הממשלה תבקש לדחות את תיקון תקציב 2024 לחודש מרץ, למרות שמשרד האוצר מסוגל להגיש אותו כבר בינואר, כך לפי הדיון הלילי אמש (רביעי) בוועדת הכספים, שנועד להכין את התיקון לתקציב 2023. הדיון החל לאחר שהצעת החוק לתיקון התקציב עברה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, ויימשך הבוקר.
סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, איתי טמקין, אמר בדיון: "אנחנו יכולים להעמיד תקציב ב-15 בינואר, אבל יש דברים שמתעכבים בגלל החלטות פוליטיות בממשלה. אם אתם תחוקקו תאריך של הגשת התקציב על ידי הממשלה, זה יזרז את הממשלה". חבר הכנסת ולדימיר בליאק (יש עתיד) כתב בטוויטר כי "נסיון הדחייה הזה, יחד עם תקציב הביזה לשנת 2023, מוכיחים ביתר שאת – מדובר בממשלה לא כשירה, עם ראש הממשלה לא כשיר ולא ראוי".
הערב בדיון בוועדת הכספים התברר כי הממשלה מבקשת לדחות את אישור התקציב החדש לשנת 2024 עד ה-1 במרץ, וגם מסרבת להתחייב לתאריך הנחת התקציב על שולחן הכנסת.
אגב, נציג אגף התקציבים אישר כי מבחינת הדרג המקצועי התקציב החדש יכול להיות מוכן כבר ב-15.01.
הודעתי בשם האופוזיציה בוועדה כי אנחנו…— MK Vladimir Beliak ולדימיר בליאק????️ (@VladimirBeliak) December 6, 2023
היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, העבירה ביקורת על לוחות הזמנים שהציג טמקין, והייתה מודאגת דווקא מתרחיש מזורז מדי, שימנע מחברי הכנסת להתערב בהצעת התקציב, כפי שאמור להתאפשר לפי חוק משק המדינה. לדבריה, "אני לא רוצה שלכנסת לא תהיה אפשרות להתבונן בזה קודם. זו התכלית של חוק היסוד המקורי. שהכנסת תוכל להציע הצעות לתכנית המאזנת מראש, וגם לא תיאלץ להעביר אותם בלוחות זמנים בלתי אפשריים אחר-כך".
חברי הועדה מתנגדים לקיצוץ כספי התמיכה הישירה בחקלאים
כלל חברי הכנסת בדיון, לרבות יו"ר הוועדה משה גפני (יהדות התורה) הביעו התנגדות לכך שהצעת התקציב של האוצר מסיטה כספי תמיכה ישירה בחקלאים, בהיקף של כ-250 מיליון שקלים, לטובת תמיכות אחרות שרצה המשרד. באגף התקציבים טענו כי לאחר שתי פעימות של הורדת מכסים על יבוא חקלאי, הפעימה השלישית בוטלה, ומצב זה הוא זה שמצדיק את אי התשלום. גפני השיב להם: "זה לא כסף שלכם".
בניגוד להצהרות השר והבכירים: התקציב כולל תוספות לסעיפים שאינם קשורים למלחמה
ח"כ גלעד קריב (העבודה) התלונן על כך שחסרים הסברים לגבי סעיפים שזכו לתוספת, אך לא קשורים למלחמה. נציג האוצר הציג את הנימוק הכללי בכך ש"לא כל הדברים פה הם בזיקה למלחמה. לא עשינו שאטדאון. יש דברים שהם המשכיים". זאת בסתירה גמורה להצהרות שר האוצר ובכירי משרדו, לפיהן כל דבר שלא קשור ללחימה או לסיוע לעורף מוקפא כעת. כך למשל, הוגדל תקציב רשות החברות, כדי לקדם שיפור בשירותי הממשלה הדיגיטליים. גם השתתפות הממשלה במימון תכנית המחקר של האיחוד האירופי הורייזן הוגדלה ב-100 מליון שקלים, בעיקר בשל שחיקת שער השקל מול היורו. ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי) אמר כי "די ברור שנעשה פה ניצול הזדמנות לעשות עוד שינויים בתקציב, בלי קשר למלחמה".
נציגי האוצר חשפו: גיוס השוטרים השנה החטיא את היעד בעשרות אחוזים
בדיון נכחו בעיקר חברי כנסת מהאופוזיציה, לצד היו"ר גפני, ושאלו שאלות רבות את נציגי האוצר על מבנה התקציב ועל הנסיבות שהביאו לתוספות או קיצוצים בסעיפים שונים בתקציב, ללא הצבעות והסתייגויות. כל סעיף ראשי בתקציב הוקרא על ידי רפרנט מאגף התקציבים במתכונתו העדכנית ובסכומים של ההצעה לתיקון. דיון כלשהו התקיים רק במקרה בו לחברי הכנסת היו שאלות על הסעיף.
