ישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני הסתיימה הלילה (שני) ללא החלטות בנושא הכנסת הפועלים הפלסטינים לעבודה בישראל. במהלך הישיבה הביעו נציגי צה"ל, מתאם הפעולות בשטחים והשב"כ תמיכה בהכנסת העובדים. נציגי משטרת ישראל הביעו התנגדות.

קודם לכן, הקבינט החברתי-כלכלי החליט פה אחד שלא להמליץ על כניסת העובדים מיהודה ושומרון לישראל, למרות המחסור בענפי הבניין והחקלאות, ובניגוד לעמדתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

לפי הודעת יו"ר הקבינט, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ההחלטה התקבלה בתום דיון ממושך בו הוצגו עמדות גורמי מקצוע לחברי הקבינט. כלל השרים תמכו בהחלטה, מלבד  שר החקלאות אבי דיכטר שבחר שלא להצביע.

נוסף לכך, החליטו השרים לקרוא לראש הממשלה לקיים בהקדם דיון על השוואת הסמכויות והקריטריונים לכניסת פועלים ערבים ליישובים הישראליים ביהודה ושומרון.

השר סמוטריץ׳ אמר בתום הישיבה: "אני מודה לחבריי בקבינט על הצבעתם כנגד ההכנסה של הפועלים הערבים תושבי יו״ש לעבודה בתחומי הקו הירוק. חלק משמעותי מההפנמה של קריסת הקונספציה היא שאסור להמשיך את מה שהיה. כסף והיתרי בנייה לא קונים שקט. מי שירצח אותנו כשאין לו כסף ירצח אותנו כשיש לו כסף.

"ביטחון אזרחי ישראל קודם לכל, ואנו ממליצים לקבינט המדיני בטחוני שלא לאשר את הכנסת הפועלים. ניתן וצריך לקדם חלופות שיתנו מענה אחר למשק.

"אני סבור שהמצב צריך להיות דומה גם בעבודה בתוך יו״ש והקבינט הכלכלי קיבל החלטה לקרוא לקיום דיון בהקדם בהשוואת הקריטריונים של כניסת פועלים ערבים מיו״ש גם ליישובים ביו״ש. אסור להפלות בין דם לדם וביטחון כל אזרחי ישראל חייב להיות מעל לכל שיקול אחר".

פרופ' שמחון: "מגזר הבנייה מושבת, נזק של 10 מיליארד ש"ח בחודש"

את ההצעה, לאפשר לכ-28 אלף עובדים פלסטינים בני 35 ומעלה, נשואים ולאחר סקירה ביטחונית לשוב לעבוד בישראל, הציג המטה לביטחון לאומי. גם נציג השב"כ שהגיע לדיון הביע תמיכה בחידוש היתרי העבודה והדגיש כי מדובר בצורך ביטחוני של מדינת ישראל שכן האבטלה ביהודה ושומרון עשויה להגביר את הנפיצות ולעורר מתיחות ביטחונית.

נציגת מתאם פעולות הממשלה בשטחים אמרה שהסגר הנוכחי שהחל ב-7 באוקטובר הוא הקשה ביותר שהוטל אי פעם באזור, והוסיפה כי העובדים אינם צפויים לשהות בישראל בלילות כי אם להגיע לעבודה ולצאת באותו היום. מנגד, נציגי המשטרה והמשרד לביטחון לאומי התנגדו להצעה, וטענו שגם העובדים מיהודה ושומרון נתונים לאיומים ולהסתה ועשויים להפוך למבצעי טרור או למוסרי מידע. נציגת המשטרה בדיון אמרה ש"כבר היום יש אלפי שוהים בלתי-חוקיים בישראל שאנחנו פועלים לעצור אותם, לא צריך להוסיף עוד".

יועץ ראש הממשלה, פרופ' אבי שמחון, הביע אף הוא תמיכה במתווה שהוצג להכנסת עובדים פלסטינים לישראל. "מגזר הבנייה והתשתיות מושבת, זה נזק של 10 מיליארד שקלים בחודש. לפחות במגזר הזה חייבים להכניס פועלים" אמר. נציג משרד החקלאות ציין אף הוא כי בענף חסרים כ-7,500 עובדים, בין היתר על רקע איסור הכניסה לעובדים מיהודה ושומרון."

השר ברקת לגורמי הביטחון: "לא למדתם כלום מ-7 באוקטובר?"

שר הכלכלה ניר ברקת (ליכוד) תקף את המל"ל ואמר "אתם רוצים להכניס את האויב לישראל? השתגעתם? לא למדתם כלום מהשבעה באוקטובר". גם השר גדעון סער (המחנה הממלכתי) הטיח במל"ל דברים קשים ואמר: "הצגתם פה קריטריון של הכנסת פועלים פלסטינים נשואים מעל גיל 35, אבל שכחתם לציין כמה פיגועים עשו נשואים מעל גיל 35. קשה להילחם בבירוקרטיה ולהביא פועלים אחרים אז אתם רוצים להכניס את הפלסטינים. זה לא יאומן".

שר המדע אופיר אקוניס (ליכוד) אמר: "כשהממשלה הקודמת אישרה ביוני 2022 הכנסת עשרות אלפי פועלים מרצועת עזה, מר בנט הגדיר כבר את ההחלטה כשגיאה. הטיעונים אותם טיעונים, תפיסת עולם 'מכילה', שמטרת הקלות, כדי להפחית לכאורה טרור זה לא קרה אף פעם". שר העבודה יואב בן צור (ש"ס) אמר כי הוא סומך על גורמי הביטחון ועמדתם, אך הדגיש: "אני מסכים שצריך לא להכניס פועלים למרכזי הערים". בסופו של דבר, הצביע השר בן צור כנגד ההחלטה.

