הצעת החלטה 2234 נגד הבנייה בהתנחלויות, התקבלה במועצת הביטחון של האו"ם ביום שישי האחרון והציתה סערה ציבורית: תגובות מצד ח"כים ואנשי ציבור, נאום תקיף של ראש הממשלה ותגובות והתייחסויות מעבר לים כולל מנשיא ארה"ב הנבחר דונלד טראמפ ועוד. אבל מה בדיוק אומרת ההחלטה? האם מדובר בהישג פלסטיני? האם להחלטה עצמה צפויות להיות השלכות?

הצעת ההחלטה הוגשה ע"י 4 חברות זמניות במועצת הביטחון של האו"ם – וונצואלה, מלזיה, ניו-זילנד וסנגל (לשתיים האחרונות יש יחסים דיפלומטים עם ישראל), לאחר שביממה שלפני ובלחץ דיפלומטי ישראלי, משכה מצרים את הצעה זהה. ההצעה בעיקרה מאשררת הצעות החלטה קודמות שכבר התקבלו במועצת הביטחון, בין היתר את החלטת  "מפת הדרכים" של הקוורטט (2003) התומכת בפתרון הקפאת הבנייה בהתנחלויות ופינוי התנחלויות שנבנו משנת 2001 ועוד.

ההחלטה בעיקרה לא נושאת השלכות מעשיות למעט סעיף מספר 12 המטיל על מזכ"ל האו"ם להגיש דו"ח למועצת הביטחון אחת ל-3 חודשים על ההפרות הישראליות ביחס להחלטה ויישומה בשטח. להחלטה יש גם חידוש הצהרתי האומר שההתנחלויות מפרות את החוק הבינלאומי, זאת בשונה מהחלטות קודמות שאמרו על ההתנחלויות כי בנייתן עומדת בניגוד לחוק הבינלאומי והן מהוות הפרה לאמנת ג'נבה. חשוב לציין כי מאז שנת 1980 לא התקבלו הצעות החלטה מסוג זה נגד ישראל בעיקר בשל המטרייה המדינית האמריקאית אותה העניקה ארה"ב לישראל בהטילה וטו.

"אני נותן קרדיט לחזון האסטרטגי הפלסטיני ולמיומנות שלהם" אמר ד"ר חן קרצ'ר מומחה לפוליטיקה עולמית וישוב סכסוכים, מרצה באוניברסיטת אריאל במחלקה למזרח התיכון ומרצה בתכנית ללימודי שלום וניהול סכסוכים באוניברסיטת חיפה, בראיון ל"דבר ראשון". לדבריו, "הפלסטינים עובדים על זה שנים ואנחנו מזלזלים בהם. הגיע הזמן להפסיק לזלזל בהם ובמאבק בזירה של הדיפלומטיה הציבורית העולמית. אנחנו כל פעם חוטפים במקום אחר ומצפים שמשהו אחר יציל אותנו. זה לא עובד".

הוא מסביר כי הסיבות לכישלונה הדיפלומטי של ישראל והשלכות ההחלטה הן מעבר ליחסי נתניהו ואובמה, "תמיד חושבים כאן שהכל פה אישי. חושבים שרק בגלל שזה אובמה וביבי ויחסים לא טובים לכאורה ומזה זה נובע אבל זה לא מזה. זה שילוב של הרבה מאוד גורמים."

כיצד הפלסטינים קדמו את ההחלטה ומה הם עשו בשביל לחדור את המטריה המדינית האמריקאית?

" יש פה אסטרטגיה ארוכת טווח של הרשות הפלסטינית לעומת קוצר ראות של ממשלת ישראל. הפלסטינים מנצלים את חוסר היוזמה המדינית של ישראל ופועלים כדי לקעקע ולהחליש את הלגיטימציה של ישראל בזירה הבינלאומית. חלק מזה אנחנו מכירים כבי.די.אס, חלק מזה אנחנו מכירים כפנייה לבית דין לאומי פלילי וחלק כפניות בעצרת הכללית ומועצת הביטחון של האו"ם."

ד"ר חן קרצ'ר (צילום: אסף שילה)

"בנוסף, הפלסטינים לא הכניסו נושאים שנויים במחלוקת, כמו זכות השיבה או הסרת הסגר על עזה. אם היו מנסים להכניס את הדברים האלה זה היה מחליש את העמדה שלהם. לכן הם עבדו רק על דבר אחד. נושא שהם ידעו שהוא קונצנזוס. רק על נושא ההתנחלויות בשטחים. גם הנציגים השונים במועצת הביטחון התייחסו ואמרו שהנושא הזה קונצנזוס. זה חכם. הפלסטינים גם הוסיפו עוד סעיפים כמס שפתיים כמו למשל התנגדות לכל צורה של טרור אבל הם שמו את זה במבוא ולא בהחלטות האופרטיביות. בכך הם מספקים את הרצון של המדינות המערביות בגינוי הטרור. למשל בהצעת החלטה מ-2011 הם בכלל לא מזכירים את נושא הטרור. וזה חשוב למדינות מערביות ועוד מדינות בעולם."

