חברי הכנסת חנוך מילביצקי ואתי עטיה מהליכוד הודיעו אתמול (ראשון) שלא יתמכו בתקציב אם לא יוסדר שיפוי למעסיקים בגין עלות הזכויות הסוציאליות של עובדיהם במילואים. בדיון בנושא שהתקיים בוועדת העבודה והרווחה, הודיע יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) שעקב סירובו של האוצר להציג פתרון לבעיה, כפי שדרשה הוועדה כבר לפני שבועיים, תקדם הוועדה את הנושא במסגרת חקיקה פרטית, שתחייב את המדינה לשאת בעלויות.
הביטוח הלאומי משפה כיום מעסיק שעובדו גויס למילואים על שכר הברוטו של העובד, אולם שיפוי זה לא כולל את התנאים הסוציאליים שהעובד זכאי להם, בהם הפרשות פנסיוניות, גמל, פיצויי פיטורים, קרן השתלמות, ימי חופשה, הבראה, מחלה ועוד.
בדיון שקיימה הוועדה בנושא לפני שבועיים, עלה שההפרשות הסוציאליות הן 22%-36% משכר העובד, מה שמשית הוצאות כבדות על מעסיקים שרבים מעובדיהם גויסו, לעתים לתקופה ארוכה. בתום הדיון הקודם דרשה הוועדה מהאוצר להגיע עם פתרון לסוגייה בתוך שבועיים. בפתח הדיון אתמול דרש אייכלר לשמוע את תשובת משרד האוצר לדרישה: "אנשים נמצאים כבר חודשיים בצו 8 והוצאות המעסיקים מצטברות. הצעת חוק מונחת כבר היום על שולחני ואם המענה לא יגיע ממשרד האוצר, נעביר אותו בחקיקה".
ח"כ חנוך מילביצקי: "מי שמעסיק מילואימניק לא רוצה ולא יכול לפטר אותו, וגם לא להביא לו מחליף ראוי, כי אף אחד לא יבוא לתקופה כזאת קצרה ולחוסר ודאות כזה. אם המילואמניק חיוני לעסק, זה גם מזיק לתפקוד העסק. אני ח"כ חדש, ובהתחלה לקחתי ברצינות את הדברים של משרדי הממשלה, אבל הבנתי שכשרוצים ומתעקשים פתאום יש כסף. אז אני אומר כאן שאם הנושא הזה לא בא לידי פתרון לכל הפחות בשלב א' לגבי המלחמה הזו, כלומר ששום מעסיק לא יצטרך לשאת בעלויות האלה, אני לא אוכל להצביע בעד התקציב". ח"כ אתי עטיה הצטרפה כאמור גם היא לקריאה.
נציג משרד האוצר אמר בוועדה: "אנחנו מבינים שיש פה בעיה וצריך לתת לה פתרון. מאז הישיבה הקודמת היינו בדיונים אינטנסיביים כדי למצוא חלופות ראויות. בחנו מספר גדול של אופציות בהתייחס לגודל המעסיק ורכיבים נוספים, במטרה למצוא פתרון מהיר ויעיל, אולם לא הצלחנו למצוא פתרון שניתן להציגו כעת לוועדה. אני מניח שבזמן הקרוב מאוד נוכל להגיע עם פתרון".
חברי הכנסת ונציגי המעסיקים שנכחו בדיון זעמו על תשובת משרד האוצר וסברו שמדובר בזלזול בדרישת הוועדה ובצורכי המעסיקים בתקופת הלחימה. עו"ד חנן פוטרמן מהביטוח הלאומי חזר ואמר שאם תתקבל החלטה לשלם את התנאים הסוציאליים, יוכל לעשות זאת באופן המהיר ביותר אם ייקבע שיעור קבוע מהתגמול, ולא באופן פרטני לכל מעסיק על פי גובה התשלום בפועל.
ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, הזכיר שבמשבר הקורונה שילמה המדינה תוספת קבועה של 25% למעסיקים על ימי בידוד של עובדים בגין הוצאות אלה: "יש צדק טבעי שאומר – נטלת – תחזיר. כך אני מתנהל כבעל עסק, וכך אני מבקש ממדינת ישראל להתנהל".
הדיון התכנס בין היתר בעקבות קריאתו של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד ליו"ר הוועדה, מתוך חשש לכ-20 אלף עובדי ענף האבטחה שגויסו למילואים. ח"כ עטיה התייחסה למצוקת ענף האבטחה שכחמישית מעובדיו, 20 אלף איש, גויסו: "בשבוע הבא אמורות החברות להפריש את הרכיבים הפנסיוניים, וחלקן כבר אמרו שלא יעבירו אותם, כי אין להן איך לשלם. אם יימשך המצב הנוכחי, זה יגרום למפוטרים רבים ולתשלום דמי אבטלה למפוטרים".
עו"ד פזית תדהר ממשרד הביטחון: "הייתה בקשה לחייב את המדינה לשלם את התנאים הסוציאליים באמצעות הכרזה על שירות חירום. ברגע ששר הביטחון מכריז על שירות חירום, אנחנו מחויבים להתחיל לשלם מקדמות בסכומים מאוד נמוכים, ולכן הבנו שלא נכון להפעיל אותו, כי משרתי המילואים יקבלו מקדמות נמוכות בהרבה ממה שמגיע אליהם. משרד הביטחון והצבא תומכים בכל צעד שיתן פתרון לסוגייה באופן שייפשר למשרתים לקבל את מלוא התגמולים שהם זכאים להם".
אופיר טל מעמותת משרתי המילואים: "מבחינתנו לא משנה איך יעשו את זה, כל עוד זה ייעשה. אפשר לעשות הוראת שעה לתקופת המלחמה הזאת בלבד, וכך אין צורך להיכנס לחישובים מורכבים ולהבחנות בין סוגי מעסיקים. ההפסד היום של המעסיקים הוא הפסד גדול מאוד. תנו 25%, זה המינימום".
