שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת הצהיר היום בדיון בוועדת הכלכלה שלא יתמוך בהעברת תקציב המדינה אם משרדו לא יקבל לפחות 250 מיליון שקלים.
בפתח דיון בוועדה בנושא השפעת הקיצוץ בתקציב המשרד על הפריפריה, אמר היו"ר דוד ביטן כי להבנתו מדובר בקיצוץ של כחצי מיליארד שקלים בהרשאות ועוד 100 מיליון מזומן, שהיו צריכים להגיע לפריפריה. באוצר טענו שמדובר בסכום נמוך בהרבה, ובסיכום הדיון ביקש ביטן מהצדדים להגיע לפשרה עד יום ראשון וכי בראשון יכנס שוב את הוועדה.
"אולי האנלוגיה הכי טובה היא שכמו אמא לילדיה ככה המדינה לעסקיה. צריכים לחשוב עליהם כמו הילדים שלנו, איך עוזרים להם להצליח, כי הצלחה שלהם היא הצלחה שלנו כמדינה", אמר השר ברקת ומתח ביקורת על האוצר: "האוצר לא מחזיר לנו טלפונים, הוא מנותק מהתהליכים בשטח. דיברתי עם הלוחמים, מלח הארץ – אסור שהם יהיו מוטרדים בענייני פרנסה".
"היום אנחנו מקבלים אותות מצוקה, אם העסקים האלה יקרסו – חמאס ניצח. אסור שאף אחד יקרוס. הסיוע עכשיו יחרוץ גורל הגליל הנגב הערבה ויהודה ושומרון", אמר השר ברקת. "אם לא נגרום להם להצליח, לא יבואו יותר להתיישב. אני רוצה לפנות לראש הממשלה ולשר האוצר: אתם מבינים את חשיבות העניין. המשאבים שלנו הם לא הוצאה, זו השקעה. אני לא אתמוך בתקציב אם לא נקבל לפחות 250 מיליון שקל שאנחנו יודעים להוציא אותם".
מנכ"ל משרדו, אמנון מרחב, הוסיף כי באוצר ביקשו להקפיא את ביצוע תקציב: "מנכ"לים רוצים לתת שירות לאזרחים ואומרים לי להמתין. אתם חושבים שמהאוצר מישהו צלצל אלי לשאול מה אני צריך? לא. לא שאלו אותנו. קיצצו חצי מיליארד שקל ואמרו שממילא לא נוכל להוציא את זה עד סוף השנה".
סגן הממונה על התקציבים באוצר, כפיר בטט אמר כי הוא לא רוצה להיכנס לעימות חזיתי או לתקוף את המנכ"ל והשר, והוסיף: "לפני כחודש אושרה בוועדת הכספים תכנית סיוע חסרת תקדים של 15 מיליארד שקל לחודשיים, שמתוכם 4-5 מיליארד בדיוק למקומות האלה בפריפריה, לכן הדיון הזה שאומרים שאנחנו לא עוזרים לעסקים שקורסים שגוי לחלוטין. אני לא יודע מאיפה המספרים של חצי מיליארד שקל, מדובר על 177 מיליון שקל הרשאה להתחייב ועוד תקציב להכשרות. זה לא שהאוצר לוקח את הכסף לכיס". המנכ"ל מרחב התייחס לדברים ואמר: "הבאתם תקציב של 13.5 מיליארד שקל, מתוכו נתתם למשרד הכלכלה 30 מיליון שקל בלבד. במשך שנה אתם מעכבים השקעות".
ח"כ שלום דנינו (הליכוד), שעמד בראש ועדת המשנה לעסקים קטנים ובינוניים, אמר כי הבעיות שמשרד הכלכלה מעלה עלו גם בדיוני הוועדה ויש להתייחס אליהן. ח"כ שלי טל מירון (יש עתיד) אמרה כי יש מאיפה לקחת את הכסף בלי לפגוע בתקציב המפונים והמילואימניקים, כמו סגירת משרדים מיותרים. ח"כ ששון גואטה (הליכוד) הוסיף כי החלום שלו היה להיות שר החקלאות, ועכשיו הוא מבין כי מי שקובע זה פקידי האוצר.
נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר הזהיר: "אם מגדילים את הגרעון, אי אפשר לצמצם את המשכורת כי אז מתרסקים. זה לא תקציב צמיחה, זה תקציב צניחה, זה לא תקציב מתוקן אלא תקציב מקולקל. אם מדינת ישראל לא תשקיע גם בצמיחה, היחס חוב תוצר יזנק, סוכנויות הדירוג יפגעו בדירוג של ישראל והעתיד ברור וקודר מאוד. אם תהיה פה צניחה כלכלית, המשמעות היא שמדינת ישראל תיאלץ להעלות מיסים כדי לסגור את הגרעון וכל אזרחי המדינה יסבלו מכך״.
נשיא ההתאחדות גם ביקר את ההסברים של פקידי האוצר לקיצוץ ואמר כי ״בדיוק כמו שסגרו את כיתות הכוננות ביישובים ובקיבוצים ונתנו לכך 'הסברים מאוד הגיוניים', מה שהוביל כמובן בסוף לאסון, כך פקידי האוצר נותנים לנו הסברים מאוד ‘הגיוניים׳ למה צריך לקצץ בתקציב ההשקעות – אבל אלו רק יוביל למפלתנו. אין שום דבר הגיוני בלפגוע במנועי הצמיחה במשק, במיוחד בתקופה כזו״. נשיא לה"ב, עו"ד רועי כהן, אמר כי זה אנומליה שבזמן מלחמה מקצצים בתקציבי צמיחה, והזכיר כי הפריחה אחרי הקורונה הגיעה מעסקים שהובילו לעודפי גבייה של 30 מיליארד שקל.
היו"ר ביטן, סיכם את הדיון בקריאה לצדדים להגיע לפשרה עד יום ראשון, והודיע כי יכנס את הוועדה שוב בראשון לדיון מעקב. הוא הוסיף כי הוא מבין שיש מחלוקת על הסכומים, אך לא הוא זה שצריך לברר את העניין. היו"ר ביטן ביקש לאפשר למשרד הכלכלה לתת הרשאות ולהכניס את הכסף לתקציב 2024, ולהגיע לפשרה בין משרד הכלכלה למשרד האוצר. "ביום ראשון נתכנס לישיבת המשך, עד אז תשבו בניכם ותנסו להגיע לפשרה לגבי הסכום ואיך מבצעים את זה, כדי שנסיים את הוויכוח. לשני הצדדים יש עניין בצמיחה אחרי המלחמה", אמר.
