ילדי משפחת שלום הגיעו לכיכר החטופים בעקבות המדריך שלהם, איתן הורן. הורן הדריך אותם במסגרת הפעילות הבלתי פורמלית בקיבוץ שלהם, ניצנים, שבמועצה האזורית חוף אשקלון. "הוא נסע לבקר את אח שלו בנחל עוז", מספר עומר (כיתה ד'), "ושניהם נחטפו משם".
״אמרתי להם שהוא חטוף ושאנחנו מחכים לו״, אומרת מורן האמא. ״הבטחתי להם שהוא יחזור. מה נגיד? מקווה שכולם כולם יחזרו״.

בכיכר החטופים כולם ממתינים, וכולם מקווים. הכיכר מתמלאת אנשים ולבבות הולמים בשעות לפני הפעימה הראשונה של שחרור החטופים.
בשעה 16:00 יציינו כאן יום הולדת 4 לאביגיל עידן, ילדה שנמצאת בשבי חמאס, ועד אז, בין עשרות המיצגים מסתובבים אלפי ישראלים עם עיניים דומעות.

גם אחרי 49 ימים, מגיעים לכאן חברים וקרובי משפחה של חטופים, ומספרים עליהם לכל מי שרוצה לשמוע. כדי להפוך את המספר הבלתי נקלט של 236 חטופים לפנים, סיפור ושם.

גיל אליאס, חבר של אברה מנגיסטו שנמצא בשבי חמאס בעזה כבר 9 שנים, מגיע לכיכר החטופים עם תמונתו של אברה, ״למשפחה קשה מאוד להגיע. במשך שנים הבטיחו להם הבטחות בלי כלום, והיו הרבה הזדמנויות. האנשים שעוברים פה מופתעים, נזכרים שיש מישהו ששם כבר המון שנים, ויש התעניינות, יש הבנה. אם פעם היו אומרים 'עזוב אותנו',  היום אנשים יותר רגישים ומגלים אמפטיה."

גיל אליאס, חברו של אברה מנגיסטו, מחזיק בתמונתו (צילום: יהל פרג')

ענת, חברתו של החטוף איתי סבירסקי, מספרת עליו לעוברים ושבים: "איתי גר לא רחוק מפה, ליד הבימה. הוא בן קיבוץ בארי. אני מחזיקה את הפוסטר שלו רק בגלל שהוא נסע לבקר את ההורים שלו בחג. בשבת בבוקר הוא היה עם אמא שלו אורית בממ"ד, היא נרצחה, אבא שלו רפי שהיה במקום אחר בבארי נרצח גם."

ענת שומרת על אופטימיות בזכות אמונה בכוחות הנפש של איתי. "אנחנו לא יודעים מה מצבו הפיזי, אבל בשנתיים האחרונות איתי קיבל ארגז כלים מאוד רציני, שמאפשר לו לתמוך בעצמו ובאחרים. הוא מאמן בשיטת סאטיה. לכן, אין לי ספק שאם המצב הפיזי שלו מאפשר את זה הוא תומך בעצמו ובאחרים גם עכשיו, מטפל ומקשיב, מפיץ מהאור הכל כך גדול שלו.

אנחנו מתפללים ומייחלים לשובו המהיר, רוצה להודות לכם שנתתם לי את הזכות לספר לכם על איתי. עכשיו הוא לא יהיה רק פנים שניבטות מהפוסטר, אלא תגידו: גם אנחנו שמענו ואנחנו מכירים אותו."

מירית רגב, אמא של החטופים מאיה ואיתי, נושאת דברים. ״מאיה בת 21, סיימה וצבא תכננה לטוס לחו״ל. איתי בן 18, סיים בגרויות. הם הלכו ביחד למסיבה מסיבת אהבה כדי לחגוג את החיים. אני נרגשת עבור המשפחות שמקבלים את היקירים שלהם, ומחכה שכולנו נקבל את היקירים שלנו, כי הלב שלנו בעזה״.

מירית רגב, אמם של החטופים מאיה ואיתי, נושאת דברים (צילום: יהל פרג')

עם בוא השעה 16:00, הרגשות צפים בעוצמה גדולה אף יותר. רבים בוכים. בלון מופרח באוויר, לציון יום הולדת של אביגיל בת הארבע. חלק מהאנשים צופים בהקרנה של שידורי החדשות, אך רבים בוחרים שלא להיות מול המסך. הנוכחים מקבלים את השבת, איש בדרכו. אנשי ניר עוז, הקיבוץ ש-38 מחבריו נרצחו ואנשיו ממתינים לשובם של 75 חטופים, עורכים קבלת שבת. במהלך השעה מגיעים יותר ויותר עדכונים, וכולם מלאי כמיהה שהשבת הזו תביא עימה רק בשורות טובות.

השר בני גנץ, חבר קבינט המלחמה, הגיע לכיכר. גנץ הודיע שהוא ימסור הודעה לתקשורת אחרי שיפגש עם המשפחות וידבר איתן.

יום הולדת עצוב לאביגיל (צילום: יהל פרג')

עוקבים אחרי החדשות (צילום: יהל פרג')

קבלת שבת של קיבוץ ניר עוז (צילום: יהל פרג')

כניסת השבת בכיכר (צילום: יהל פרג')

נערות עוקבות אחרי עדכוני החדשות (צילום: יהל פרג')