בחודשים מאז פרצה המלחמה, איבדה ישראל כ-15 אלף עובדים במגזר החקלאי. מרבית עובדי החקלאות מתאילנד חזרו לארצם, וכניסתם של עוד כ-9,000 עובדים פלסטינים שהועסקו במגזר החקלאי נאסרה מאז פרוץ המלחמה. חגי רזניק, ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב מאמין שהמענה למחסור בעובדי חקלאות טומן בחובו הזדמנות יוצאת דופן לשינוי אמיתי בנגב.
המגזר החקלאי מתקשה להתמודד עם משבר כוח האדם הגדול ביותר שחווה מאז קום המדינה, לצד זאת, נתוני הלמ"ס ומחקרי מכון ריפמן לפיתוח הנגב, מעריכים את שיעור האבטלה בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב ב-20%. "אני רואה פה הזדמנות לשילוב עובדים בדואים המגזר החקלאי", אומר ל'דבר' רזניק, שישתתף מחר בפאנל בנושא העסקת בדואים בחקלאות במסגרת ועידת ישראל לחקלאות.
"עשינו פיילוט לפני המלחמה של שילוב נשים בבתי אריזה", הוא מפרט "אנחנו עובדים יחד עם מרכזי התעסוקה של 'ריאן', שפועלים תחת מינהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה ליצור מענה ברמה הלאומית, שמבסס את המקום של המדינה באחריות על תעסוקת הבדואים בנגב".
שיתוף פעולה שיצרו במכון ריפמן עם קבוצת LR מקדם מחקר מדיניות על מצב החקלאות בנגב, שילווה בפיילוט לשילוב החברה הבדואית בעבודה בחקלאות. "חייבים לראות את התעסוקה בחקלאות בהקשר רחב של פיתוח הנגב וההסדרה החוקית שצריכה להתקיים בכל תחומי החיים", אומר רזניק, "בשביל זה נדרשת בחקיקה ראשית שתשפיע על היכולת לפתח את הנגב. אנחנו מאמינים שאי קידום החברה הבדואית הוא חסם שעומד בפני פיתוח הנגב, ומשפיע גם על החברה היהודית".
"בעבודה נכונה אנחנו יכולים להגיע ל-10,000 איש שישתלבו בעבודה בחקלאות", הוא אומר. לדבריו, נדרשת הירתמות ומעורבות של המדינה, ויצירה של רשויות תומכות כדי שהפוך את האחריות לממשית, "אנחנו עוסקים ברתימת המשרד לשוויון חברתי, משרד העבודה ומשרד החקלאות, כדי לבנות תשתית הולמת ברמת המדינה לתכלול צעד כזה. צריך שילוב כוחות של משרדי הממשלה שייצר תשתית רחבה לגיוס העובדים, המעסיקים ולשילוב הולם. במשרד לשוויון חברתי בהחלט מקבלים את העניין ומקדמים את המהלך. התפקיד שלי הוא להכניס את המשרדים הרלוונטיים ואת מנהלי האגפים לאירוע כדי שיתחילו לעבוד בזה".
שילוב עובדים בדואים בחקלאות בנגב דורש התגברות על מספר משוכות, בהן הקמה של מוקד מעסיקים ומוקד עובדים שיהיו פעילים ויהפכו את הפוטנציאל למציאות. לפי רזניק בהינתן מעורבות המדינה, ניתן להשלים את המשימה תוך שבועות ספורים. המשוכה המורכבת יותר, שדורשת עבודת עומק היא הקמת מערך שיתכלל את תיאום הציפיות עם המעסיקים וידאג להכשרה מתאימה בדרך להשתלבות בעבודה.
"יש הפנמה של מקבלי ההחלטות שאיפה שהמדינה לא תהיה – לא יהיה ואקום" הוא אומר. "ככל שיהיו תכלול וחקיקה תומכת כך השילוב יהיה אפשרי יותר. צריך כלים אמיתיים. רשויות שפועלות מתוקף חוק, שיש להן זרועות ביצועיות שיכולות לייצר מציאות. עד כמה שזה נשמע מסובך, להבנתי האירוע פשוט. אלה דברים פתירים שאפשר להסדיר, רק צריך לבחור בכך".
