טקס הדלקת נר ראשון של חנוכה נערך הערב (חמישי) בכיכר החטופים ברחבת מוזיאון תל אביב. תמונותיהם של החטופים שעדיין מוחזקים בשבי חמאס ברצועת עזה נפרשו על שולחנות.
בין המשתתפים היו גם חטופים שחזרו מהשבי, בני משפחות וחברים של מי שעוד נותרו ברצועת עזה. יעל אדר, אמו של תמיר אדר שנחטף מביתו בניר עוז, קראה: "באנו חושך לגרש, כל חטוף הוא אור ואש. כולם צריכים להיות פה עכשיו".
"אנחנו נציגות הדור הצעיר של הקיבוץ, צועקות לכם השיבו את כל החטופים הביתה וכמה שיותר מהר", אמרו על הבמה שני כנר ורזי תמרי, צעירים מכפר עזה. "אנחנו חיים את האימה כבר 62 יום. לצד אובדן של 63 נרצחים מקהילתנו אנחנו מתמודדים עם העובדה שחברים שלנו, שכנים שלנו, חטופים בעזה. החברים שחזרו מהשבי מספרים לנו בקול חנוק את הזוועות שעברו. ואנחנו לא יכולים שלא לחשוב על חברינו שבשבי ולהלחם על חזרתם עכשיו. מיום ליום זה נהיה בלתי נסבל והגעגוע רק יותר ויותר קשה. נעשה הכל, לא ננוח ולא נעצור עד שתחזרו. הופקרנו פעם אחת ולא נאפשר זאת שוב. מדברים על שיקום, איך הקהילה שלנו יכולה להשתקם ללא החטופים?"
חברתה של רומי גונן: "חטוף שחזר אמר שראה אותה בחיים, המצב שלה קריטי"
עדי גוטמן, בת 23 מכפר ורדים, חברתה של רומי גונן, שנחטפה מהמסיבה ברעים: "גדלנו יחד, למדנו יחד בסטודיו ריקוד, היינו יחד גם בצופים. רומי הדריכה קבוצת ילדים עם צרכים מיוחדים. מאז שהבנו שרומי נשארה בין הבנות האחרונות בשבי, חווינו קושי גדול. היינו בטוחות ששמה יופיע ברשימת המשוחררים, ממש הרגשנו שזה יקרה. ובמקום השחרור שלה, חזרנו ללחימה בשישי בבוקר. זה הרגיש כמו כאפה בפנים. ביום שישי בצהריים קיבלנו הודעה ממשפחה של חטוף אחר שחזר, שהוא ראה את רומי בחיים עם פציעה ביד, שהיא סיפרה עליה לאימא שלה ב-7 באוקטובר, לפני שנותק עמה קשר. עכשיו אנחנו מבינים שהמצב שלה ממש קריטי, שהיא חייבת טיפול דחוף ושחייב להוציא אותה משם.
"הממשלה אומרת שהיא איתנו, אבל במעשים פחות רואים את זה, לפחות ממה שגלוי לעין ולתקשורת. אז עושים את מה שביכולתנו, רוצים עסקה כמה שיותר מהר כי ראינו שזאת הדרך להוציא כמה שיותר חטופים בריאים ושלמים".
בתום טקס הדלקת הנרות, משפחות החטופים והמתאספים בכיכר ערכו צעדת לפידים סביב בסיס הקריה, ומחו מול שער בגין.
