"המלחמה פגעה ביחסי יהודים וערבים. אנחנו מודאגים מהעלייה בחוסר האמון, בגזענות וברדיפה", אמרה נוא ג'השאן בטשון ממיזם קו אימפקט לשילוב החברה הערבית בתעסוקה, בכלכלה ובחברה, בכנס שנערך ביום חמישי בנצרת בנושא השלכות המלחמה ושעת החירום על מגמות התעסוקה בחברה הערבית. הכנס אורגן על ידי עמותת אלפנאר, שמפעילה את תוכנית מרכזי התעסוקה ריאן לחברה הערבית.

"אנחנו שומעים על עובדים שחוששים להגיע למקומות העבודה – גם מהדרך וגם חשש משיימינג והתנכלויות, רדיפה ואיומים במקומות העבודה עצמם. חשש להישמע מדברים ערבית. ההקצנה ביחסי יהודים-ערבים מדאיגה אותנו. אנחנו שומעים על סטודנטים שמבקשים לדחות את הלימודים. הפחד קיים, אבל אנחנו חייבים ליצור משהו אחר".

עו"ד רג'ד ג'ראיסי, מנכ"לית שותפה בעמותת סיכוי-אופוק לקידום שוויון, אמרה שחלק מהקשיים לא מופיעים בנתונים הסטטיסטיים. "כל מה שקשור לחוויית העובד הערבי במקום העבודה. הרדיפה, ההשפלה, השימועים. זה לא עולה בסטטיסטיקה, גם כי הרבה עובדים ערבים בוחרים לשתוק. חוששים לעתידם התעסוקתי.

"משרד הבריאות למשל קבע לעצמו יעד של קידום המרחבים המשותפים במוסדות הבריאות. המדינה יכולה להשפיע על מעסיקים כך שיפתחו שעריהם לעובדים מהחברה הערבית בניקוד במכרזים, למשל לעסקים שמשלבים אחוז מסוים של עובדים ערבים".

עו"ד ג'ראיסי הדגישה את חשיבות העסקים הבינוניים והקטנים, שהם כ-96% מהעסקים בחברה הערבית, ומעסיקים כשני שלישים מהמועסקים בה. לדבריה, תוכנית הפיצוי הממשלתית על נזקי המלחמה לא מותאמת לעסקים אלו. "למשל, התוכנית מפצה על ההפרש בהכנסות בין אוקטובר 2023 לאוקטובר 2022, אבל בגלל בעיות התזרים בחברה הערבית, מאוד מקובל שלקוחות לא משלמים מיד על שירות. אם לא מביאים את זה בחשבון, המשמעות שהעסקים ייפגעו ויתקשו לקבל פיצויים. יש גם סוגיה של הנגשת הפיצויים לחברה הערבית. אפילו במישור השפתי, האתר שמבקשים בו את הפיצויים בעברית, ועסקים עלולים להיפגע לא רק באי-קבלת המענק, אלא גם בקבלת מענקי יתר שיצטרכו להחזיר אחר כך עם ריביות".

"החברה הערבית הייתה במצב חירום עוד לפני המלחמה"

"ביום שאחרי תיבנה פה חברה אזרחית חדשה, ואנחנו רוצים שהחברה הערבית תגיע כמה שיותר מוכנה: עם עברית יותר טובה ומיומנויות תעסוקתיות טובות יותר", אמרה אושרת שמעון, מנהלת תחום החברה הערבית במשרד העבודה. "דווקא בזמן המלחמה אמרנו שצריך להגביר הילוך, כמה שיותר אינטנסיבי. יש תשתית מאוד משמעותית של מרכזי ריאן ב-20 שלוחות. צריך שהתשתית הזו, שהממשלה כבר הקימה, תיתן מענה לכל האוכלוסיות בחברה הערבית – לחסרי המעש, לצעירים, לאנשים עם מוגבלות, למבוגרים וגם לאקדמאים. התפקיד שלנו הוא לעשות את המקסימום האפשרי בשקל הממשלתי".

