הצמיחה בישראל תאט בשנתיים הקרובות, ובשנה הבאה התוצר לנפש אף יקטן, כך לפי דו"ח חדש שמפרסם היום (רביעי) ארגון ה-oecd. הסיבות המרכזית לכך היא ירידה דרמטית בכוח העבודה כתוצאה מגיוס המילואים הנרחב, אשר תפגע בהשקעות וצריכה במגזר הפרטי, ופגיעה בענפים כמו תיירות. לצד זאת, צפויה התאוששות ב-2025, ויחס החוב תוצר ישאר נמוך בהשוואה עולמית למרות הוצאות המלחמה.
הארגון ממליץ להשתמש בתנאים הפיסקליים הטובים (יחס חוב ציבורי-תוצר נמוך) שהושג במהלך הצמיחה המהירה לאחר משבר הקורונה לטובת סיוע זמני לעסקים ומשקי בית, והוצאות המלחמה והשיקום. זאת לצד קיום השקעות מעודדות צמיחה בחינוך והכשרות מקצועיות ובתשתיות. עוד בהמלצות הארגון רפורמה בשוק העבודה ובמערכת החינוך לטובת צמצום פערים בין קבוצות בשוק העבודה.
כלכלני הארגון חוזים שהצמיחה ב-2023 תסתכם ב-2.3% בעקבות הירידה ברבעון האחרון. בשנה הבאה הצמיחה חזויה להאט ל-1.5%, שמהווה ירידה במונחי תוצר לנפש אם קצב גדילת האוכלוסייה יישאר בשיעורו הממוצע מהשנים האחרונות, 1.9%. ב-2025 הכלכלה חזויה להשתקם בצמיחה מהירה של 4.5%. אולם התחזיות מסויגות בגלל אי-הוודאות שמקיפה את הכלכלה הישראלית נוכח המלחמה.
האינפלציה צפויה להמשיך להתמתן במהלך 2024 ו-2025 אולם לפי התחזית ישראל תתמודד עם שיעור אבטלה גבוה משהיה בשנים האחרונות לפחות עד 2025. התחזית צופה שיעורי אבטלה בגובה של 4.4% ו-4.3% ל-2024 ו-2025, בהתאמה, לעומת 3.6% ב-2023.
הארגון חוזה שהגירעון התקציבי ובעקבותיו היחס בין החוב הציבורי לתוצר צפויים להתרחב בשנתיים הקרובות. חרף כך, יחס החוב-תוצר ישראלי עדיין יישמר ברמה נמוכה בהרבה בהשוואה לממוצע בקרב כלכלות מפותחות. הגירעון חזוי לעמוד על 3.1% ב-2023, 5.2% ב-2024, ו-4.6% ב-2025. עד 2025, צפוי יחס החוב תוצר לעלות ל-65.4% מ-61.4% ב-2023. לשם השוואה, בגוש האירו עומד היחס על מעל ל-90%, בארה"ב על כ-120% ובבריטניה על כ-100%.
לפי הדו"ח, הכלכלה הישראלית תפקדה היטב עד פרוץ המלחמה, מה שהתבטא בצמיחה בקצב שנתי של 3% ובשיעור אבטלה נמוך. הפגיעה הדרמטית ביותר הגיעה מהשפעות המלחמה על כוח העבודה כתוצאה מגיוס המילואים הנרחב, פינוי יישובים וסגירות במערכת החינוך שמביאות להיעדרות הורים. מחסור נוסף מגיע מהפסקת כמעט מוחלטת של עבודת פלסטינים בישראל. ההוצאה לחל"ת של עובדים רבים החריפה אף היא את הצטמצמות כוח העבודה.
חרף ההאטה, יש גם סימנים מעודדים. נתוני ההוצאות בכרטיסי האשראי מצביעים על חזרה הדרגתית למגמה ארוכת הטווח לאחר צניחה בעקבות פרוץ המלחמה. שער החליפין של השקל חזר לרמתו לפני המלחמה, אולם יכול להיות שהשתקמותו הגיעה בעקבות נתוני האינפלציה המעודדים מארה"ב. מנגד, שוק המניות הישראלי עדיין נמוך בכ-6% מרמתו לפני המלחמה.
בנוגע למדיניות, כלכלני הארגון מסבירים שיכולתו של בנק ישראל להקל על המצב בעזרת הורדת ריבית מוגבלת על ידי התפתחויות בשיעור האינפלציה ובשער החליפין. ככל שהאינפלציה תישאר ברמה גבוהה מהיעד או שהשקל ייחלש, ייאלץ בנק ישראל לשמור על ריבית ברמה גבוהה. בדו"ח מודגשת החשיבות של השקעות בתחומים מאיצי צמיחה כמו תשתיות ומערכת החינוך. הארגון גם חזר על המלצותיו בתחום שוק העבודה, בו ישראל סובלת מהשתתפות נמוכה בקרב החרדים והערבים. לטיפול בבעיה זו הארגון קורה לשיפור במערכות שאחראיות על רכישת כישורים לשוק העבודה ובחיזוק התמריצים ליציאה לעבודה.
