ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה אתמול בבוקר (ראשון) הארכה נוספת של רשיון חברת החשמל עד ה-15.11.2017, תוך תלונות על כך שמדובר באירוע שחוזר על עצמו בעקביות מאז חקיקת חוק החשמל ב-1996 ללא יישום של שינוי מבני. שר האנרגיה יובל שטייניץ (הליכוד) הכריז שלא יאשר רפורמה שלא טובה למשק האנרגיה, לחברת החשמל, או כזו שתגרום להעלאת התעריף. לדברי העובדים, לא ניתן לשמור על תעריף נמוך ולהוציא את כל פעילת הייצור מהחברה. בינתיים, מחיר החשמל צפוי לעלות ב3.7%, בשל התייקרות במחיר הפחם.
שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, ח"כ יובל שטייניץ, אמר כי דיוני הרפורמה הם בשלב רגיש ומתקדם. לדבריו, "למרות 20 שנה של כישלון יש סיכוי סביר להצלחה. הרפורמה צריכה לעבוד בכמה תנאים מרכזיים, להיות טובה למדינה ולמשק החשמל כולו, לחברת החשמל וגם הוגנת וסבירה מבחינת העובדים. אני לא אאשר רפורמה שתגרום לעלייה בתעריפי החשמל. להפך, בטווח בינוני וארוך הרפורמה אמורה להביא להתייעלות ולהפחתת מחירים. ודאי שהיא צריכה להיות מאוזנת כלכלית".
בשביל מה רפורמה?
בשנת 1996 חוקק חוק משק החשמל ובו נכתב: "מטרתו של חוק זה היא להסדיר את הפעילות במשק החשמל לטובת הציבור, וזאת תוך הבטחת אמינות, זמינות, איכות, יעילות, והכל תוך יצירת תנאים לתחרות ומיזעור עלויות". החוק הסדיר את הקמת רשות החשמל שתפקח על המונופול של חברת החשמל, ואכן החשמל בישראל הוא זול, אמין, ויעיל יחסית למדינות אחרות.
אז היכן הבעיות? לחברת החשמל ישנו חוב של עשרות מיליארדים שהיא תתקשה להחזיר. ההפרטה החלקית בייצור לא הביאה לתחרות במשק החשמל, אלא רק הפקיעה נתחים מהמונופול הציבורי לסדרה של מונופולים פרטיים. המהלך הזה כן הצליח לפגוע בחברת החשמל בכמה אופנים – הוא נטל ממנה פעילות רווחית והותיר אותה עם מספר גדול של עובדי פיתוח שאין להם כמעט תחנות כוח חדשות לבנות. לא רק זאת, אלא שכפי שנחשף בגלובס עוד ב-2014, היח"פים (יצרני החשמל הפרטיים) הפכו למשאבות רווח כספי עצום בעבור הבעלים הפרטיים בזכות הטבות שהמדינה סיפקה להם על חשבונה של חברת החשמל. ב-15 השנים האחרונות תחזוקת רשתות של חברת החשמל נמצאת בירידה והחשמל האמין והאיכותי (יחסית לעולם) ממנו אנו נהנים כיום לא יישאר כזה. בנוסף, בישראל חסרות תחנות כוח ולמשק החשמל בארץ יש רזרבה נמוכה – זה אומר שבשעת ביקוש שיא, יש סיכוי לניתוקים יזומים כדי למנוע נזקים לרשת עצמה.
במהלך הדיון אמר היו"ר כבל אמר כי "צריך להוציא כרטיס אדום לכל השחקנים, אי אפשר להמשיך ככה יותר", אלא שכך או אחרת, כולנו צריכים להמשיך להשתמש בחשמל, ובמקום שינוי מבני עמוק, אפשר להמשיך ולייעל את החברה ולייצב אותה פיננסית.
יפתח רון טל, יו"ר דירקטוריון חברת החשמל התייחס לכך כשאמר: "מזה שנתיים החברה מקדמת תכניות עבודה על בסיס הנחה שאין רפורמה. היא מייצרת בכוח כמה שהיא יכולה תכניות התייעלות פנימיות. זה הוביל להורדה בחוב. הורדנו 1,000 עובדים קבועים בחברה. כמה אפשר?".
אסף הררי, היועץ הכלכלי לוועד העובדים התריע כנגד מהלכים פזיזים: "עד כה הוזמנו רק לדיון אחד בנושא. הוצגה מצגת לא מפורטת, ברמת כותרות בסיסיות. אנחנו מבינים את ההגיון הכלכלי, הוצאת תחנות כוח והמשמעות המיידית היא העלאת תעריפים. אני נותן את כל הכבוד לשר, אבל בחישובים שלנו מתקבלת תוצאה שונה חלוטין. עיקר הדיון צריך להיות לא לגבי הוצאת תחנות החוצה, ללא הסבר איך זה עוזר למשק, אלא איך לסייע לחברת החשמל במצבה".
