הממשלה העלימה עין מהלנת שכר חודש אוקטובר לעובדים על ידי מעסיקים, מכיוון שלא היה פיצוי ראוי לעסקים שנפגעו מהמלחמה – כך אמר נשיא לשכת ארגוני העצמאים להב, עו"ד רועי כהן, בכנס יחסי עבודה בעת חירום בחמישי האחרון.

"נאמר לנו מתוך גורמי הממשלה, חברים, תחכו עם המשכורות. אפשר גם להגיע לעשרה בחודש, ואפשר גם להגיע ל-15 ול-20 בחודש, ואנחנו לא נעשה אכיפה", סיפר כהן, "אתם מבינים את גודל האירוע? אמרו לנו 'אנחנו לא נעשה אכיפה אם אתם תלינו שכר עובדים'? זה לא יכול להיות במדינה מפותחת. זה לא יכול להיות במדינה שמכבדת את זכויות העובדים".

כהן הדגיש את החשיבות של 'נוהל לחיצת כפתור', תוכנית פעולה סדורה מראש לשוק העבודה במצבי משבר. "זה חלק מהחוסן החברתי של כל מדינה מפותחת", אמר, "אם חס וחלילה תהיה בישראל מגפה, רעידת אדמה, או מלחמה כמו שקורה עכשיו, יש מנגנון שבא ומפצה את האנשים שעבודתם הופסקה ואין להם חלק בכך, זה לא תלוי בהם. מנגנון פיצוי מסודר שאומר מי ישלם על הארנונה, על השכירות, מה קורה עם ההלוואות, מה יקרה עם המלאים, האם להוציא את העובד לחל"ת או לא״.

לדברי כהן, כיום העובד הישראלי נמצא בחוסר ודאות על מי יפצה אותו ואיך זה יקרה. הוא מוסיף שכשהעובד נמצא בבית, זה המצב הגרוע ביותר. "הרי אתה כמעסיק שלו היית איתו לפני כן בחופשות, היית איתו באירועים, והוא חלק ממנוע הייצור שלך. ועכשיו אתה בעצם איתו בקונפליקט. המתח הזה בין עובדים למעסיקים חייב להיפתר. 1 בנובמבר עבר בלי שהיה מענה, אף אחד לא ידע מי ישלם, ובעצם אנשים לא שילמו משכורות".

מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, אדם בלומנברג, הצטרף לדבריו של כהן. "צריך נוהל לחיצת כפתור כדי ליצור וודאות למשק״, אמר, וביקר את השימוש במנגנון החל"ת כפתרון למשבר: "זה לא פתרון אולטימטיבי, אלא פלסטר".

"קבוצות עובדים ייחודיות נזקקו להגנה באופן שונה מהרגיל"

עו"ד רבקה ורבנר, הממונה הראשית על יחסי העבודה במשרד העבודה, התייחסה לכך שחלק מהחוסן הוא התמודדות עם מצבים תעסוקתיים חדשים, שלא היו גם במצבי לחימה קודמים, שדרשו התאמות. מצבים אלו לידי ביטוי בפיצויים לעובדים שנעדרו מעבודה, וגם בצו חירום עליו חתם שר העבודה להגנה על עובדים מפני פיטורים עקב המצב, בו נכללו "קבוצות עובדים ייחודיות שהיו צריכות הגנה מפיטורים באופן שונה מהרגיל".

עו״ד רבקה ורבנר, הממונה הראשית על יחסי עבודה בזרוע העבודה של משרד הכלכלה (צילום: עמר כהן)

ורבנר הציגה מספר מצבים ייחודיים, למשל עובדים שמתגוררים ביישובים שבהם פיקוד העורף התיר להפעיל את מערכת החינוך, אך ראשי הרשויות החליטו שהיא לא תפעל. במקרים אלו ניתן פיצוי להורה אחד שנשאר בבית. גם משפחות חטופים קיבלו הגנה מפיטורים ותשלום הוצאות לתקופה. מקרה נוסף הוא עובדים שבן או בת זוגם משרת בכוחות הביטחון, וההיעדרות שלהם מוגנת מפיטורין. לראשונה, ההגנה מפיטורים הוחלה גם על משפחות אומנה. לדבריה, החקיקה המיוחדת הגנה גם על זכויות שתלויות בוותק.

שינויים נוספים שציינה ורבנר היו בהגנה על עובדים שפוטרו או הוצאו לחל"ת על ידי המעסיק. בין היתר, קוצרה תקופת ההמתנה מ-30 עד לקבלת דמי אבטלה מ-30 יום ל-14 יום, ובוטלה החובה למצות את ימי החופשה עד לקבלת דמי האבטלה. נוסף לכך, המשרד קבע שעובדים שמיצו את מכסת חודשי האבטלה שלהם בתקופת הקורונה יהיו זכאים לקבל אותם.

היא תיארה את הצעדים שנקט משרד העבודה כדי לסייע לעובדים ולמעסיקים. "בהתחלה כל המשק היה בשוק", סיפרה,  "פתחנו מוקד מידע לעובדים, ויצרנו צ’ט-בוט שמוריד עומס ב-20% מהשאלות. עובדי המשרד הצטרפו למלונות המפונים כדי לסייע במידע, זה היה כמו מילואים. לצד זאת יצרנו תמריצים לעבודה, בונוסים מיוחדים כדי להחזיר את העובדים. עובד חדש בחקלאות מקבל הטבה של 3,000 שקלים, ו-4,000 שקלים אם הוא יעבוד שלושה חודשים. כל זה כדי לעודד חזרה, לתת מענה לאנשים שנמצאים בחושך".

"החוסן של איגודי העובדים הוא היותם תנועה חברתית"

בלומנברג הדגיש את תרומת ההסתדרות לחוסן בזמן המשבר, הוא בלקיחת תפקידים נוספים חברתיים שחורגים מתחום יחסי העבודה של עובד מעביד ספציפי. "ההסתדרות שונה בנוף העולמי, מלבד כובע של איגד מקצועי אנחנו גם ארגון חברתי".

מנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, אדם בלומנברג (צילום: דוברות ההסתדרות)

לדבריו, "סוגיות העבודה הן רבות בימים אלו, וההסתדרות בכל החזיתות. בתחום החקיקה אנחנו מקדמים הפרשות לפנסיה למשרתי המילואים, מתעסקים בהסכמים קיבוציים, בהסדרת היעדרויות של קרובי משפחה חטופים, ובפעילות התנדבותית תומכת עבודה של חברי ההסתדרות. נתנו גם מענה נקודתי לבתי החולים בדרום, סורוקה וברזילי, שיש בהם שינוי משמרות משמעותי. בחזית הבינלאומית אנחנו נלחמים באנטישמיות של איגודים, ובעתיד נדרוש את חיזוק מערך בריאות הנפש. לצד זאת, פורום העצמאים שחושב על העובד בצורה נרחבת יותר מאשר רק מועסק-שכיר".

את הכנס ארגנו האגודה לחקר יחסי עבודה, משרד העבודה, ההסתדרות והתאחדות התעשיינים, בשיתוף קרן פרידריך אברט וארגון העבודה העולמי.