הקדמה

בשבועות שחלפו מאז ה־7.10, עשרות אלפי אזרחים ואזרחיות שפונו והתפנו מבתיהם נמצאים במלונות, כפרי נוער, קיבוצים ופתרונות דיור אחרים ברחבי הארץ. לפי הגדרות האו"ם, מקובל להתייחס אליהם כאל עקורים, או עקורים פנימיים. הגדרות אלה מכוונות למי שנאלצו לעזוב את בתיהם עקב נסיבות שונות, בהן מלחמה, אולם בשונה מפליטים – לא חצו גבול בין־לאומי. המענה לצורכיהם מצריך מאנשי ונשות מקצוע, בהם עובדות סוציאליות, להיענות לצרכים רבים ומגוונים בעת ובעונה אחת, תוך דגש על צרכים פסיכו־סוציאליים וצורכי בריאות הנפש, במיוחד בערים שקלטו עשרות אלפי אנשים בבת אחת.

תקציר זה הוא תרגום לעברית של עיקרי המסמך שחיברה הוועדה הבין־מוסדית לתיאום הומניטרי מטעם האו"ם. הוא חובר על ידי עשרות ארגונים בין־לאומיים העוסקים בסיוע הומניטרי, בהם ארגון הבריאות העולמי, נציבות האו"ם לפליטים, יוניצ"ף ואחרים, ומציע מסגרת מקצועית ומקיפה לתכנון, תיאום והפעלה של מענים פסיכו־סוציאליים ראשוניים במצבי חירום. מדובר בסט של התערבויות וקווים מנחים המהווים מענה ראשוני, שמומלץ ליישמו צמוד ככל שניתן לרגע האירוע. עם זאת, הם גם יכולים לשמש בסיס להתערבות מקיפה בשלבים שלאחר שלב הייצוב הראשוני.

המסמך נכתב אומנם בעיקר על סמך ניסיון מצטבר בעבודה הומניטרית במדינות הדרום הגלובלי, אולם יש להניח שהקווים המנחים המוצעים בו יוכלו לספק – עם התאמות מקומיות נדרשות – מסגרת ראשונית להתערבות מיטיבה במצבי חירום גם במדינות הצפון הגלובלי, בהן ישראל.

קווים מנחים לתמיכה פסיכו־סוציאלית במצבי חירום: תקציר

במסגרת תקציר זה ייעשה שימוש במונח "תמיכה בהיבטי בריאות הנפש והיבטים פסיכו־סוציאליים" – Mental Health & Psychosocial Support, או בקיצור – MHPSS. בהקשר של עבודה במצבי חירום, מקובל להשתמש במונח זה כדי לתאר כל סוג של תמיכה מקומית או מוסדית שמטרתה הגנה וקידום השלוֹמוּת (well-being) של א.נשים במצבי חירום, או מניעה וטיפול בבריאות הנפש בקרב א.נשים במצבי חירום. המונח מאגד בתוכו את העבודה של מנעד רחב של ארגונים ואנשי מקצוע, ומטרתו לתת מענה באמצעות גישות משלימות.

סיכונים פסיכו־סוציאליים אפשריים בקרב יחידים וקהילות במצבי חירום

במצבי חירום, המרקם הקהילתי משתנה – לטוב ולרע. שינוי זה עלול לייצר התנהגויות מְסַכְּנוֹת בקרב חברי הקהילה או להגבירן. יתכן שאנשים יאמצו התנהגויות חדשות או שהתנהגויות קיימות יחריפו.

מיפוי קשיים נפשיים וחברתיים

במקרי חירום, ניתן להתייחס לקשיים שהם בבסיסם חברתיים אל מול אלה שהם בבסיסם נפשיים, על אף שבמרבית המקרים שני רכיבים אלה קשורים זה בזה. קשיים ייחודיים שהם בעיקרם חברתיים, כוללים:

• בעיות חברתיות קודמות (עוני, שייכות לקבוצה הסובלת מאפליה והדרה).
• בעיות שנוצרו עקב מצב החירום (משפחות שהופרדו, היעדר קשר עם חברי משפחה, פגיעה במקורות תמיכה משפחתיים וקהילתיים, פגיעה באמון בקרב יחידים וקהילות, אלימות מינית ומגדרית).

קשיים ייחודיים שהם בעיקרם נפשיים, כוללים:

• קשיים נפשיים קודמים (מתמודדי נפש, א.נשים במצבי התמכרויות).
• קשיים נפשיים שנוצרו עקב מצב החירום (אבל, מצוקה שאינה פתולוגית, הפרעות חרדה ודיכאון, PTSD).
• בעיות הנגזרות מהמצב ההומניטרי הנוכחי (חרדה הקשורה לאי ודאות לגבי היכולת למלא צרכים בסיסיים, אי ודאות לגבי העתיד, ועוד).