רזניק לא תמים. הוא מכיר את המתיחות הקיימת בנגב, את החשדנות, חוסר האמון והחששות משני הצדדים. "אנחנו מבינים שיש היבטים תרבותיים שצריך לתווך ולהתאים. צריך לפרק הרבה דעות קדומות אבל גם להתייחס להתנסויות לא טובות שקשורות לחיים המשותפים בנגב". יחד עם זאת, הוא מאמין שאם תעשה עבודת התיווך הנדרשת, ניתן לגשר על הפערים. עבודת האינטגרציה דורשת הסתכלות רחבה ומערך גדול ומבוסס מזה שקיים. "זה דורש מערך של בקרת איכות, איסוף מידע, תיאום ציפיות, הכשרה וליווי וכמובן הטמעה. יש עבודת אינטגרציה לעשות וצריך להרחיב את הכלים שבהם משתמשים כדי לייצר פתרון להרבה יותר עובדים. בעבודה בבניין יש פוטנציאל אפילו יותר גבוה".
על הפרק עומדים מספר מסלולים, החל ממודל הכשרת משתלמים בחקלאות מהחברה הבדואית, דרך השמה מאורגנת ועד עבודה קבלנית. הדגש בעיניו צריך להיות על מודלים שיהיו רלוונטיים לאלפים. "גם מודלים של השמה ועבודה קבלנית בתנאים ראויים" הוא אומר, ומוסיף: "חלק מהדברים כבר קורים. אפשר לשלב מאות ואפילו אלפים בתוך זמן קצר, גם בלי המדינה, רק בעזרת יצירת קשרים בין גופים פרטיים וסמי ציבוריים. כדי להגיע ל-10,000 איש צריך מערך רציני יותר. להבנתי, בהחלט אפשרי להגיע להעסקה בסדר גודל כזה תוך 3 חודשים".
לדבריו, יש פוטנציאל עסקי לא ממומש בכל הקשור להכשרה והשמה. "עד היום השוק נשלט על ידי 'קבלני טנדר', שלא משלמים על זכויות סוציאליות. זה בדרך כלל העסקה משפחתית. לא משהו שיכול להיות תשתית לתוכנית העסקה מסודרת ומבוססת". לכן הוא לא פוסל מעורבות של גורמים עסקיים שעוסקים בהשמה שיכנסו לתמונה. אלה יאפשרו, לדבריו, הרחבה של מסלולי ההשמה שיתנו מענה לצרכים השונים של המשקים החקלאיים בנגב. "במקביל אפשר יהיה לקחת ברצינות את נושא האוריינטציה שדרושה לצורך שילוב האוכלוסייה הבדואית בעבודה", הוא מוסיף.
התגובות בחברה הבדואית מעודדות. "בחברה הבדואית יש כבוד לעוסקים בחקלאות, באופן בסיסי, במיוחד למגדר הנשי. אישה שעובדת בחקלאות זוכה לכבוד. זה מאוד משמעותי."
רזניק מדגיש שההקשר הרחב שיסייע לתעסוקת הבדואים בנגב הוא טיפול עומק בפיתוח הנגב. "בשביל שהנגב יטופל צריך לקדם חקיקה ראשית וליצור אופרציה מתאימה שתשרת את תושבי הנגב. אין ברירה. זה אומר שהמדינה נוכחת בנגב גם בהצבת גבולות, אבל גם ביצירת הזדמנויות, מתן שירותים ותכלול הצרכים של כל תושבי הנגב. זה אומר הכרה בבעלות על קרקע ויצירת מוקדי פרנסה, ביניהם גם בחקלאות. זה לא יעבוד בלי חקיקה ראשית. תוך שנה אפשר להעביר אותה ותוך עשור אפשר לייצר שינוי במציאות."
רזניק ייקח חלק בוועידת ישראל לחקלאות שתתקיים מחר (שלישי) במתחם "זאפה" בבאר שבע. הוועידה תפגיש בין מקבלי החלטות ומובילי דעה בחברה הישראלית, ראשי ענף החקלאות ונציגי האקדמיה, לבין ציבור החקלאים ובעלי עניין נוספים. הועידה תתקיים השנה בפורמט מותאם למצב, במעמד שר החקלאות אבי דיכטר, שר הנגב הגליל והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף, שר העבודה יואב בן צור, ראשי ארגונים חקלאיים ובכירים נוספים.