אחד הקיצוצים המשמעותיים בתקציב נגע לשכר השוטרים. לדרישת חברי הכנסת הסבירו באוצר כי סעיפי שכר הם תמיד משוערים. במשטרה היו עם אישור התקציב 1,600 תקנים לא מאויישים, וכוונה להגדיל את המשטרה בעוד 1,000 תקנים. בפועל, הגידול במספר השוטרים עמד על 600 בלבד, פחות מ-30% מהיעד שהציב המשרד לבטחון לאומי, מה שמצדיק כעת קיצוץ משמעותי ופינוי הכספים הללו להוצאות אחרות.
הטריקים החשבונאיים והרזרבות מהקק"ל
סעיפי הוצאה מסויימים הוצגו באופן מלאכותי כנמצאים במינוס. הסיבה היא תרגיל של היסטים כספיים. בעת אישור התקציב כולו מחדש, חברי הכנסת מקבלים לידיהם את ההצעה החדשה אל מול התקציב העדכני – שהוא 'התקציב על שינוייו' לאורך השנה, בנטרול העברות של עודפי תקציב משנת תקציב קודמת. במקרים בהם האוצר העביר עודפי תקציב לסעיף מסויים, ואז הסיט ממנו כספים לשימוש אחר, הרי שמצבו הנוכחי, בנטרול עודפים, יכול להיות בעצם מספר שלילי.
תוך כדי הדיון הסתבר כי בתקציב המקורי שאושר במאי היו שלושה תקציבים נפרדים לנושא ההסברה – מערך ההסברה הממשלתי, מרכז ההסברה וגם משרד ההסברה, שנסגר מאז, עם התפטרות השרה לשעבר, גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד).
עוד התברר בדיון כי הממשלה ממשיכה להתקשות בביצוע רכש דירות לדיור הציבורי. לפי נציג האוצר, השנה נרכשו כ-600 דירות בהיקף של 800-900 מיליון שקלים בלבד. עוד נמסר כי מאז פברואר פג תוקפו של חוק המכר, למכירת דירות הדיור הציבורי בהנחה לדיירים. חקו להארכתו תוקפו עברה ברק קריאה ראשונה, כך שהוא איננו ישים כיום. כאשר הוא היה בתוקף, הסתבר כי יש צורך במכירה של כ-5 דירות כדי לממן רכש של דירה אחת נוספת.
סכנה נוספת לאי ביצוע נובעת מהעברות כספים בתוך אותו סעיף. כך, קיצוצים משמעותיים בתקציב הרגיל, הועברו במקביל להגדלת סעיפי "הוצאה מותנית בהכנסה" בסכום דומה. שינוי זה נעשה על בסיס הציפייה לקבל מהקרן הקיימת כ-2 מיליארד שקלים. לפי ההסכם בין הקרן למדינה, הועברו 1.4 מיליארד, ועד היום לא התקבלה החלטה חדשה בקרן הקיימת לגבי העברת עוד 600 מליון שקלים, כפי שמתכנן משרד האוצר. מצב זה מעמיד הוצאות מתוכננות אלו בסיכון משמעותי לקיצוץ בפועל.
מחלוקת קלה על גודל תקציב 2023, והסכמה על קיצוץ עמוק בתקציב 2024
במהלך הדיון אמר טמקין כי בשנת 2024 יידרשו התאמות רבות, שפירושן העלאות מסים וקיצוצים בסכומים גבוהים. ח"כ נעמה לזימי (העבודה) אמרה בדיון כי דווקא יש להגדיל סעיפים רבים בתקציב, דוגמת מרכזי החוסן ושכר הפסיכולוגים השירות הציבורי דווקא בגלל שינוי הצרכים שחוללה המלחמה. "היום פסיכולוג מקבל 47 שקלים לשעה בשירות הציבורי", אמרה לזימי, "הסכם השכר שלהם פתוח. זו בדיוק ההזדמנות לעשות תיקון".
ככלל, עמדת אגף התקציבים תומכת בקיצוצים גדולים יותר גם בתקציב 2023 וגם קיצוצים עמוקים עוד יותר בתקציב 2024, במקביל לתוספת מימון למערכת הבטחון ולצרכי השיקום של העורף. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית) התנגד לקיצוצים עמוקים יותר ב-2023, אך מצהיר בראיונות כי יתמוך בהם בשנת 2024. עוד אמר השר כי יתנגד להעלאות מסים, בניגוד לעמדת אגף התקציבים. עד עתה, אף אחד בקואליציה או באופוזיציה לא העביר ביקורת על גישה זו. לכן, צפוי הוויכוח הציבורי להתמקד רק בסעיפים ספציפיים ובסדרי עדיפויות, ללא ויכוח ממשי על גודל התקציב עצמו. הדיון בהכנת התקציב המתוקן לשנת 2023 יימשך הבוקר.
