הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת דנה היום (ראשון) בהרחבה במתן רישיונות הנשק לנוכח המלחמה, שניתנים כיום ללא מעורבות של משרד הרווחה. זאת, לאחר שבחודש האחרון הזהירו בכירים במשרד הרווחה כי ההקלות תנאי הסף לקבלת רישיון נשק עלולות לסכן נשים שנמצאות בזוגיות אלימה. על פי נתוני שדולת הנשים, בין השנים 2019 ל-2021 נרצחו 32 נשים בנשק חם. כשליש מהן (9) נרצחו באמצעות נשק שהוחזק ברישיון.

על פי נתוני אגף כלי הירייה, מאז השבעה באוקטובר, ובמיוחד מאז ההחלטה של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר על הקלת הקריטריונים שהרחיבה משמעותית את מעגל הזכאים, הוגשו למעלה מ-265 אלף בקשות לקבלת רישיון. מדובר על יותר מפי 5 מכמות הבקשות שהוגשו בכל שנת 2022, בחודשיים בלבד. נכון להיום, מעל 33 אלף מהן אושרו, ניתנו מעל 55 אלף אישורים מותנים ו-39 אלף נדחו. רוב הבקשות שנדחו (כ-28 אלף) נדחו בגלל תנאי סף שאינם מתאימים, כ-8,500 בקשות נדחו בקביעת המשטרה, 2,129 נדחו מטעמי כשירות רפואית ו-57 בקשות בלבד נדחו בגלל צווי בתי משפט.

ברקע, בשבוע שעבר התפטר מתפקידו ישראל אבישר, ראש האגף לכלי ירייה במשרד לביטחון לאומי ב-6 השנים האחרונות, לאחר שהודה בדיון בכנסת כי אנשי אמונו של השר בן גביר אישרו רישיונות נשק ללא הסמכה חוקית.

את הבקשה לקיום הדיון הגישו ארגונים בולטים לזכויות נשים כגון נעמת, ויצ"ו, האגודה לזכויות האזרח, שדולת הנשים בישראל, מרכז רקמן, קואליציית "האקדח על שולחן המטבח" וארגונים נוספים, יחד עם מספר חברי כנסת אפרת רייטן מרום (העבודה), פנינה תמנו שטה (המחנה הממלכתי), עופר כסיף (חד"ש-תע"ל), יונתן מישרקי (ש"ס), שרון ניר (ישראל ביתנו) ומירב בן ארי (יש עתיד), שדרשו להציב את משרד הרווחה כגורם שאגף כלי הירייה מחויב לקבל את חוות דעתו, לפני אישור רישיון לצורך הגנה על נשים וילדים המאוימים בביתם.

לצורך קבלת רישיון נשק נדרשת כיום הצהרת בריאות ופעמים רבות גם אישור משטרה, אך לא נדרש כל אישור או בדיקה של משרד הרווחה, היכול להבטיח שמדובר באדם שאינו מסוכן לעצמו, לקרוביו או לציבור. למעשה, אין כיום לגורמי הרווחה כל יכולת למנוע מאדם העלול לפגוע בעצמו או באחרים להחזיק בנשק בטרם קבלת הרישיון, והם יכולים להתריע לאגף על מסוכנות רק כאשר אדם מסוכן הוא כבר בעל רישיון המחזיק בנשק.

מבקר המדינה: קיים צורך לשלב את משרד הרווחה בבקשות הרישוי לנשק

עד לשנה האחרונה, הועברו לממונה על הערכת מסוכנות במשרד הרווחה דיווחים מעטים בלבד בדבר מסוכנות מטופלים המחזיקים נשק, שהסתכמו ב-4-2 מקרים בשנה בלבד מאז 2018. מתחילת שנת 2023, ובמיוחד מאז פרוץ המלחמה, קיבל הממונה 25 פניות מעובדים סוציאליים המעלות חשש לסיכון שעשוי להישקף ממחזיקי נשק, ולראשונה גם ממי שאין ברשותם נשק אך הגישו בקשה להוצאת רישיון כלי ירייה.

שני דוחות שנכתבו בעשור האחרון הצביעו על פערים הקשורים למעורבות משרד הרווחה בנוגע לרישוי נשק – דו״ח מבקר המדינה בנושא רישוי כלי ירייה והפיקוח על החזקתם ב-2014, ודו״ח נוסף של ועדת רונן ב-2019, שמונתה על ידי השר לביטחון הפנים דאז גלעד ארדן, וכונסה במטרה לבחון את הליך קבלת רישיון לכלי ירייה פרטי.

שני הדוחות קבעו כי ישנו הצורך לשלב את משרד הרווחה בבדיקת הבקשות לרישוי כלי ירייה. הדו"ח האחרון, של ועדת רונן, אף הגדיל והמליץ שהאגף לרישוי כלי ירייה יצטרך להעביר כל בקשה למתן רישיון נשק למשרד הרווחה, לשירות הפרט, משפחה וקהילה ולשירות לטיפול בהתמכרויות להתייחסותם בטרם קבלת החלטה.

"קשה לנו מאוד להיות מעורבים בתהליך היום", אמר בדיון סעיד טאלי, ממונה הערכת מסוכנות במשרד הרווחה. "בשביל להעריך בדיעבד אנחנו צריכים לקלוט עוד עשרות עובדים, והאישה גם לא תמיד רוצה להתלונן כדי שיהיה למשטרה את הידע. אנחנו חושבים שנכון יותר להשקיע בלדווח על המקרים שאנחנו כבר מטפלים בהם, ושתהיה לנו האפשרות להשפיע על החלטת האגף, כשיש לאנשי הטיפול חשש שמתן רישיון לאותו אדם יכול להיות מסוכן". נציגי המשרד לביטחון לאומי הגיבו כי מ-2019 הם מנסים להקים ממשק עם משרד הרווחה, ובקשותיהם לא נענו.

״שיימינג לציבור הגברים, החריג הוא לא תופעה״

ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) הביע התנגדות למהלך, והשתמש בטענה המפורסמת של תומכי זכויות נשיאת הנשק בארה"ב: "נשקים לא הורגים אנשים, אנשים הורגים אנשים. נקודת המוצא צריכה להיות שלמדינת ישראל אין שום זכות מוסרית למנוע מאנשים את הזכות להגן על חייהם וחיי משפחתם. יכול להיות שצריך לבדוק יותר טוב, אבל אסור שניתן לפרומיל של פרומיל של אנשים מסוכנים להשפיע על הזכות הזו".

ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) הוסיפה: "אנחנו סומכות על הבעלים שלנו ומאמינות לבעלים שלנו. כל אירוע הוא נורא ואיום, אבל החריג הוא לא תופעה. אי אפשר לעשות שיימינג לציבור הגברים במדינת ישראל".

"נדרשת תיקון חקיקה ולא די בנהלים פנימיים. מדובר בהצלת חיים של מי שחי תחת אלימות במשפחה ושל מתמודדי נפש", אמרה עו"ד דקלה טוטיאן, מרכז רקמן. צפנת נורדמן, מנכ"לית פורום חירות וכבוד האדם, הגיבה: "הרבה יותר נשים נתונות לאיום מצד הטרור הערבי מאשר מצד בן זוגן".

יו"ר הוועדה, צביקה פוגל, סיכם: "נשלים את מה שצריך, נעביר לכל הגורמים את מה שעלה. דיון נוסף יתקיים בעוד כשבועיים.