בדיוק שבעה חודשים חלפו מהיום בו התפטר השר להגנת הסביבה אבי גבאי מתפקידו. כשעזב, פירט גבאי את הסיבות להתפטרותו כש"הקש ששבר את גב הגמל" היה הדחתו של שר הביטחון משה יעלון. גבאי תיאר בזמנו גם את הלבטים והלחצים שבהם עמד כשהממשלה העבירה את מתווה הגז והוא היה השר היחיד שהתנגד.
אמש בראיון לתוכנית "עובדה" של אילנה דיין פתח גבאי לציבור הישראלי צוהר לנעשה מאחורי הקלעים במסדרונות השלטון. אמירותיו ביחס לפוליטיקאים – "הם בעיקר עובדים בלהיבחר מחדש" ועל פקידי הציבור שבחדרי חדרים דיברו על מתווה הגז הגרוע, לדבריהם, ואחר כך קידמו את אותו המתווה הן קשות מאוד. מהחריפות שנשמעו כאן. במיוחד כשהן מגיעות מאדם שהחזיק בתפקיד בכיר כגבאי.
גבאי תיאר מערכת שלטונית חולה שהאינטרס הציבורי לא עומד בראש מעייניה. מצמרר במיוחד תיאורו של גבאי את ישיבת הממשלה הראשונה שלו. היה זה השבוע בו נרצחו שירה בנקי במצעד הגאווה ובני משפחת דוואבשה בביתם בכפר דומא. גבאי תיאר כיצד ציפה שהממשלה תדון בנושאים אלו שמטלטלים את החברה, איך התכונן ורשם לעצמו נקודות לדיון. אך בסופו של דבר "הדיון" בממשלה הסתכם בהצהרתו של ראש הממשלה בפני המצלמות, וכיצד הדיון על מינוי מנכ"ל למשרד כלשהו תפס את סדר היום. "קרה פה משהו, וכל המדינה סוערת והממשלה כאילו לא קשורה לזה בכלל" אמר גבאי.
את עומק הריקבון במסדרונות השלטון ייחס גבאי לא רק לפוליטיקאים, וגם דרג הפקידות הבכיר זכה לביקורתו. ביחס לאישור מתווה הגז אמר "אני חושד שיש פה הרבה מעבר למעטפות. חילקו הבטחות קדימה לאנשים". "את שליטתם של בעלי ההון במערכות השלטון תיאר כך: "היום את לא יכולה להיות רגולטורית אם הטייקונים לא תומכים בך. כל שומר סף או פקיד ממשלתי מקבל את המסר. הוא מסתכל מסביב ומבין מה הגבולות שלו". את תמיכתה של נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, במתווה הגז ייחס גבאי לרצונה לצמצם את הרפורמה בבנקאות אותה מקדם כחלון. לפי גבאי, פלוג נתנה לנתניהו את תמיכתה במתווה הגז בו לא האמינה על מנת לקבל את תמיכתו בצמצום הרפורמה. יצויין שתגובת בנק ישראל לטענות הכחישה מכל וכל הסבר זה וטענה כי העמדה של הבנק ביחס למתוה גובשה על בסיס היבטים מקצועיים בלבד.
גבאי, שהיה מאדריכלי מפלגת כולנו וקמפיין הבחירות שלה, דיבר בזכותו של כחלון כמי שהגיע לממשלה בכוונה כנה לעבוד למען הציבור. אך מנגד לא הסתיר את האכזבה שיש לו מיו"ר כולנו שוויתר על עקרונותיו ושיתף פעולה עם תחלואי הפוליטיקה ועל הנתק שיש בינו לבין שר האוצר, שלא החליף איתו מילה, לדבריו, מאז התפטרותו.
דיין עטפה את הראיון עם גבאי בעריכה דרמטית, פס קול מטריד וסיפור אישי על הילד שצמח במעברה בירושלים והגיע לצמרת העסקית בישראל. אלו הם חוקי הפורמט הטלוויזיוני. אבל האמת היא שדבריו של גבאי והכנות שבה הוא דיבר, לא היו זקוקים לעטיפה זו על מנת להטריד כל אזרח בישראל. הסגנון של 'עובדה' עשה עוול מסויים לדבריו הנוקבים של גבאי. הם הפכו דומים מדי לעשרות תחקירים וראיונות אחרים שקיימה דיין, תחקירים ראויים וחשובים ללא ספק, אך לא כולם עומדים באותו המקום מבחינת חשיבותם הציבורית כמו דבריו של גבאי.
את עדותו של גבאי חשוב לסייג מאחר והוא עדיין מחזיק בשאיפות פוליטיות. גם כשהכריז על התפטרותו הצהיר כי אין בכוונתו לפרוש מהחיים הציבוריים וגם בראיון עם דיין הוא מבקש את קולו של הבוחר. בנוסף, תקיפת השלטון היא מהלך בסיסי לכל מי שרואה את עצמו כמחליף פוטנציאלי. גם את השד העדתי זכר גבאי לשלוף מהבקבוק ודיין שיחקה לתוך הדימוי שרוצה גבאי ליצור לעצמו כ'פוליטקאי שאיננו פוליטיקאי'.
גבאי מכוון גבוה. הוא העמיד את סיפורו שלו, כבן של טכנאי שגדל במעברה, מול סיפורו של נתניהו, בנו של הפרופסור. ההשוואה הזו נועדה למצב את גבאי כאלטרנטיבה לנתניהו ולא לשר זוטר בממשלתו. מנגד, ייאמר לזכותו של גבאי, שהצביע כנגד כל שאר שרי הממשלה בנושא מתווה הגז ובחר להתפטר בגלל סוגיה עקרונית שלא הייתה תחת סמכותו הישירה, כי בראיון עם דיין הציג אלטרנטיבה שנראית אחרת מזו שהורגלנו בה: יומרנית אבל לא מתנשאת, כזו שפוערת חור במסך הצביעות והזחיחות של השלטון. את משנתו החברתית-כלכלית לא פרש גבאי בראיון ונשאר בתחום הביקורת על השיטה וראשיה והריקבון שפשה בה ובהם. להחליף את השלטון אולי אפשר בלי להציג תפיסת עולם ברורה, אך כדי לשנות את השיטה ולהשיב את אמון הציבור בנבחריו, יש צורך באלטרנטיבה רעיונית.
בסוף הראיון הטיחה דיין בגבאי את האמירה כי לפוליטיקה יש יותר סיכוי לשנות את גבאי מאשר לגבאי את הפוליטיקה. גבאי ענה באופן לא אופייני לפוליטיקאי עם שאיפות כי "לשני הדברים יש סיכוי נמוך". לא בטוח איך יתגלגל סיפורו של גבאי כשינסה שוב לעלות על הגלגל בבחירות הבאות. למי יחבור, מי יתמוך בו ומה תהיה האג'נדה בה יבחר? אך עם קשר ובלי קשר, ראיון "היציאה לדרך" שנתן לאילנה דיין הוא מסמך חשוב שצריך לשמש דגל אדום בכל הקשור להמשך כהונתה של ממשלת נתניהו.