זיהוי אוכלוסיות בסיכון/"פגיעות במיוחד"

במצבי חירום, אוכלוסיות מסוימות עלולות להיות פגיעות במיוחד. יש חשיבות לזיהוי של אוכלוסיות אלה, להיענוּת לצורכיהן הייחודיים ולתכנון מענים שיספקו להן הגנה. אוכלוסיות אלה כוללות:

• נשים
• ילדים
• זקנים
• א.נשים בעוני
• א.נשים עם מוגבלויות פיזיות או נפשיות
• א.נשים במצבים בריאותיים מורכבים – כולל נשים בהיריון או לאחר לידה
• א.נשים שנחשפו לטראומה
• א.נשים מקבוצות מיעוט או שחווים סטיגמה חברתית

חשוב לזכור שבקרב כל קבוצה יש שונות גדולה. השתייכות לקבוצה חברתית מסוימת לא בהכרח תתבטא בסיכון מוגבר לקשיים חברתיים ונפשיים. כמו כן, העובדה שאנשים נמצאים בסיכון מוגבר אינה מציבה אותם כקורבנות פסיביים. יתכן שיצטרכו תמיכה רבה יותר מאחרים, אולם יש לראותם כבעלי סוכנות (agency) ולעודדם ככל האפשר להיות אקטיביים ולתרום למשפחתם ולקהילתם.

זיהוי משאבים

ליחידים ולקהילות במצבי חירום יש משאבים שיש לזהות ולחזק. מדובר במנעד של משאבים: החל ממשאבים ברמת הפרט כגון יכולות התמודדות וכישורי פתרון בעיות, דרך משאבים חברתיים כגון חברי משפחה, קהילות ושירותים מקומיים, ועד משאבים כלכליים, תרבותיים, רוחניים ודתיים. במסגרת תהליך זיהוי המשאבים, חשוב לשתף יחידים וקהילות בתהליך ההערכה והמיפוי של צורכי הקהילה ובהתערבות עצמה.

עקרונות מנחים

• זכויות אדם ושוויון.
• השתתפות – יש לראות יחידים וקהילות במצבי חירום כשותפים להתערבות לכל אורכה (כולל מיפוי, הערכת צרכים, התערבות והערכת ההתערבות). חשוב להיעזר ככל האפשר בכוחות הקיימים.
• Do No Harm- מענה בתחומי MHPSS כולל עיסוק בנושאים רגישים, שעל אף כוונותיהם הטובות של הגורמים המסייעים עלול להוביל לפגיעה נוספת בחברי הקהילה שנפגעה. לכן, עיקרון זה כולל יצירת קשר עם אנשי מקצוע אחרים המסייעים לקהילה כדי להימנע מחזרתיות, התבוננות ביקורתית על תוכני ההתערבות ועל יחסי הכוח במסגרת ההתערבות, הערכת ההתערבות ומוכנות לביקורת ולשינויים במידת הצורך.
• הסתמכות על יכולות ומשאבים קיימים – התבססות על משאבים קיימים, חיזוק מנגנוני עזרה עצמית.
• כינון מערכת תמיכה אינטגרטיבית ככל הניתן (הכוללת שילוב כוחות שונים הפועלים בשטח וכן מתן סיוע באמצעות שירותים קיימים, בניגוד לפיתוח מענה ייחודי ונפרד לתת־קבוצות).

פירמידת רמות ההתערבות בתמיכה בהיבטי בריאות הנפש והיבטים פסיכו־סוציאליים במצבי חירום (IASC, 2007)

במצבי חירום, א.נשים נפגעים בדרכים שונות ועל כן זקוקים לסיוע שונה. המפתח לארגון של MHPSS הוא קיומה של מערכת מרובדת, הכוללת רמות שונות ומשלימות של התערבות. מערכת זו מוצגת להלן באמצעות פירמידה.

רמה א': תמיכה במתן שירותים בסיסיים ובדאגה לביטחון

ביסוס ביטחונם של יחידים וקהילות באמצעות שירותים הנותנים מענה לצרכים הבסיסיים: מזון, מים, מגורים, גישה לשירותי רפואה). שירותים אלה ניתנים לרוב על ידי סקטורים ייעודיים. מענה בתחום ה־MHPSS לסיוע בנגישות לצרכים אלה יכול לכלול: סנגור כדי ששירותים אלה יינתנו על ידי הגורמים המתאימים ביותר; תיעוד האימפקט של מתן שירותים אלה על השלומות של יחידים וקהילות; השפעה על גורמים המעניקים שירותים אלה כך שיעניקו אותם בצורה המקדמת MHPSS (לדוגמה: סביבת מגורים אשר מותאמת לצורכיהן של נשים ומבטיחה את ביטחונן).

