לאחר חודשיים במלונות, תושבי כרם שלום, נירים וכפר עזה עושים את צעדיהם הראשונים לקראת השלב הבא: המעבר ליישובים הזמניים בהם הם צפויים לחיות בין שנה לשנתיים, עד שיוכלו לשוב לבתיהם שניזוקו במתקפת הטרור ב-7 באוקטובר.

ענת מרלא וחבריה לקיבוץ נירים יושבים כבר מעל לשבוע ומתכננים את המעבר של הקיבוץ לעיר באר שבע. את ההחלטה לעבור לשם הם קיבלו ברוב גדול בהצבעה בשבוע שעבר. "אנחנו הולכים להקים מעין קיבוץ עירוני", אומרת מרלא. המטה שמכין את המעבר יושב במספר חדרי מלון שהפכו למשרדים, מהם חבריו בונים את מה שיהיו חייהם של כ-400 מחברי הקיבוץ החל מעוד חודשיים, ועד שאפשר יהיה לחזור לנירים.

שלט הכניסה לקיבוץ נירים. "להרחיב את היישוב כדי להצליח ליצור מקום לקהילות שיוכלו לחזור חזקות" (צילום: Danny-w מתוך ויקימדיה)

"הקיבוץ יעבור למספר מבנים בשכונת הפארק בעיר", מסבירה מרלא, "אבל לא כולם ישמשו למגורים, אלא לצרכים הקהילתיים כמו בקיבוץ". הצוות שמכין את המעבר מתכוון לייסד בשכונה פעוטון וגנים לילדי הקיבוץ. לבני הנוער יוקמו מרכז נעורים ומועדון לילדים, והילדים הגדולים יותר ילכו לבתי הספר בעיר, והחברים המבוגרים יחיו בבניין דיור מוגן של משען. "החשש הכי גדול של האנשים, פרט לחששות האישיים, הוא הפחד שהלכידות והביחד של הקיבוץ תאבד. לכן אנחנו רוצים לנסות להעמיד עד כמה שניתן את המוסדות הקהילתיים שוב".

"לא רק להחזיר את המצב לקדמותו, אלא להרחיב את היישוב וליצור מקום לקהילות שיחזרו חזקות"

מנהלת תקומה, שמנהלת את המעבר לשלב הביניים ואת שיקום הקיבוצים, מלווה באופן צמוד את נירים, ואת כל אחד מ-15 היישובים שהוגדרו כמפוני הטווח הארוך. בימים אלו, לאחר שיסגרו הפרטים האחרונים על המעברים לבתים, יחל הליך רכישה ענקי של ריהוט ומוצרים לבתים החדשים של חברי נירים. "התחושה מתקומה היא של התגייסות מלאה לאירוע", משבחת מרלא את המנהלה, "הם מגיבים מהר מאוד ומסירים כל מכשול".

מרלא מספרת שבקיבוץ בחרו במקביל לתכנן את החזרה הביתה לנירים, ולא לחכות עד המעבר לתקופת הביניים. השיקום הפיזי הולך להיות ארוך, שכונת הצעירים של הקיבוץ נשרפה כולה. אבל בקיבוץ כבר חושבים איך להגדיל את היישוב עוד יותר, "התפיסה שלנו ושל תקומה זה לא רק להחזיר את המצב לקדמותו", מסבירה מרלא, "אלא להרחיב את היישוב כדי להצליח ליצור מקום לקהילות שיוכלו לחזור חזקות. הכוונה היא להשקיע במבני ציבור ובתשתיות קהילתיות מעבר למה שהיה קיים".

