משרד האוצר מתנגד לביטול דמי השכירות למפוני הדיור הציבורי, ואלפי הדיירים שפונו מבתיהם מתקשים לקבל החזרים מהמדינה, כך עלה בדיון של ועדת הנגב והגליל בכנסת אתמול (שני). גם עשרות אלפי מקבלי סיוע בשכר דירה מהמדינה, שחלקם עומדים בתור לדיור הציבורי, ממשיכים לשלם על דירות שהתפנו מהן על חשבון המדינה.

הדיון התקיים בוועדה בעקבות פניות ליו"ר מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי), שהגיעו מהפורום לדיור ציבורי, מפעילים חברתיים ומעובדים סוציאליים שמלווים דיירים שפונו משדרות, אשקלון, שלומי וקריית שמונה, והתקשו בהגשת הטפסים למשרד השיכון.

קבלת הפיצוי על תשלומי שכר הדירה לאוקטובר-נובמבר מותנה בהגשת טפסים באופן מקוון או פיזי. משרד השיכון הודיע בשבוע שעבר על כוונתו לפצות משפחות מפונות בגין הכספים שכבר שולמו לחברות המשכנות, עמידר ועמיגור, ולא לגבות תשלומים על החודשים הבאים. עם זאת, המשרד דורש מהם להגיש בקשה רשמית.

"נותנים לאוכלוסיות המוחלשות ביותר למלא טפסים, כשאפשר להחזיר תשלום באופן אוטומטי", התרעם ביטון נגד משרד השיכון, שלא הקצה כספים ייעודיים לחיזוק הדיירים כלל, ולדברי נציג האוצר, עשהאל צור, התנגד לפיצוי ולביטול התשלומים. לוועדה זומנו שר השיכון, יצחק גולדקנופף ומנכ"ל המשרד, יהודה מורגנשטרן, כדי להסביר את ההחלטה, אך הם לא הופיעו ולא שלחו נציג מטעמם. "הכנסת אישרה מיליארדים לתקציבים קואליציוניים", אמר ביטון, "אבל הפקירו את הדיירים הציבוריים של קו העימות".

מנכ"ל החברה המשכנת עמיגור, ארז שני: "אפשר לשפות את הדיירים בלחיצת כפתור, אבל נדרשת הנחיה של משרד השיכון. לאנשים אין כסף, ואת המעט שיש להם הם מוציאים על עזרה לבני המשפחה, על אוכל ועל צרכים בסיסיים". ארז הוסיף שהמדינה עדיין לא שיפתה את עמיגור ב-1.5 מיליון שקלים בגין פינוי דייריה, למרות התחייבותה לכך.

"עמדת משרד האוצר היא שהתושבים שפונו צריכים לשלם את דמי השכירות למדינה כמו שכל התושבים המפונים משלמים", אמר צור, האחראי על משרד השיכון מטעם אגף התקציבים באוצר. "בכל מקרה יש להם מענה במלונות וביישובים בתקצוב של עשרות אלפי שקלים מהמדינה". לדבריו, התקציב לשיפוי החברות המשכנות עבור החודשיים האחרונים כבר קיים. הוא לא הסביר מדוע אי אפשר היה ליצור מנגנון ביטול תשלומים ושיפוי אוטומטי, ואמר שמצופה מעובדי המשרד, החברות המשכנות ורשויות הרווחה שמלוות את הדיירים לדעת כיצד לעזור לדיירים עם הטפסים.

פעילים שעובדים עם המפונים מספרים שהעברת האחריות לביטול התשלומים לידי הדיירים מעלה חששות שכל טעות או אי-הבנה עלולות לגרום לביטול השיפוי, והתשלומים עלולים להמשיך לרדת ללא ידיעתם. גונן הראל, מנהל תחום מיצוי וקידום זכויות באשכול רשויות נגב מערבי, אמר שדיירים רבים, ובהם עולים חדשים ומבוגרים, מתקשים מאוד בהתעסקות הביורוקרטית. "צריך למלא כמויות של טפסים, זו מעמסה כבדה ואנשים מתקשים לגשת לזה", הסביר הראל. "מלכתחילה יש חוסר אמון גדול של תושבי האזור במדינה, והם נשארים בחוסר ידע מה קורה עם הדירות שלהם".

עפרה כרמון אבן ממשרד הרווחה סיפרה שהפניות הרבות מראות שהאוכלוסיות המפונות מהדיור הציבורי בקושי ניכר. רובן לא מקבלות מענקי עבודה ועניין התעסוקה הכביד עליהם מאוד, כולל אחוז האבטלה הגבוה. "אנחנו מבקשות שיתנו הקלות וימחקו תשלומים במיוחד עכשיו. 60% מדיירי הדיור הציבורי מקבלים סיוע ממשרד הרווחה, ויש בקשות גדלות לסיוע בשכר דירה".

בוועדה נטען גם שעשרות אלפי המפונים שמקבלים סיוע בשכר דירה מהמדינה, נדרשים להמשיך לשלם את שכר הדירה כמו שאר המפונים. רבים ממקבלי הסיוע נמנים עם 30 אלף הממתינים לדיור ציבורי. "אנשים מקבלים כסף מהמדינה לשכר דירה ומשלמים אותו לבעלי בתים שמחזיקים דירות ריקות בערים שפונו", אמר דני גיגי, יו"ר הפורום לדיור ציבורי. על פניו, גם התושבים האלה מקבלים סיוע, אך בעקבות עליית המחירים בערים שלא פונו, ובמיוחד בדירות הממוגנות בהן, למקבלי הסיוע יהיה הרבה יותר קשה למצוא דירה להשכרה ולצאת מבתי המלון. "זה משבר חמור שלא נודע רק לדיור הציבורי – יש סיטואציה חדשה של 130 אלף מפונים שהמדינה לא ערוכה לה. אנחנו רואים שזה עולה הרבה מאוד כסף לשכן בבתי מלון, ואפשר היה לחשוב על פתרונות הרבה יותר טובים".