בדפי ההיסטוריה של המרתון בישראל אוגוסט 2018 צריך להיות מסומן כנקודת המפנה. עד אוגוסט 2018 שיא ישראל במרתון (2:14:21 שעות) היה שייך להיילה סטאין, שהחזיק בו 15 שנים. באותן שנים לא היו לו כמעט מתחרים והשיא היה נחשב לבלתי שביר. אבל ב- 12 באוגוסט 2018, במסגרת אליפות אירופה באתלטיקה שנערכה בברלין, מאורו טפרי שבר את השיא הותיק של סטאיין ביותר מדקה ועצר את השעונים על 2:13:00 שעות. כל מה שחובבי האתלטיקה והמרתון הישראלים הכירו עד אותו הרגע השתנה לחלוטין.
מאז הריצה של טפרי באוגוסט 2018 ועד היום נשבר שיא ישראל במרתון תשע פעמים והזמן קוצץ בכמעט תשע דקות. במרתון סביליה, שהתקיים בתחילת 2023, גשאו איילה קבע את הרף החדש, שעומד עכשיו על 2:05:33 שעות. עוד נתון מעודד, שמשקף בצורה טובה יותר את הסיבה המרכזית לעידן החדש שבו אנחנו נמצאים בענף המרתון בישראל, הוא עומק הרצים.
מאז אוגוסט 2018 ועד היום 12 רצים ישראלים רצו מהר יותר מהשיא "ההיסטורי" של סטאין. שמונה מהם מחזיקים בתוצאה מהירה מ- 2:10 שעות. ארבעה מהם מחזיקים בתוצאה מהירה מ-2:07 שעות. אחד מהם הוא סגן אלוף העולם הנוכחי, מאורו טפרי, השלושה האחרים רצו אתמול (ראשון) בוולנסיה.
מרתון ולנסיה ידוע כמרתון מהיר. המסלול שטוח, מזג אוויר אידיאלי, מכתבי קצב ועומק רצים מרשים, הופכים את המרתון הזה ליעד מבוקש לשבירת שיאים. גם אתמול התנאים היו מושלמים והמנצח, סיסאי לימה מאתיופיה, ניצל אותם כדי לקבוע את התוצאה הרביעית המהירה בהיסטוריה – 2:01:48 שעות. גם רצי העילית הישראלים נהנו מהתנאים הנוחים והשלישייה הישראלית המובילה סיימה בין 15 הראשונים.
ראשון מבין הישראלים הגיע שיאן ישראל במרתון, גשאו איילה (בן 27), שסיים במקום העשירי הכללי בתוצאה 2:05:46 שעות. עשר שניות אחריו הגיע הישראלי השני, גירמה אמרה, שבגיל 36 סיים במקום ה- 13. מיד אחריו הגיע איימרו עלמיה (בן 33), שסיים במקום ה- 15. גם אמרה וגם עלמיה קבעו שיאים אישיים.
***
ההופעה של הרצים הישראלים אתמול בוולנסיה לא אמורה להפתיע אף אחד. התוצאות האלה כבר נראות כמעט שגרתיות עבור חובבי המרתון בישראל. שיפור התוצאות הוא חלק ממגמה עולמית של שיפור התוצאות במרתון, בעיקר בגלל השימוש בנעלי הקרבון החדשות, אבל גם בהשוואה לשיפור העולמי, השיפור הישראלי הוא יוצא דופן. ברשימת 200 רצי המרתון המהירים בעולם יש 161 רצים מאתיופיה וקניה. חוץ משתי המדינות האלה יש לאריתריאה שישה נציגים, ליפן ומרוקו יש ארבעה. ואז יש ארבע מדינות עם שלושה רצים: אוגנדה, בחריין, צרפת וישראל. לארה"ב, ספרד, גרמניה או נורבגיה, שנחשבות מעצמות אתלטיקה, יש רק נציג אחד ברשימה הזאת.
תואר סגן אלוף העולם מעניק למאורו טפרי את הכרטיס למרתון האולימפי של פריז 2024. מכיוון שכל מדינה יכולה לקבל עד שלושה כרטיסים, נותרו רק עוד שניים. על פי התוצאות אתמול שני הכרטיסים ילכו לגשאו איילה וגירמה אמרה. כמעט לא נתפס, שאיימרו עלמיה ששבר אתמול את שיאו האישי ב-1:41 דקות, יהיה כרגע בחוץ. זה אכזרי אבל זה מראה על העומק והעקביות של רצי העילית של ישראל.
***
לא רק במקצה העילית ישראל משתפרת אלא גם בקטגוריה מיוחדת, שאני אוהב לעקוב אחריה כבר הרבה שנים והיא קצת לא שגרתית ובכל זאת: קטגוריית רצי מרתון שהיו שחקני כדורגל בעבר. התחלתי להתעניין בקטגוריה הזאת, כשראיתי את שולי גילארדי, שוער העבר של הפועל ר"ג, רץ לצידי במרתון טבריה לפני כמה שנים. בדרך כלל שחקני כדורגל מקצוענים מסיימים את הקריירה שלהם די פצועים.
רציתי לגלות מי הם שחקני העבר המהירים בעולם במרתון ומצאתי שאריין רובן ההולנדי רץ 3:14 שעות במרתון רוטרדאם, ראול גונזלס הספרדי רץ בניו יורק 2:59 שעות, לואיס אנריקה, שעשה גם תחרויות איש ברזל אחרי שפרש, רץ 2:58 שעות וכדורגלן העבר המקצוען שרץ הכי מהר הוא אלכסיי סמרטין שעשה מרתון ב- 2:48 שעות.
באחת משיחותי עם אורי אוזן, שחקן כדורגל בעבר ופרשן בהווה, אתגרתי אותו. אוזן כמו ספורטאי אמיתי, פסל את הרעיון על הסף ולאחר מכן נענה לאתגר. אתמול הוא רץ את מרתון ולנסיה ב-2:50:37 שעות ושיפר את שיאו האישי ב- 9 דקות. אם הרשימה שלי מעודכנת והתחקיר הקצר שלי נכון, אוזן הוא שחקן העבר השני הכי מהיר בעולם במרתון.