לתושבי כפר עזה הוקצה שטח למגורים בשפיים, שלא מספיק לכולם

שר השיכון יצחק גולדקנופף הכריז השבוע שרשות מקרקעי ישראל תאשר הקצאת קרקעות בקיבוץ שפיים לכ-400 תושבי כפר עזה שגרים במלון של הקיבוץ כבר חודשיים. על פי השר, יוקצו לחברי כפר עזה שלושה מתחמים, עליהם ייבנו 53 קרווילות עבור התושבים שכבר נמצאים בו, אבל רוב תושביו בחרו שלא להגיע למלון ונמצאים בכל רחבי הארץ אצל קרובי משפחה ובדירות שכורות. גם ההחלטה להישאר בשפיים אינה סופית, ונשקלות חלופות נוספות של בניינים בנתניה או בתחום אוניברסיטת רייכמן בהרצליה.

"מדובר בתקופה זמנית. משם עוד אולי נגיע לקיבוצים בית קמה או דורות, טרם התקבלה החלטה סופית", מספרת איילת סלע יונגרמן, עובדת התנועה הקיבוצית שמלווה את קיבוץ כפר עזה מזה מספר שבועות. לדבריה המדינה התקשתה מאוד לטפל בסוגיית הקיבוצים, והימים האחרונים הם מעין התחלה של התארגנות, שהייתה צריכה להתחיל, לדעתה, הרבה יותר מוקדם.

חיילים סמוך למבנים בקיבוץ כפר עזה לאחר תקיפת המחבלים ב-7 באוקטובר. "יש פה פגיעה קשה מאוד באמון והיא מלווה את כל התהליך שלנו לקראת השלב הבא" (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

עד כה, רוב הדברים שקיבלו חברי הקיבוץ והארגונים שפעלו מולם, היו ברובם המוחלט מבוססים על מתנדבים, עם הגעה מינימלית של נציגות מטעם המדינה. נכון להיום, המדינה הספיקה להזמין מספר מוגבל מאוד של קרווילות, שנאמד ביחידות בודדות, אך במנהלת תקומה מסרו שחברה ישראלית תתחיל לייצר פס של קרווילות כבר בשבוע הבא "לעיתים אפשר לפגוש בשיחות בין החברים את הסיפור של ההתנתקות והחשש באיך שטיפלו במפונים אז", מספרת סלע-יונגרמן, "יש פה פגיעה קשה מאוד באמון והיא מלווה את כל התהליך שלנו לקראת השלב הבא".

סלע-יונגרמן מספרת שהמערכת הראשונה שהועמדה ביעילות היא המערכת החינוכית, וככזו היא תמשיך ללוות את הקהילה כל תקופת המעבר. "מערכת הגנים כבר פועלת עם אנשי חינוך במשרה שהחליפו מתנדבים. בבית הספר האזורי הולכות לקום כיתות יבילות לילדי הקיבוץ שילמדו ליד ילדי המועצה".

"ייקח עוד הרבה מאוד זמן עד שיהיה מקום שקוראים לו בית"

אחד הלבטים המרכזיים של כל משפחה הוא האם להמשיך ביחד כקהילה. ההחלטה יושבת אצל כל קיבוץ ואצל כל משפחה בנפרד. "הקיבוצים של התנועה מבקשים לקלוט ונותנים תחושה שהשערים פתוחים", היא מספרת, "אבל חלק מהמשפחות מתלבטות האם להמשיך להתגלגל ממקום למקום או שאולי פשוט כדאי להגיע למקום אחד עד שאפשר יהיה לחזור. וכמובן שיש את אלו ששואלים את עצמם אם הם בכלל יחזרו".

קיבוץ כפר עזה באפריל 2023. "יקח עוד הרבה מאוד זמן עד שיהיה מקום שקוראים לו בית" (צילום: כדיה לוי)

נושא מרכזי שחוזר על עצמו בקרב חברי כפר עזה הוא נושא התעסוקה. חברים רבים הוצאו לחל"ת למרות שביקשו שלא, כי כך המדינה יודעת לתת מענה, ומאות חברים אחרים נשארו ללא תעסוקה. לצידם עצמאיים רבים שהעסקים שלהם חרבו ואין יכולת לחדשם כרגע. "יש אצלנו שכבה גדולה של בני 20 פלוס שלא יודעים מה יהיה איתם", אומרת סלע יונגרמן, "איפה לומדים? איפה עובדים? כרגע אין מענה. ויש הבנה שיורדת לאט אלט, שייקח עוד הרבה מאוד זמן עד שיהיה מקום שקוראים לו בית".

