מצרים בוחרת נשיא בימים אלה, וגם המלחמה בין ישראל לחמאס משחקת תפקיד במערכת הבחירות. "המלחמה משמשת את הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי לחיזוק דימויו כפטריוט שמגן על מצרים מפני מזימותיה של ישראל, וכמי שנחלץ להקל את המצוקה ההומניטרית של העזתים", אומר ל'דבר' ד"ר אופיר וינטר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). וינטר מסביר שהמלחמה גם מסייעת בהסטת השיח ממצוקות הפנים הכלכליות לנושאי החוץ. "הטענה שמשמיעים אנשי תקשורת התומכים במשטר היא שהצבעה לא-סיסי משרתת את ביטחונה של מצרים".

וינטר מסביר שגם גורמי אופוזיציה מצריים, בעיקר אנשי אחים מוסלמים גולים, משתמשים במלחמה בעזה כדי להאשים את המשטר באוזלת יד, וקוראים לו לנקוט עמדה תקיפה ונחושה יותר נגד ישראל ובעד הפלסטינים.

איך השלטון במצרים קשור למלחמה בעזה?‎
"קהיר מודאגת בכמה היבטים. ראשית, לממשלת מצרים יש ספקות לגבי היכולת והרצון של ישראל להשמיד את חמאס, מה שעלול לחזק את "ציר ההתנגדות" ואת האחים המוסלמים באזור.

"נוסף לכך, מצרים חוששת שגם אם חמאס יושמד, במקומו תבוא אנרכיה או יעלו גורמים קיצוניים נוסח דאעש. מצב כזה עלול להקרין לרעה על ביטחון מצרים, שלצד הסתייגותה מחמאס כתנועה בת של האחים המוסלמים, היא רואה בה את "השטן המוכר", שהיא יודעת להתמודד איתו, ועדיף על הלא-ידוע.

ד"ר אופיר וינטר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי. "עבור א-סיסי, המלחמה היא גם הזדמנות לקדם את שאיפתה לחזרת הרשות הפלסטינית לרצועה וליצור אופק מדיני לחידוש תהליך השלום" (צילום: חן גלילי)

"חשש נוסף של המצרים הוא ממעבר מאסיבי של אזרחים עזתים לסיני במהלך המלחמה או בעקבותיה, שעלולים להישאר דרך קבע ולגרום בעיות כלכליות וביטחוניות. אחד הפחדים המרכזיים של מצרים הוא שחמאס תשתמש בסיני כבסיס מאבק בישראל (כפי שאיים אוסאמה חמדאן), תעביר את המלחמה משטח עזה לשטחה, ותסבך אותה במלחמה עם ישראל.

"נוסף על כך, מצרים חוששת שהמלחמה בעזה תהפוך למלחמה אזורית ותפגע באינטרסים הכלכליים של מצרים, כמו ביטחון השיט אל תעלת סואץ וממנה, תיירות וייצוא הגז מישראל למצרים. ככל שהמלחמה תתארך, כך הפגיעה בכלכלת מצרים תחמיר".

מצרים רואה במלחמה גם הזדמנויות?
"יש גם כמה דברים שא-סיסי מקווה להרוויח מהמלחמה. הראשון הוא חיזוק מעמדו ומעמדם של הצבא והמשטר כמגיני הריבונות המצרית וכתומכי הפלסטינים. יש לכך חשיבות יתרה בתקופה של קמפיין בחירות לנשיאות.

"עבור א-סיסי, המלחמה היא גם הזדמנות לקדם את שאיפתה לחזרת הרשות הפלסטינית לרצועה וליצור אופק מדיני לחידוש תהליך השלום. מצרים תפעל למנוע שלטון ישראלי ברצועה שעלול להפוך בראייתה למציאות קבועה, ומתוסכלת מחוסר הנכונות של ישראל להציג מפת דרכים מדינית ברורה ליום שאחרי המלחמה.

"המלחמה גם מסייעת למצרים במיצוב שלה כשחקנית מפתח בפתרון בעיית עזה, בהחזרת החטופים ובהקלת המשבר ההומניטרי באמצעות העברה של סיוע לרצועה. הודות לתפקידה, היא זוכה לדיבידנדים נלווים כמו חיזור מצד מנהיגי ארצות הברית והמערב, וייתכן שבהמשך גם הזרמת כספים מפרציים ואחרים".