מזכיר הממשלה יוסי פוקס הדגיש בפני השרים כי ראש הממשלה מעוניין באישור ההחלטה לחידוש היתרי העבודה לפועלים פלסטינים בישראל, והבהיר כי יקדם זאת בקבינט הביטחוני בלא קשר להחלטת הקבינט החברתי כלכלי.

התאחדות הקבלנים: "מוטלת על הממשלה חובה לייצר חלופה"

מהתאחדות הקבלנים בוני הארץ נמסר בעקבות ההחלטה: "טרם השביעי באוקטובר, עמדה מכסת העובדים הפלשתינאים על קרוב ל-90 אלף. הם כולם לא עובדים כבר חודשים בישראל. ככל והממשלה והקבינטים – הביטחוני והכלכלי , יחלטו שלא להחזיר אותם עכשיו לעבודה בישראל, מוטלת על הממשלה חובה לייצר חלופה על ידי הבאת עובדים זרים באופן מיידי. כיום כמחצית מאתרי הבנייה משותקים והכנסות המדינה ממיסים מענף הבניה צנחו וממשיכים לצנוח. הקבלנים רבים כבר נמצאים על סף קריסה. ללא הבאת עובדים זרים מיידית, יגרם נזק בלתי הפיך לכלכלת ישראל".

לפני המלחמה הועסקו בישראל כחוק 120 אלף פלסטינים מיו"ש

ערב מלחמת חרבות ברזל הועסקו בישראל כ-120 אלף עובדים פלסטינים מיהודה ושומרון באמצעות היתרי עבודה, כ-80 אלף מהם בענף הבנייה, וכ-20 אלף בענף החקלאות שני ענפים המצויים מאז תחילת המלחמה במשבר כוח אדם משמעותי, בין היתר גם על רקע עזיבתם של עובדים זרים רבים לארצות מוצאם.

אישורי העבודה ניתנו בעבר לעובדים נשואים עם ילדים בלבד, בגיל 22 ומעלה וכפוף לבדיקה ביטחונית של השב"כ. במשך שנים מערכת הביטחון תמכה אף היא במתן היתרי עבודה לעובדים הפלסטינים, מכיוון שהדבר נחשב לגורם ממתן ומרגיע בחברה הפלסטינית. עם זאת, עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הוחלט על עצירה כללית של היתרי העבודה.

שר הפנים ארבל: "לא כך נערכת עבודת מטה רצינית"

שר הפנים משה ארבל פנה לחברי הקבינט לפני הישיבה, בבקשה לדחות את הדיון. "הנושא המורכב דורש עבודת מטה רצינית לבחינת ההיבטים הכלכליים והביטחוניים המלאים, כתב ארבל, "במסגרת עבודה זו, חובה שתשותף בצורה מלאה רשות האוכלוסין וההגירה, שהיא הגורם המקצועי העוסק בכניסת עובדים זרים לעבודה בארץ. חרף הזמנת מנהלת אגף ברשות האוכלוסין לפגישות בנושא, לא ניתן להגיד שבוצעה עבודת מטה. המלצות עבודה מעין זו לא הובאו בפני מנכ"ל רשות האוכלוסין, ובפגישה בנושא הרשות ומשימותיה עלה דרך אגב נושא העובדים מיהודה ושומרון באופן כללי, ולא הוצגה תוכנית קונקרטית. לא כך נערכת עבודת מטה רצינית".

השר ארבל ביקש להדגיש במכתבו, שבתקופת המלחמה פעל עם ראשי הרשויות המקומיות השונות לעידוד העסקתם של עובדים ערבים ישראלים, ואף הדגיש את האיסור החוקי למנוע את פעילות אתרי הבנייה שהם עובדים בהם ואת הפגיעה הכלכלית החמורה הגלומה בכך. "החלטה להכניס עובדים ערבים מיהודה ושומרון בלי עבודת מטה מקיפה עלולה להוביל לפגיעה במשק ולעיכובי בנייה. נושא זה לא בשל לדיון בוועדת השרים, ואני דורש שיידחה עד שתבוצע עבודת מטה מקיפה שתערב את כלל הגורמים".

נתניהו: "ההחלטות מורכבות"

במסיבת עיתונאים שכינס ראש הממשלה נתניהו ביום שלישי בשבוע שעבר נשאל בנושא והשיב ששאלת מתן היתרי העבודה לעובדים הפלסטינים אכן עומדת על הפרק, ולדבריו יש לה "צדדים לכאן ולכאן". מצד אחד, הבהיר ראש הממשלה שהחששות הציבוריים טבעיים וברורים. מצד שני, ציין שהצורך בחידוש היתרי העבודה לעובדים פלסטינים עולה בראש ובראשונה מענפי הבנייה והחקלאות, שנמצאים על סף קריסה בשל מחסור בכוח אדם.

"ישנן גם הערכות של גורמי הביטחון שהאבטלה הגואה אצל האוכלוסייה הפלסטינית ביהודה ושומרון עלולה להביא להתלקחות ולפתיחת זירה נוספת", הוסיף נתניהו. "ההחלטות שאנחנו מקבלים במלחמה, או שאני מקבל כראש ממשלה, הן מורכבות, ואנחנו תמיד צריכים לשאול מה משרת את מדינת ישראל ואתייעדי המלחמה. מה מוסיף ומה גורע, ולוודא שהתרומה גדולה מהגריעה. כמעט אין החלטות חד ערכיות ש'רק תורמות'. לכן הנושא יבוא לדיון בפני הקבינט ואנחנו נחליט".