בנק ישראל לא מספיק טובה לדעתנו. ביקשנו מבנק ישראל שיכניס לתוכנית לכל הפחות את חברות כרטיסי האשראי. יחד עם זאת, חשוב לזכור שמסוכן מאוד לפגוע בעצמאות של בנק ישראל".

"התחרות לא מספקת, אבל צריך לנקוט משנה זהירות"

יוסי סעדון מבנק ישראל הגיב לדברים: "מטרת ההלוואות היא לא לפתוח את שוק האשראי לתחרות, אלא להקל על בעלי העסקים שצריכים זאת. המדיניות המוניטרית מאפשרת לנו לעבוד בשגרה מול הבנקים ולא מול החברות החוץ בנקאיות. רק לאחר שהבנקים מעמידים את ההלוואות ללקוחות בתנאים שאנחנו הגדרנו, הם מגישים בקשה ומקבלים את הכסף כנגד ההלוואה."

"התחרות במערכת הפיננסית לא מספקת, אבל קידום התחרות הזו לא נמצא ביעדים שלנו בזמן המלחמה", הוסיף סעדון, "קידום תחרות בשוק הבנקאי עוברת דרך העברת פיקדונות לגופים החוץ בנקאיים. זה דורש מנגנונים מתאימים. צריך לנקוט במשנה זהירות".