כיצד מתייחס הרחוב המצרי למלחמה?
"הסנטימנט המוביל בציבור ובתקשורת במצרים הוא הזדהות עם הפלסטינים, לאו דווקא עם חמאס. הקו הקיצוני ביותר מובל על ידי המוסד הדתי אל-אזהר, שממומן על ידי המדינה המצרית, אך נהנה גם ממרחב של עצמאות. לאורך המלחמה הוא מוביל קמפיין חריף נגד ישראל, שכולל הסתה חמורה.

"הקו של אל-אזהר מבטא את העמדה האישית של שיח' אל-אזהר, אחמד אל-טיב, אך משרת גם אינטרסים ממסדיים: אמצעי לשחרור קיטור, הסחת דעת הקהל ממצוקות הפנים לבעיות החוץ, וקואופטציה של המחאה – למשטר במצרים עדיף שהממסד הדתי הרשמי יוביל את הקו הביקורתי נגד ישראל מאשר שגורמי אופוזיציה כמו האחים המוסלמים ישתלטו עליו ויבקרו את השלטון".

אתה מזהה מאבק בין מצרים לקטאר?‎
‎"אין מאבק, לכל היותר תחרות סמויה. מצרים וקטאר ממלאות תפקידים משלימים בתיווך עם חמאס, ומתואמות זו עם זו. לקטאר יש מנופים כלכליים ופוליטיים, ולמצרים יש קשרים עם הנהגת הפנים של חמאס ברצועה, ומנופי לחץ שנובעים משליטתה במעבר הגבול לרצועה וממנה. עם זאת, המטרות האסטרטגיות של שתי המדינות נבדלות: מצרים עשויה לתמוך בתנאים מסוימים בחיסול חמאס לטובת חזרת הרשות הפלסטינית לעזה, ואילו קטאר שואפת לשרידות חמאס".

מה לגבי החות'ים וההשפעה שלהם על התעבורה הימית בתעלת סואץ?
"המתקפות החות'יות על אוניות באזור באב אל-מנדב בים האדום עלולות לסכן את אחד מקורות ההכנסה החשובים ביותר של מטבע זר עבור מצרים. הכנסות התעלה הגיעו ב-2023-2022 לשיא של 9.4 מיליארד דולר. כבר עתה חברות ישראליות הסיטו את השיט לנתיבים חלופיים, וחברות אחרות עלולות ללכת בעקבותיהן. מצרים מעוניינת בסיום או בקיצור המלחמה בעזה כפתרון אולטימטיבי, אך עד אז צפויה לפעול במישור הדיפלומטי מול איראן והחות'ים בניסיון להפסיק את הפגיעה בביטחון השיט בים האדום בנתיב התעלה.

"זו לא בעיה של מצרים בלבד, אלא בפגיעה בנתיב שיט בינלאומי מרכזי, ולפיכך הפתרונות הדיפלומטיים או הצבאיים למשבר יגיעו ככל הנראה מעוד שחקנים אזוריים ועולמיים שנפגעים מהמצב".

העוני מחמיר, אבל סוף עידן א-סיסי לא נראה באופק

הקלפיות ייסגרו הערב (שלישי) אחרי שלושה ימי בחירות, אבל אין צורך להמתין לספירת הקולות כדי לדעת שא-סיסי ינצח. כ-70 מיליון בעלי זכות בחירה יבחרו ברובם הגדול בא-סיסי, נשיא מצרים מאז 2013, שזכה בבחירות הקודמות (2018) ב-97% מהקולות, ובבחירות שלפניהן (2014) ב-96% מהקולות.

מלבד א-סיסי, מתמודדים שלושה פוליטיקאים מקומיים ולא מוכרים יחסית: פריד זהראן, ראש המפלגה המצרית הדמוקרטית; עבד א־סנד ימאמיה ממפלגת הוופד הליברלית והוותיקה; וחזאם עמר מהמפלגה העממית הרפובליקנית. שלושתם הופיעו בטלוויזיה לעימות טלוויזיוני, שבו לא נכח א־סיסי. תוצאות האמת צפויות להתפרסם ביום שני הבא, 18 בדצמבר.

ארץ הנילוס סובלת מאינפלציה של יותר מ-30%, והמטבע המקומי איבד 50% מערכו בשנה האחרונה. המשמעות היא עליות מחירים שמשפיעות בעיקר על כ-60% מהאוכלוסייה, שחיים מתחת לקו העוני. מצרים היא המדינה עם האוכלוסייה הערבית הגדולה ביותר בעולם – 106 מיליון בני אדם – בהם עשרות מיליונים שמתקשים לכלכל את משפחותיהם.