"הפלסטינים שינו את הצעת ההחלטה מ-2011. למעשה הם חידדו את ההחלטה כך שהיא מציגה את ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון ומזרח ירושלים כמדיניות מכוונת החותרת תחת הפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני של שתי מדינות לשני עמים, הפתרון המצוי בקונצנזוס בינלאומי. הפתרון הזה תואם גם את עמדתו הרשמית של הממשל האמריקאי ובכך הם מסייעים לאמריקאים לא להתנגד להחלטה."

מצרים משכה את ההצעה בגלל לחץ דיפלומטי. לא ניתן היה להפעיל לחץ דיפלומטי על המדינות שהגישו את ההצעה אחריה?

"ישראל חשבה שדרך הלחצים שהיא תפעיל על נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי ודרך הקשרים עם טראמפ שזה ידחה את ההחלטה. אבל 3 מהחברות שקדמו את ההחלטה הזו, מבעוד שבוע הן לא חברות יותר במועצת הביטחון והן ניו זילנד, מלזיה, וונצואלה. להן לא איכפת. הן עשו את שלהן במועצת הביטחון. מבחינתן זה 'פגע וברח'. קדמו את ההחלטה ועכשיו הן יוצאות. דרך המועצה אפשר להפעיל מנופים ולחצים על החברות בה אבל הן בחוץ. זהו, לא אכפת להן וזו ההזדמנות. זו שירת הברבור שלהם במועצה. דבר חכם נוסף בהחלטה הוא שאין ההחלטה הזו סעיפים אופרטיביים. אם היו כאלה היא לא הייתה עוברת. לא רק מבחינת האמריקאים אלא מבחינת עוד מדינות."

מה ההשלכות של ההחלטה?

"משמעות ההחלטה היא מאוד חמורה. נוצר פה קיטוב בולט, הרבה יותר בולט מבעבר, בין כל ההתיישבות היהודית ביהודה, שומרון ומזרח ירושלים לבין מדינת ישראל. בהיבט המעשי, מועצת הביטחון נדרשת מעתה לדון כל 3 חודשים בהתפתחות בהתיישבויות האלה. יהיה דוח חקירה כל 3 חודשים, דוחות מזכ"ל שיפרטו את ההפרות הישראליות, יעסקו במה שקורה עם ההתיישבות היהודית מפריזמה שלילית בלבד ורק בנושא הזה תוך התעלמות מהיבטים אחרים הקשורים לסכסוך כמו פיגועי טרור, הסתה מצידה הרשות הפלסטינית ועוד. האמריקאים לא יכולים להסכים להחלטה הזו כי היא לא מתייחסת לכל הנושאים אבל הם גם לא יכולים להתנגד לה בצורה מוחלטת.

"ברגע שהתקבלה החלטה חד צדדית של מועצת הביטחון זה יוצר מסר שמערער את כל ההתנחלויות  בצורה גורפת. המטרה של ההחלטה עכשיו היא להפוך את כל ההתיישבות היהודית בשטחים. לא רק לעצור אותה אלא להפוך אותה. עד עכשיו ההצדקה של ממשלת ישראל הייתה שאנחנו מרחיבים לפי גושי ההתיישבות והייתה הסכמה שבשתיקה. עכשיו ובשונה זה כולל שטחים שלא אמורים להיות נידונים במו"מ." בדבריו קרצ'ר מתכוון כי גם בנייה בישובים מעבר לקוי 67 לגביהם ישנה לגיטימציה רחבה יותר כמו שכונת גילה והרובע היהודי, יחשבו להפרת החוק. "עכשיו יש תמיכה בעניין הפלסטיני, של מועצת הביטחון, לכאורה, היה והדוחות יעידו שישנה הפרה אחרי הפרה של החלטת המועצה ולא תהיה כל התקדמות, המועצה תאמץ החלטות יותר תקיפות נגד מדינת ישראל."

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו נואם בעצרת האו"ם (צילום: קובי גדעון / פלאש 90).

