דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ח' בניסן תשפ"ד 16.04.24
20.3°תל אביב
  • 20.9°ירושלים
  • 20.3°תל אביב
  • 17.6°חיפה
  • 18.5°אשדוד
  • 16.2°באר שבע
  • 23.8°אילת
  • 20.4°טבריה
  • 17.5°צפת
  • 19.0°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מלחמה בישראל

חוקרים: "פתרונות דיור איכותיים המותאמים לצורכי העקורים עדיפים על פתרונות זמניים, ואינם יקרים יותר"

מסמך מדיניות של פרופ' ג'וני גל ורומי וולוך ממרכז טאוב ממליץ לממשלה לפעול להקמת מבני קבע ייעודיים בשיתוף התושבים שפונו מבתיהם | החוקרים מצביעים על הצורך בסיוע כלכלי ונפשי מותאם, ומזהירים מהתפתחות מצבי סיכון גם אצל מי שלא חוו אותם בעבר

תושבי קיבוץ בארי במלון בים המלח אליו פונו לאחר מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר (צילום ארכיון: יוסי זמיר / פלאש 90)
תושבי קיבוץ בארי במלון בים המלח אליו פונו לאחר מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר (צילום ארכיון: יוסי זמיר / פלאש 90)
הדס יום טוב

חוקרי רווחה במרכז טאוב לחקר מדיניות חברתית ממליצים לממשלה ליצור בהקדם פתרונות דיור וסיוע נפשי וכלכלי מותאמים ל-126 אלף המפונים והעקורים מביתם מ-64 יישובים במערב הנגב ובצפון, ששוהים במלונות מעל חודש וחצי.

במסמך המלצות שחיברה העובדת הסוציאלית רומי וולוך בהנחיית פרופ' ג'וני גל, הם מזהירים שהשהות הממושכת מחוץ לבית עלולה ליצור מצבי סיכון למפונים ולעקורים, ומציגים חלופות לדיור בהתאם לטווחי הזמן שונים, ולכן נדרש סיוע פסיכו-סוציאלי גם בקרב מי שלא היה במצוקה לפני הפינוי. נוסף לכך הם קוראים לממשלה להגביר את האוטונומיה של המפונים והעקורים, ולסייע להם כלכלית באופן שמותאם לצרכי כל אדם או קהילה. המסמך, שמנתח מקרים שונים של הוצאה כפויה של תושבים מביתם במדינות שונות ובישראל, הוגש למנהלת תקומה, שאחראית על שיקום היישובים באזור עוטף עזה.

בתחילת המסמך מתייחסים החוקרים למושג הנכון לתיאור האנשים שעזבו את ביתם עקב המלחמה. לדבריהם, חלק מהאנשים שהתפנו מביתם, אלו שיוכלו לחזור אליו, הם אכן 'מפונים'. אך זה לא המצב עבור כלל התושבים שפונו, בייחוד אלו שבתיהם נהרסו או שחוו טראומה מהאירועים ויתקשו לחזור לאזור מגוריהם. "בניגוד למונח "מפונים" שהינו מונח כמעט ניטרלי מבחינה פוליטית וחברתית, עקורים הם קבוצה חברתית מובחנת ומוכרת ברחבי העולם ובמדיניות הבינלאומית, כמו גם זכויותיהם להגנה וליישוב מחדש. שימוש במושג זה מחבר את המקרה המקומי לתופעה הגלובלית, מחייב גופים וארגונים לתת מענה
לצורכיהם ומציב את השאיפה לנהוג בתושבים שפונו מבתיהם על פי העקרונות  בינלאומיים להגנה על עקורים."

"פתרונות דיור איכותיים ועמידים המותאמים לצורכי העקורים עדיפים על פתרונות זמניים"

וולוך ופרופ' גל מצביעים על דוגמאות שונות להתמודדות עם סיטואציות של עקורים ברחבי העולם, ומתמקדים בארבעה פתרונות להיות מיושמים במקביל בהתאם לישוב, לקהילה ולפרטים הספציפיים, לפי טווחי השהות (מקצר לארוך): המשך שהייה בבתי מלון והארחה; הקמת שכונות קרוואנים; השכרת דירות קיימות במימון או סיוע המדינה; והקמת ישובים ומבנים ייעודיים, ניידים או קבועים.

החוקרים מסבירים שבתי מלון והארחה הם פתרון שיש לו יתרונות אם טווח השהות מחוץ לבית הוא קצר, אך עם זאת, התנאים המוצעים בבתי המלון אינם מותאמים לשהייה ממושכת ולשיקום של הפרטים והקהילות העקורים. הם מציינים שהשכרת דירות היא פתרון עם רלוונטיות נמוכה למציאות הישראלית הנוכחית, עקב מחסור בהיצע בשוק הדיור והפרדה בין חברי הקהילה, ושבניית שכונות קרוואנים, שהיתה פתרון שכיח ברחבי העולם, הוגדרה כפתרון לא רצוי עקב חוסר הגמישות שלו במענה לצרכים שונים, בתנאי היגיינה ופרטיות ירודים ובמרחק ממרכזי תעסוקה ושירותים.

לפיכך מצביעים החוקרים על בנייה ייעודית של פתרונות בני-קיימא המותאמים עבור הקהילות שפונו כחלופה מועדפת. "ניסיון העבר של מדינות שונות היה רווי בהקצאות משאבים לא מותאמות לצרכים בשטח, בזבוז כספים וניבוי שגוי של משך השהות של עקורים בקהילות הקולטות", נכתב במסמך, "בשנים האחרונות נע השיח סביב סוגיית
הדיור לעקורים אל עבר מודלים חדשים ועדכניים יותר להתערבות. אלו שמים דגש על פיתוח והקמה של מבנים ייעודיים באיכות גבוהה לאכלוס עקורים, גם במחיר של שהות מעט ממושכת יותר בפתרונות דיור זמניים."