רמה ב': חיזוק מנגנונים של תמיכה משפחתית וקהילתית

רמה זו נועדה למספר מצומצם יותר של א.נשים, שיוכלו לשמור על שלומותם ועל בריאותם הנפשית אם תהיה להם גישה לתמיכה משפחתית וקהילתית. גם אם קשרי המשפחה והקהילה לא נפגעו משמעותית עקב מצב החירום, במצב זה רצוי שא.נשים יקבלו גישה לעזרה רבה יותר – ברמה המשפחתית והקהילתית – מזו שזכו לה טרם מצב החירום. מענה ברמה זו יוכל לכלול: סיוע באיתור קרובי משפחה; סיוע בתהליכי אבלות ובקידום טקסים קהילתיים (כגון שבעה); הפצה ועבודה פסיכו־חינוכית עם חברי הקהילה באשר להיכרות עם מנגנוני הסתגלות חיוביים; הקמת תוכניות המיועדות להורים ותמיכה בהן; פעילויות חינוך פורמליות ולא פורמליות; הפעלת קבוצות נשים וקבוצות נוער; ועוד.

רמה ג': שירותים ממוקדים הניתנים על ידי מתנדבים/מי שאינם מומחים

רמה זו נועדה לקבוצה קטנה יחסית של מי שיזדקקו להתערבות נוספת וממוקדת, ברמת הפרט/קבוצה, המועברת על ידי עובדים שעברו הכשרה ומקבלים הדרכה אך אינם בהכרח מומחים המחזיקים בניסיון מקצועי רב־שנים. רמה זו כוללת גם מתן עזרה ראשונה נפשית.  

רמה ד': שירותים הניתנים על ידי מומחים

רמה זו נועדה להעניק תמיכה לשכבה קטנה עוד יותר באוכלוסייה, אשר על אף התמיכה המוענקת ברמות שהוזכרו לעיל, מתמודדת עם הפרעות נפשיות המקשות על התפקוד היום־יומי ונזקקת לשירותים פסיכולוגיים ו/או פסיכיאטריים. מענה ברמה זו יכלול הפניה לשירותיהם של מומחים, ואם אלה אינם בנמצא – הכשרה והדרכה ארוכת טווח של נותני שירות אחרים בתחום הבריאות והרווחה.

כללי אצבע – "עשה" ו"אל תעשה" – בהקשר של ארגון ומתן שירותי MHPSS

עשו:

• צרו קבוצה שתהיה אחראית על תיאום כלל פעולות הסיוע והתמיכה.
• זכרו שכל אחד מגיב אחרת למצבי טראומה ודחק.
• שימו לב להבדלים מגדריים בשלב מיפוי הצרכים וכן בשלב מתן המענים.
• ככל האפשר, סייעו לייצר מענים שיוכלו להיות מובלים על ידי היחידים והקהילות שנפגעו.
• העבירו מידע אמין ומדויק, בעל פה ובכתב, שביכולתו להפיג חרדה ולסייע לא.נשים להכיר את זכויותיהם ולמצותן.
• למדו על אודות פרקטיקות חברתיות ותרבותיות ייחודיות, במידה שאלה קיימות.

אל תעשו:

• אל תעבדו בבידוד זה מזה או בקבוצות מקבילות, שעלולות לעשות עבודה דומה.
• אל תניחו שכל חברי הקהילה נמצאים במצב טראומטי.
• אל תעניקו תמיכה באופן שמתעלם מגורמי סיוע מקומיים הפועלים בשטח.
• אל תקיימו מפגש ונטילציה חד־פעמי לא.נשים שעברו אירוע טראומטי, כאשר אין אפשרות להמשך ליווי או טיפול.
• אל תניחו כי תפיסות הנוגעות לטיפול נפשי, עזרה והיעזרות, המגיעות מחוץ לקהילה הנעזרת, בהכרח מועילות.

מסמך זה הוא בגדר תקציר חלקי בלבד. במסמך המקורי ניתן למצוא פירוט לגבי רמות ההתערבות השונות, כולל התייחסות מפורטת לכל התערבות מוצעת.
תקציר זה מבוסס על המסמך: Inter-Agency Standing Committee (IASC) (2007) – Guidelines on Mental Health and Psychosocial Support in Emergency Settings

לקריאה נוספת

IASC (2007). Guidelines on mental health and psychosocial support in emergency settings. Retrieved from: https://reliefweb.int/report/world/iasc-guidelines-mental-health-and-psychosocial-support-emergency-settings?psafe_param=1&gad_source=1&gclid=CjwKCAjwkY2qBhBDEiwAoQXK5axz-k9z2yeafgKMTO4QcLj_gx_IzVO88jbsKL9dr5DcqE-WRcn0jhoCd34QAvD_BwE

***

ד"ר ליאור בירגר – חברת סגל, בית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל אביב. liorbirger@gmail.com