"השלכות נוספות הן במתן לגיטימציה לפעולות שליליות, נגד ישראל, בזירות כמו בית הדין הפלילי כמו בית המשפט לצדק הבינלאומי ובקרב ארגונים בינלאומיים אחרים, המסתמכים כולם על מועצת הביטחון. אילו גופים ירימו את הכפפה אנחנו לא יודעים. אפילו ארגון הבריאות העולמי שנגדנו עכשיו יש לו לגיטימציה להפיק עוד דוחות עוינים את ישראל. לא רק אונסק"ו. הם יחזקו את התדמית הישראלית כשלילית ויראו שישראל מתנגדת לפתרון 2 מדינות ל-2 עמים. יש משהו שאנחנו בישראל שוכחים וטוענים "או"ם-שמום" אבל זה לא נכון. מועצת הביטחון היא הגוף היחידי בעולם שיש לו את הסמכות המוחלטת להחליט בנושאים של איומים על השלום והביטחון הבינלאומים ומתוקף מגילת האו"ם. זה לא משנה אם אנחנו מזלזלים בהם, זה קורה."

מה השתנה במדיניות הישראלית שהביא להפסד הזה?

"מה שקרה במועצת הביטחון זה שילוב של כמה גורמים. ראשית, ממשלת ישראל בתקופה האחרונה מקדמת יותר ויותר החלטות שמנוגדות לעמדה האמריקאית אבל זה לא מספיק. קרו עוד דברים. ישראל קדמה בתהליך חקיקה את חוק ההסדרה, מדיניות ישראלית להמשך בנייה בלי להתוות איפה בונים ומתי בונים ולפי אילו עקרונות בונים, סירוב המתמשך להשתתף במשא ומתן עם הפלסטינים כמו בכינוס הבינלאומי שצרפת יזמה בזמן האחרון."

האם ישראל יכולה לבנות על טראמפ שימנע את הצעת ההחלטה, אולי אפילו לבטלה אחרי שיכנס לתפקידו?

"טראמפ לא יוכל לבטל את ההחלטה. עכשיו יגידו החכמים 'אין בעיה, שעוד פחות מחודש יכנס טראמפ לתפקידו ושום דבר לא יקרה'. זה נכון רק ברמה חלקית. אנחנו לא יודעים מה עתיד לבוא. אנחנו לא יודעים באיזו מידה לטראמפ יהיה אינטרס קבוע לתמוך בממשלת ישראל לאורך זמן ולהטיל וטו על כל החלטה. חשוב להבין שהטלות הוטו המתמשכות שוחקות את האינטרסים האמריקאים במקומות אחרים."

"כל המדיניות הישראלית מתרכזת בעיקר בגישה צרה טקטית האומרת 'לא משנה מה קרה'", אמר קרצ'ר בביקורת, והוסיף שאסור להיות שאננים, "מבחינה חוקית ההחלטה התקבלה גם אם נראה את ההשלכות שלה בעתיד, כל החלטה חדשה של מועצת הביטחון מעכשיו תהיה חייבת להתייחס להחלטה הזו".

האם ישראל פעלה נכון בזמן הדיון? האם ניתן היה לשנות במשהו את ההחלטה?

"הנאום של שגרירנו באו"ם דני דנון זה לא הנאום שצריך לנאום. לומר למדינות העולם שכל בנייה שלהן של בנינים, במדינה שלהם, היא שוות ערך לבנייה של ישראל ביהודה ושמורון זה בדיוק ההוכחה שהצדיקה ונתנה עוד יותר תוקף להחלטה. אסור היה שזה יקרה. זה בדיוק לשחק לידיהם של הפלסטינים ושל מרבית מדינות העולם שלא רוצות את טובתה של מדינת ישראל באופן מוצהר.

"דנון היה צריך לנקוט בגישה אחרת ולהציג את מכלול הסכסוך ולהסביר איך פנינו לשלום, לפרוס באריכות ולהסביר את הכשלים של הצד השני, להציג בדוח שלנו שרוב ההתיישבות נמצאת על קרקעות שאינן שייכות לפלסטינים באופן פרטי. להציג עמדה שברגע שהפלסטינים יסכימו להדברות נהיה מוכנים להתאים שטחים ואולי לעשות חילופי שטחים. אנחנו לא מתנגדים עקרונית להחלטה 242 מ-1967 הקובעת שכל הסדר צריך לכלול פינוי של השטחים הכבושים וניתן לעשות חילופי שטחים. זה מה שיוכל לעזור במו"מ לשמור על גושי ההתיישבויות. גם הפלסטינים מכירים שאנחנו לא נפנה את כל גושי ההתיישבות. אם ישראל חושבת שהיא תצליח לבד מול כל העולם, היא טועה. לפחות זה לא מה שיעזור וזו לא הגישה שבנתה את המדינה."