לדברי החוקרים, "בניגוד לשימוש בקרוואנים, ובמקום לפרק כליל את הקהילות הנפלטות ולפזרן בהתאם להיצע הקיים, נעשים ניסיונות לייצר פתרונות דיור איכותיים ועמידים המותאמים לצורכי העקורים. ניסיונות כאלו נעשו בשנים האחרונות במדינות כמו איטליה, טורקיה וצ'ילה, בעקבות רעידות אדמה שהביאו לעקירתם של מאות אלפי תושבים. במקרה של איטליה נמצא כי לא רק שהיו אלו פתרונות מיטיבים עבור המשפחות, אלא שהם גם דרשו השקעה כלכלית כמעט זהה – ולעתים אף פחותה – בפיתוח ובבנייה ביחס לפתרונות פחות איכותיים".

סיכוי להתפתחות מצבי סיכון גם בקרב מי שלא חוו אותם בעבר

החוקרים מזהירים שהשהות הממושכת מחוץ לבית עלולה להוביל את המפונים למצבי קיצון נפשיים וחברתיים, שמחייבים התערבות טיפולית. במסמך נכתב ש"בעקבות השהייה הממושכת מחוץ לבית בתנאי מגורים זמניים, שמתאפיינים בצפיפות ובהיעדר פרטיות ולעיתים ללא מסגרות חינוך ותעסוקה, עשויים העקורים לפתח מצבי סיכון כמו דיכאון, חרדה, בדידות, אלימות בתוך המשפחה ועוד". פרופ' גל מדגיש כי "עם הזמן ילך ויגבר הסיכוי להתפתחות מצבי סיכון גם בקרב אנשים שלא חוו מצבים כאלה בעבר".

לדברי פרופ' גל, "יש להקדים ולטפל בסיטואציות הקשות והמורכבות שנוצרו ולמנוע את התפתחותן למצבי סיכון כאלה. לשם כך נדרשת הקצאת משאבים מצד המדינה, והספקת מענים חומריים וכספיים לצד מענים לצרכים פסיכו-סוציאליים, שיסופקו על ידי עובדות ועובדים סוציאליים ואנשי מקצוע אחרים". בתוך כך, מוסיף פרופ' גל, ניתן גם ליישם את הלקחים שהופקו ממקרים שקרו בזמן השהייה ב"מלונות הקורונה", אף שהשהות בהם הייתה קצרה משמעותית בהשוואה למצב הנוכחי.

סיוע כלכלי לקבוצות שזקוקות למענה ייחודי, ומענים גמישים

המסמך מאגד גם המלצות להתנהלות כלכלית נכונה מול הסיטואציה ובעיקר כלפי המפונים והעקורים. על פי הכותבים, סיוע כוללני מצד המדינה עלול להיות לא יעיל, ואף להגביר את תחושת הכפייה ולהוות מכשול לשיקום. על פי ההמלצות, יש לסמן קבוצות ספציפיות שנזקקות למענה ייחודי ולתמיכה שונה מאחרים: קשישים, אנשים עם מוגבלות, משפחות חד-הוריות, משפחות מרובות ילדים, מהגרים ומבקשי מקלט, אנשים שחיים בעוני או נתמכי רווחה וכמובן אנשים שבני משפחותיהם נרצחו, נחטפו או נפגעו באירועים ואנשים שהיו עדים ישירים לטבח ולמעשי הזוועה, שיזדקקו למערכות תמיכה ולסיוע אינטנסיבי ארוך טווח באמצעות שירותי הרווחה ומרכזי החוסן, ובמסגרת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.

החוקרים מציינים גם את הצורך בגמישות במעני הדיור שיינתנו לתושבים במציאת הפתרונות. מסקנות ממחקר שנערך על התושבים שפונו מיישובי צפון השומרון במסגרת תכנית ההתנתקות עולה ש"מדיניות שנקבעת עבור הקבוצה ואינה מאפשרת חלופות  לפרטים בה עשויה להגביר את תחושת הכפייה ולהוות מכשול לשיקום הפרטים בקהילה".

פרופ' גל מדגיש ששיתוף המפונים והקהילות הקולטות בקבלת ההחלטות הנוגעות להם והתנהלות נכונה ומיטיבה של הרשויות בסיטואציה מורכבת זו עשויים לתת מענה גם לתחושת הכעס והפגיעה שחשים המפונים כלפי המדינה. "שיתופם בקבלת ההחלטות יסייע להשיב להם מידה כלשהי של שליטה על חייהם, ובכוחו גם להפחית את ההשפעות הפסיכולוגיות והחברתיות השליליות של העקירה ולמנוע הגירה".

המסמך מדגיש גם את חשיבותה של "מדיניות מוכוונת-התפתחות", שמשמעותה שאין להסתפק במציאת פתרונות מחסה מיידיים בלבד, אלא גם לעשות שימוש במצב שנוצר, ולנצל את הזמן לשיפור התשתיות והמיגון ביישובים, כדי להבטיח את ביטחון התושבים ולאפשר להם לשוב לבתיהם בשלווה בבוא העת.

פרופ' גל מדגיש שהמענה הממשלתי לעקורים אינו יכול להסתכם רק במתן סעד זמני או מענק כספי, וגם לא בתמיכה הומניטרית ראשונית כמו קורת גג ומזון. לדבריו, "יש להשקיע את המשאבים ביעילות ובתבונה בפתרונות דיור איכותיים המותאמים לצורכי האנשים והמשפחות, ואל נשכח את הקהילות הקולטות את המפונים והעקורים – גם להן יש לספק סיוע כספי ושירותים ייעודיים".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!