בקהילת כרם שלום מקווים לחגוג את חנוכה בבית החדש-זמני

קיבוץ כרם שלום שבדרום הרצועה לא נפגע באופן קשה, אך חברי הקהילה טרם יכולים לחזור אליו. הקהילה של כרם שלום ייחודית בנוף הקיבוצי של העוטף: חלקה דתית וחלקה חילונית, והיא תוצר של פרויקט מיוחד שנועד לחדש את חיי הקהילה לפני כעשור. "החלטנו שאנחנו חוזרים הביתה כקיבוץ", אומרת גאולה רבי, תושבת הקיבוץ. "החזרה שלנו היא קודם כל הצוואה של חברי כיתת הכוננות שלנו שנרצחו. במותם ציוו לנו את החיים".

משפחת דבוש מקיבוץ נירים. משפחתה של מרלא (צילום: אלבום פרטי)

רבי אומרת שההחלטה התקבלה בתהליך קהילתי מהיר יחסית, כאשר כרם שלום היה הקיבוץ הראשון שהחליט במשותף לעזוב את המלון לעבור למקום מסודר קהילה. המעבר לכפר הסטודנטים עדיאל שביישוב אשלים צפוי לקרות כבר במהלך החודשיים הקרובים. "החלום שלנו זה להדליק את החנוכייה בבית החדש-זמני שלנו", אומרת רבי. "מה שנפגע היא תחושת הביטחון – אותה צריך יהיה לשקם ולבנות, אבל זה התפקיד של צה"ל והמדינה. תפקידנו זה לקיים מעבר כמה שיותר קהילתי ותומך".

"חיפוש העבודה הוא בראש סדר העדיפויות. גם לפרנסה וגם כדי לתת סיבה לקום בבוקר"

המעבר לבתים החדשים דורש התייחסות לנושאים רבים, שלטובת כל אחד הוקם צוות; צוות האכלוס בוחן כל צורך משפחתי ומתאים אותו לסוג הדירה שהמשפחה תקבל. "הדירות קטנות ולא מתאימות למשפחות, לכן צריך לעשות התאמה בין כל בית, או כל כמה בתים, ומשפחה. ברור לנו שלא תהיה לנו דירה כמו שהייתה לנו בכרם שלום, אבל זה בסדר". צוותי לוגיסטיקה ואבזור יהיו אחראים לבחון שכל דירה אכן עומדת בצרכים של המשפחה ומוכנה לקראת החורף הקר ששורר באזור.

כרם שלום לפני אירועי 7 באוקטובר. "החזרה שלנו היא קודם כל הצוואה של חברי כיתת הכוננות שלנו שנרצחו. במותם ציוו לנו את החיים" (צילום: הדס יום טוב)

כמו בכפר עזה, אי-המענה התעסקותי הוא זה שמטריד ביותר את תושבי הקיבוץ. "יש עשרות משפחות שעוברות. זה דורש למצוא מקומות עבודה רבים או לחלופין – התנדבויות. שאפשר יהיה לעשות משהו – כי הרבה אנשים איבדו את מקומות העבודה," אומרת רבי. "זה לא רק עסקים קטנים, סופר, מפעל במועצה ובחקלאות – אני מורה, בית הספר שלי עבר לעבוד במרכז הארץ ואני כרגע לא יכולה ללמד שם. החיפוש אחר העבודה הוא בראש סדר העדיפויות שלנו. זה לא רק לצורך פרנסה, אלא גם כדי שאנשים ירגישו משמעות ושתהיה להם סיבה לקום בבוקר".