לדבריה, בתוכניות של מרכזי ההכוון התעסוקתי ריאן לחברה הערבית השתתפו מאז 2020 כ-60 אלף איש, וממוצע הגידול בשכר לבוגרות התוכניות היה יותר מ-3,000 שקלים, ולגברים יותר מ-5,000 שקלים. "אני מקווה שנמשיך באי-צמצום התקציבים המשמעותיים שהושקעו בשילוב החברה הערבית בשוק התעסוקה".

עו"ד מודר יונס, יו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות: "המדינה שלנו במצב חירום כעת, אבל החברה הערבית הייתה במצב חירום עוד קודם לכן: כלכלית, סוציאלית, במערכת היחסים עם הממשל ובגלל בעיית האלימות והפשיעה. היינו רוצים להאמין שבתקופת המלחמה האלימות בחברה הערבית תפחת, אבל ביומיים האחרונים היו 4 רציחות בחברה הערבית, ובדרך לכאן התבשרנו על אישה נוספת שנרצחה הבוקר בלוד".

לדבריו, מענקי האיזון היו אמורים לצמצם את הפערים, אבל "במקום 500 מיליון שהגיעו לנו, אנחנו מקבלים 200 מיליון, וגם על זה היינו צריכים להילחם. לא היינו מקבלים לולא שר הפנים היה מתעקש. תקציבי הפיתוח ל-2023-2022 עדיין לא חולקו. מדברים עכשיו על קיצוצים רוחביים כדי לממן את המלחמה, וזה פשוט לא נכון לעשות זאת על חשבון תוכניות הפיתוח לחברה הערבית, כי זה לקחת מאיפה שאין".

הנשיא הרצוג: "המלחמה הוכיחה את שותפות הגורל של כל אזרחי ישראל"

נשיא המדינה יצחק הרצוג שלח ברכה מצולמת לבאי הכנס: "החברה הישראלית מתמודדת גם בזירה הכלכלית, כשאתגרי השוק בזמן לחימה עלולים להידרדר לכדי משבר של ממש, שהחברה הערבית, כחלק צומח בחברה הישראלית, עלולה להיפגע ממנו. עלינו לדאוג שהמשבר לא יביא לפגיעה מתמשכת בחברה הערבית, אלא להיפך – לניצול הזדמנויות חדשות".

הרצוג התייחס לחששות ולמשבר האמון בין יהודים וערבים, שבא לידי ביטוי גם במקומות העבודה ובחשש של עובדים ערבים להגיע למקומות העבודה. "יש מורכבות, יש חששות. יש כאב ממה שקורה בעזה ויש דאגות. המלחמה הזו הוכיחה לנו את שותפות הגורל בין אזרחי ישראל כולם. יש עדיין אזרחי ישראל רבים, יהודים וערבים, שחטופים בידי ארגון הטרור הרצחני. ב-7 באוקטובר נפלו גם ערבים חלל כחלק מהמתקפה הנפשעת, כחלק ממאמצי ההצלה וכחלק מכוחות הביטחון. יש תחושה של שותפות גורל, וזה מפריך את התקווה של אויבינו לפרק באלימות את החברה הישראלית ולשסות אותה אלה כנגד אלה".

שר העבודה יואב בן צור אמר בברכה מצולמת שהוא מצר על הירידה המסתמנת, באחוזים לא גדולים לדבריו, בתעסוקת ערבים בישראל בתקופת המלחמה. "הציבור הערבי הוא 20% מתושבי מדינת ישראל, ומגיעות לו כל הזכויות כמו כל אזרח אחר במדינה. אנחנו רוצים שתהיו מוכוונים למקומות עבודה חדשים, כדי להשתלב באופן נורמטיבי בשוק העבודה ולפרנס את המשפחות בכבוד עם תעסוקה מניבה שמוצאת חן בעיניכם. אנחנו אמונים על הנושא ונדאג לעשות הכול כדי שתגיעו לאותם מקומות".